קנין חליפין

אני לא יודע לתרגם כל דין לתפיסה עקרונית, אבל אני יכול לנסות ולשער.
בסדרת טוריי 524-5 הסברתי שחליפין בעיניי הוא הקניין הפרימיטיבי שקדם להמשגות המשפטיות-כלכליות. המקור ממגילת רות הוא רק אסמכתא או גילוי מילתא. ראובן רוצה X ושמעון רוצה Y אז הם מחליפים. עוד לפני עידן הכסף והתחכום המודרני יותר. אבל זה לגבי חליפי שווה בשווה, שהם החלפת סחורות. שם אין מה לדון האם זה נעשה בכליו של מקנה או קונה כי בחליפין כזה אין מקנה וקונה. זה סימטרי. רק בקניין כסף ניתן להגדיר מקנה (שנותן סחורה ומקבל כסף) וקונה (שמקבל סחורה ונותן כסף). חליפי סודר הם קניין שנוצר אחרי ההמשגה הכלכלית-משפטית והוא דומה לקניין כסף. לכן שם יש קונה ומקנה, אבל עדיין זו הרחבה של קניין החליפין הקדום, כלומר זה  נעשה כקניין טבעי ופשוט. ומכאן שאם המקנה אמור לתת את הסחורה לקונה אז הפעולה הטבעית בקניין נעשית מצדו. אולי זו הסיבה לכליו של מקנה. לשיטה שבכליו של קונה כנראה רואים אם הקניין המודרני כדומה יותר לקניינים המודרניים ולא ממשיכים לדמותו לחליפין הקדום. ובמודרני משיכת הסחורה קונה את הסחורה לקונה.