קרוב לשקלים יפלו לשקלים, לנדבה יפלו לנדבה

שו"תקטגוריה: הלכהקרוב לשקלים יפלו לשקלים, לנדבה יפלו לנדבה
משה לוי שאל לפני 8 חודשים

שאלה קטנה, במידת האפשר.
במשנה במס\' שקלים (פ\"ז מ\"א) מעות שנמצאו בין השקלים לנדבה קרוב לשקלים יפלו לשקלים, לנדבה יפלו לנדבה. וכן פסק הרמב\"ם בהל\' מעשר שני (פ\"ו הי\"ב) מצא פירות בין פירות מעשר לפירות תרומה יפלו לקרוב.
הרבה הקשו והרי רוב וקרוב הלך אחר הרוב ולא אחר הקרוב (ב\"ב כג ע\"ב), ולמה לא צריך לבדוק מה הקופה עם הרוב. 
ברטנורא כותב שמדובר בשווין. כמה אחרונים (רדב\"ז על הרמב\"ם, תפארת ישראל במשנה בשקלים, שערי יהודה על הרמב\"ם בהל\' גזילה, ועוד) כתבו שקשה להכניס את זה ברמב\"ם שסתם וכתב את הדין ולא ציין שמדובר בשווים. 
יש עוד פירושים באחרונים, כולם לא מצאו חן בעיני.
אם יש לך הברקה בעניין, אני אשמח לשמוע (זה נפק\"מ לדינא לאיזה פסק דין, אחרת לא הייתי מטריח אותך) 
תודה רבה!

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 חודשים

לא חושב שזו הברקה אבל זה בהחלט נראה לי פירוש הגיוני ונכון. המשנה והרמב"ם בעקבותיה  מביאים כאן את דין קרוב. החידוש הוא שדין קרוב קיים גם באיסור והיתר ובממונות. לא נכנסו כאן לשאלות מעשיות, מה קורה אם יש רוב לאחד הצדדים, ומה אם המטבע דומה לאלו שבערימה אחת ושונה מאלו שבערימה האחרת (אולי אחת היא שקלים והשנייה דולרים) וכו'. זה דרכו של התלמוד, ומכאן הצורך באוקימתות. איני רואה בזה קושי של ממש. אגב, לאור מה שהסברתי במאמרי על האוקימתות, תוכל להבין שגם מי שמעמיד בערימות שוות לא באמת מתכוון לומר שבכך עסקה המשנה. כוונתו לומר שהמשנה באה לחדש את דין קרוב. וכשתשאל מה עם רוב, תיעשה אוקימתא שמדובר בערימות שוות. אבל החידוש נכון תמיד, גם כשהערימות לא שוות: שדין קרוב רלוונטי גם בסיטואציות האלה. ראה במאמרי שם.

השאר תגובה

Back to top button