רצון חופשי מול הכרת האמת
אם הרמב"ם/קאנט טוענים לרצון חופשי ומצד שני, קיימת הטענה שאדם מכיר את האמת באופן טוטלי, אז הידע הזה שהוא למד חייב לשנות את רצונו, יוצא שאין רצון חופשי. ידע אמיתי שאדם יודע, בהכרח ישנה את רצונו. אז איפה החופש פה?. האם הרב מסכים שיש פה סתירה?.
לא מבין את הסתירה. בנוסף, אני גם לא ממש מבין מה פירוש שהאדם מכיר את האמת באופן טוטלי. אמת עובדתית? ערכית? מה פירוש טוטלי?
סליחה על אי הדיוק. התכוונתי לאמת ערכית, טוטלי היא רק צורת מינוח. הסתירה היא בכך שאם לימדו אדם את האמת הערכית והאדם הבין את משמעותה ונכונותה אז אין אפשרות שלא ורצה להתנהג כפי שהאת הערכית הזו מורה. אבל אם אין אפשרות שלא ינהג כך, אז משמע שרצונו כפוי להכרה הזו אבל אז אין באמת רצון חופשי
יש לך קפיצה לוגית. גם אם הוא מוכרח לרצות אין הכרח לעשות בפועל. כאן יש בחירה. אבל הוא גם לא מוכרח לרצות. הוא לכל היותר מוכרח להבין שזה מה שנכון לעשות. אבל הוא יכול לא לרצות זאת ובוודאי לא לקיים זאת. ראה בשני הטורים 172-3 על חולשת הרצון.
את המאמרים על חולשת הרצון אני זוכר שקראתי. ומה שאתה אומר אני מסכים לגמרי אבל אני לא בטוח שקאנט או הרמבם יכירו זאת, זאת אומרת להבנתי (וייתכן בהחלט שאני טועה) הם לא יכירו במושג חולשת הרצון אלא יסברו שאי אפשר שלא לפעול לפי האמת אם האדם מכיר ב"ה ולכן ראיתי סתירה אצלם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer