קטניות בפסח

שו”תקטגוריה: הלכהקטניות בפסח
פלוני שאל לפני שנה 1

שלום הרב מיכאל, לאחרונה התפרסם ויכוח בנושא התרת קטניות בפסח לאשכנזים.  אשמח לדעת מה דעתך בנושא. 

1 תשובות
מיכי צוות ענה לפני שנה 1

לדעתי זה מנהג מאד בעייתי. קוראים לזה “גזרת קטניות” אבל לא היתה שם שום גזרה אלא חשש. בגלל שלפעמים התערבבו שם חיטים חששו מלאכול קטניות. לכן כעת כשאין את החשש אין סיבה להימנע מקטניות. זה כמו שאומרים לך שבכביש יש מכשול ולא כדאי לנסוע שם. האם למחרת כשהמכשול תוקן תמשיך לא לנסוע שם בגלל שנהגו לא לנסוע? לי זה נראה אבסורד.
ובכל זאת, אישית אני קצת נרתע מלהתיר לעצמי את העניין לגמרי. מה שאני עושה הוא להגביר את רמת החיפוף בנושא הזה, ובכל שנה להדר ולחפף יותר בעניין. למשל לאכול תערובת קטניות, או כל סוג חדש של קטניות שלא נכלל במנהג המקורי, או שמן קטניות וכו’. אבל מבחינת הדין לדעתי אין לאיסור הזה שחר. סתם אינסטינקט שמרני שאני לא מצליח להתגבר עליו (בינתיים).

פלוני השיב לפני שנה 1

מה לגבי מצה שרויה, ומצה עשירה? האם גם אלו חששות מיותרים?

mikyab צוות השיב לפני שנה 1

שרויה כן. מצה עשירה לחלק מהדעות (הרמ”א) זה חמץ גמור ולא חשש.

פלוני השיב לפני שנה 1

ראיתי באינטרנט שו”ת שלך בו אתה אומר שאין בסיס סביר לאיסור קטניות.
האם אין כאן עניין של “בטל הטעם לא בטלה התקנה”?

mikyab צוות השיב לפני שנה 1

ראשית, הכלל בטל טעם לא בטלה תקנה בעצמו אינו מוחלט (ראה עשרות דוגמאות שהראשונים שינו תקנות בפרק אחרון בספרו של נריה גוטל השתנות הטבעים). שנית, הכלל הזה עוסק בתקנות או גזירות. תקנה או גזירה היא תוצאה של קביעה מפורשת של בי”ד מוסמך (עבור כלל ישראל, סנהדרין או התלמוד עצמו שנחשב כסנהדרין). זה לא המצב בנושא הקטניות. שם מעולם לא היה בי”ד שקבע איסור על קטניות. פשוט היה מצב שבו התערבבו גרגירי חמץ בקטניות ולכן אנשים נמנעו מאכילתן.
בקיצור, טענתי היא שבניגוד לשיח הרווח אין כאן תקנה וגם לא גזירה. מי תיקן או גזר על כך? וכי היתה סנהדרין? ואפילו בלי סנהדרין, וכי חכמי אותו דור תיקנו זאת? במקום מסוים אנשים פשוט נמנעו מקטניות בגלל שהיה שם חשש שהתערבב בהן חמץ. כעת ובמקומותינו אין חשש כזה ולכן אין איסור.
הדבר דומה למי שימצא חמץ בחדר כלשהו בביתו ולכן ייזהר לא להכניס לשם מאכלים כשרים לפסח. כעת הוא ניקה את החדר, האם עדיין אסור לו להכניס לשם חמץ? לחילופין, בעולם בלי מכוניות האם עדיין יש לעבור את הכביש רק במעבר חציה?
כאמור, המצב היה שונה אם היתה יושבת מועצת חכמים וקובעת לעבור רק במעברי חציה. במצב כזה צריך ישיבה אחרת כדי לבטל את התקנה המקורית. אבל לגבי קטניות אין שום אינדיקציה שקרה דבר כזה (וכאמור, בטח לא סנהדרין), ולכן לא הוי דבר שבמניין שצריך מניין אחר להתירו.
גזירת/תקנת קטניות נולדה במוחם הקודח של אנשים שפוחדים משינויים (רפלקס הרפורמה). אין דבר כזה. אמנם יש לשונות בראשונים שמהם משמע שמדובר בגזירה אבל אלו דברי תימה, שכן אין לזה שום בסיס וכנ”ל.

ראה להרחבה טור מספר 2 באתר:

http://mikyab.net/%d7%a2%d7%9c-%d7%92%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%98%d7%95%d7%a8-2/

a השיב לפני 8 חודשים

א. לפי זה מה דעת הרב על שבעה נקיים? זה מנהג מחייב? ומה לגבי ההמתנה של 4 ימים לפני ספירת הנקיים? או ההוספה האשכנזית של 5 ימים? ב. במה זה שונה מבני ביישן בגמרא בפסחים שחייבו אותם להמשיך במנהג אבותם להימנע מהפלגה בימי שישי? למה שם זה מחייב וכאן לא מחייב?תודה רבה

מיכי צוות השיב לפני 8 חודשים

מדוע שמנהגים אלו יתבטלו? טעמם עדיין קיים כיום. מה עניין אלו לנדון דידן שהוא מנהג שטות בלי טעם. בני ביישן נהגו לא לירד בספינה לפני שבת והוא מנהג יפה שטעמו עדיין בתוקף.

ק' השיב לפני 8 חודשים

הרב מיכאל, תוכל להביא תקדימים של מנהגים נוספים שבוטלו במהלך הדורות כי טעמם בטל? (חוץ מתרגום הקריאה בתורה). אבן היסוד של דבריך זה שמנהג (-‘חשש’) שטעמו בטל מתבטל מאליו, ולדעתי זה ממש לא פשוט.

מיכי צוות השיב לפני 8 חודשים

ראשית, הבחנתי בין מנהג לחשש. חשש אינו מנהג אלא התנהגות שבאה למנוע בעיה מקומית. דוגמה לחששות שהתבטלו יש המונים. כל בור בכביש ליד ביתך היא דוגמה לזה. אחרי שהעירייה תיקנה אותו נהגים לא ממשיכים, וגם לא צריכים, לעקוף את המקום. הבאתי את הדוגמה של נטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה, שהוא דין ממש (יותר חמור ממנהג). המחבר מתייחס לכפרות כמנהג שטות. ויש עוד המוני דוגמאות. חפש בגוגל או ברפוייקט השו”ת “מנהג שטות” ותמצא המונים. אבל כאמור, חשש קל יותר ממנהג ובוודאי מדין.

השאר תגובה


שאלות קשורות: