קבלת לשון הרע
כאן- https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F/
כתבת שלא ייתכן שאיסור קבלת לשון הרע משמעו שאסור להאמין כפשוטו, כי זה אבסורד לצוות על מישהו שעובדה x נכונה או לא נכונה.
כתבת גם שהרמב"ם ורבינו יונה גם הם אומרים בעניין לימוד זכות שצריכים להיות רציונליים. אך מעיון ברמב"ם הנ"ל נראה שזה לא בדיוק מה שהוא אומר. הוא אומר שבמקרה שקול כן יש ציווי לדון לכך זכות כפשוטו:
"וכשיהיה בלתי ידוע, והמעשה בלתי מכריע לאחד משני הקצוות, צריך בדרך החסידות שתדין לכף זכות איזה קצה שיהיה משני הקצוות:"
אז יוצא שלפי הרמב"ם לא צריך להיות רציונליים, לא?
לא נכון. כשזה שקול ואתה יכול לבחור פרשנות הוא אומר לך לבחור את הפרשנות החיובית. אין לך כאן עמדה אחרת. והוא מדגיש שזה בדרך חסידות, כלומר זה לא שאתה מתעלם מכך שעובדתית זה מצב שקול, אבל אתה דן אותו לכף זכות.
מה המשמעות המעשית לדון לכך זכות כשאני מאמין עובדית שזה 50 50? הרי אי אפשר לצוות על אמונות
ברור שאין כאן הנחייה לפעילות מעשית. החלטות מעשיות אני מקבל על בסיס עובדות. אבל ניתן לדרוש מאדם להתייחס לאדם לכף זכות כל עוד אין סברה חזקה לאידך גיסא. ראה אותו כזכאי. אם הייתי צריך להמר על כך שהוא זכאי ודאי שלא אהמר יותר מאשר 50-50.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer