קנייה בשינוי בגזלן

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיקנייה בשינוי בגזלן
יוסף שאל לפני 5 שנים

בס”ד
שלום הרב,
בהלכות גזילה ידוע הדין של קניית החפץ ע”י הגזלן בשינוי מעשה, כך שאם אדם גנב חפץ ועשה בו שינוי – החפץ הופך להיות שלו וכבר אין עליו חובת החזרה של “הגזלה אשר גזל”.
אני חייב לציין שאינטואיטיבית מאוד לא מובן לי הדין הזה. ניקח למשל אדם שיש לו כוס כסף יקרה שירש אותה מאבות אבותיו, עם ערך סנטימנטלי גבוה כלפיה. יבוא גזלן ויגנוב לו אותה, ויעשה בה שינוי קטן, וכאשר יתפסו אותו הוא כבר לא יהיה חייב להחזיר את הכוס עצמה, אלא רק את שוויה. כמובן שהנגזל רואה את הכוס ומתפלץ שהיא אינה חוזרת אליו.. מדוע לא לתת לנגזל לפחות לבחור האם הוא רוצה את החפץ עצמו או את שוויו??
כמו”כ ישנו כמעט אבסורד לענ”ד שנובע מדין זה. בפרק ט משנה א בב”ק:
“גזל פרה מעוברת וילדה, רחל טעונה (צמר) וגזזה, משלם דמי פרה העומדת לילד, דמי רחל העומדת ליגזז” בקהתי (לא עיינתי בפנים) כתוב  עפ”י הראשונים שם, שאת הפרה הוא צריך להחזיר לנגזל שכן הלידה אינה נחשבת לשינוי מעשה, אך בוולד הוא זוכה לעצמו כי קנאו בשינוי של הלידה, וצריך להוסיף לנגזל את דמיו שהיה שווה לפני הלידה. וברור ששווי של פרה העומדת ללדת קטן מהוולד עצמו, ונמצא שהנגזל מפסיד, והגוזל נשכר?!
כאמור מאוד קשה לי אינטואיטיבית להבין דין זה, ואשמח אם הרב יוכל ליישב את הדין עם ההיגיון.

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

אתחיל מהסוף. אם משלם לו דמי פרה מעוברת הנגזל יכול כעת לקנות פרה מעוברת והוא חוזר למצבו הראשוני. תחשוב, למה פרה מעוברת שווה פחות מפרה + עובר? מפני שפרה מעוברת יכולה למות בלידתה, או העובר יכול למות בלידה, או שהלידה שלה דורשת מבעליה עבודה. אם כך, כשהוא גוזל פרה מעוברת הוא באמת גזל פחות ועליו להשיב את המצב לקדמותו כפי שהיה ולא לתת פרה + עובר.
לעצם השאלה, יכולת לשאול על דין קנייני גזילה בכלל. התורה מקנה את החפץ לגזלן מסיבות שונות (כדי שיתחייב באונסין). למה שלא יחייבוהו באונסין בלי לתת לו קניין? כי ההלכה עובדת בדפוסים משפטיים קבועים, וחיוב באונסין דורש בעלות.
אגב, באופן כללי יותר משפטי התורה יש להם מטרות נוספות מעבר למערכות משפט רגילות (שמטרתן צדק ויושר וסדר חברתי). כבר עמדו על כך מהר”ל ודרשות הר”ן. לכן העובדה שמשהו נראה צודק לא אומרת שכך ההלכה צריכה להיות (כך למשל השבת אבידה אחרי ייאוש היא צודקת ובכל זאת מעיקר הדין לא חייב לעשות זאת). ובו בזמן משפט המלך יתנהל באופן כזה וישלים את החורים המוסריים והחברתיים שההלכה יוצרת. כשיש מלך הוא יכול בהחלט לקבוע שאם כוס הכסף קיימת הנגזל יכול לבחור אותה במקום הכסף.
ראה על כך כאן:

דיני הקניין בהלכה ובמשפט


תוכל לשמוע גם הקלטות של סדרת שיעורים שלי בפ”ת מהשבועות האחרונים בנושא מיגו וסברות משפטיות:
https://drive.google.com/drive/folders/0BwJAdMjYRm7IN2pGeGNFRGctNDQ
שם אני מרחיב בנושא זה.

יוסף הגיב לפני 5 שנים

תודה על המענה המהיר..

לא הבנתי מדוע חיוב באונסין דורש בעלות, הרי שואל חייב באונסין למרות שאינו הבעלים של החפץ המושאל. ובכלל גזלן מוגדר כבעלים של החפץ רק לאחר שעשה בו שינוי ולא קודם, ואעפ”כ מתחייב באונסין גם קודם שקנאו בשינוי מעשה.

אשמח שתרחיב או תפנה לנושא שפתחת לגבי המטרות שנוספות של משפטי התורה.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

להיפך, לכן כתבו ראשונים ואחרונים שגם לשואל יש בעלות. ולגבי שוכר הגמרא אומרת ששכירות ממכר ליומיה, וכידוע נחלקו הראשונים האם יש לו אין אין לו בעלות. אבל בשואל יש שכתבו שיש בעלות גם לשיטות שלשוכר אין – בגלל חיובו באונסין.
אמנם נכון שקניין להתחייב עליו באונסין נאמר על שומר ששולח יד ולא ברור שהוא גם על גזלן. אבל יש ראשונים שמהם משמע שזו מהות קנייני גזילה (ולכן כתבו שגם שואל הוא בעלים).

את השאלה מה עושה השינוי ניתן להסביר בכמה צורות. למשל כשהשתנה החפץ אם הגזלן יחזיר אותו הוא לא יוצא יד”ח השבה כי עליו להשיב כעין שגזל. לכן התורה מחייבת אותו להשיב ממון. יש בגמרא ניסיון להסביר זאת בתקנת השבים (כשעשית משהו עם הגזילה לא מחייבים אותך להשיבה). אבל נראה שזה נדחה.
אגב, כשהשינוי קטן לפי הרמב”ם באמת הנגזל יכול לבחור האם רוצה את החפץ או ממון. אבל בשינוי גדול זהו חפץ אחר, ולכן כעת הוא כבר לא החפץ שהיה שייך לנגזל.
ראה כמה אפשרויות למשל כאן:
https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=4644

לגבי המטרות הנוספות, אני בד”כ לא מבין אותן, אבל ברור לי שהן ישנן בדיוק בגלל שאלות כמו זו שלך. ראה במקורות שהפניתי.

יוסף הגיב לפני 5 שנים

יישר כוח.
יפה לראות שידיו רב לו גם בפלפול אליבא דהלכתא..
בברכת יגדיל תורת אמת ויאדיר!

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

יוסף, על כך אמרו רבותינו (שם, שם): יש מחמאות שקרובות לעלבון. 🙂
זה עיסוקי ברוב ימיי. בניגוד למשתמע מספריי הידועים יותר שעוסקים בפילוסופיה (זו אשמת הקוראים. אני כתבתי גם אחרים), במאמרים וספרים רבים אחרים יש עיסוק בנושאי למדנות והלכה. וכמובן בשיעוריי היומיים. על יחסי העקרוני ללמדנות מול הפובליציסטיקה, ראה בפוסט הקודם את ההערה והדיון בטוקבקים על משים עצמו רשע ואח”כ באו עדים.

Back to top button