רצון חופשי

שו"תקטגוריה: פילוסופיהרצון חופשי
שואל שאל לפני 8 שנים

כבוד תורתו תומך בחופשיות הרצון והבחירה. האנושית, על אף שבמדע מקובל לגרוס לא כך. איך שאני מבין את נקודת המחלוקת, אין כאן שאלה שכל הדרך להגיע לפתרונה הוא פילוסופי ערטילאי, הרי אם המדענים יצליחו למפות ולפענח את כל תהליכי המח עד לתהליכים הכי זעירים שיש תהיה הכרעה אובייקטיבית מכח ראיית החוש לשאלה זו, אם כל התהליכים של המח יובנו כסיבה ותוצאה וכתהליכים פיזיולוגיים וכוחות טיבעיים ככח המשיכה וכדומה המוכרים לנו כבר משאר חלקי העולם אז המטריאליזם בודאי צודק, אם לא ויהיו תהליכים שלא יהיה להם הסבר צודק כאן כבר יהיה מקום לשאלה פילוסופית האם להעדיף סיבתיות קשיחה ברבדים רוחניים או גשמיים במימדים אחרים של העולם, או לילופין לעכל את הבחירה על אף הקושי הפילוסופי הברור לכאורה יש סיכוי שדבר כזה יקרה בעתיד הקרוב או הרחוק, לא?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

כבוד תורתי אכן חושב שיש לנו רצון חופשי. זה לא נכון שבמדע נהוג לגרוס  לא כך. מה שכן נכון הוא שיש לא מעט מדענים שחושבים זאת, אבל זו הנחה אישית שלהם ולא ממצא מדעי.
ברור שאם וכאשר נבין הכל נוכל להכריע את השאלה, אבל בינתיים לא זה המצב ואיני רואה אותו קורה בעתיד הקרוב או הרחוק. כמובן תמיד יש אפשרות שזה בכל זאת יקרה, ואז נדע. בינתיים הן הדטרמיניסטים והן הליברטאנים מביעים השקפה פילוסופית ולא דעה מדעית.
את כל זה הסברתי באר היטב בספרי מדעי החופש. שם גם הסברתי מדוע לא נראה שזה יקרה בעתיד הנראה לעין, אם בכלל. שם גם העליתי כמה טיעונים שאומרים שגם אם זה יקרה יהיה עלינו לדחות את הממצאים הללו, שהרי דטרמיניזם פירושו שאין לנו שיקול דעת ולכן גם את התזה הזאת עצמה לא נוכל לאמץ ברצינות. היא כפויה עלינו ולכן אין הכרח שהיא נכונה.

——————————————————————————————
שואל (אחר):
שבוע טוב כבוד הרב, קראתי לא מזמן את הציטוט הבא שלך:  " כל זה הסברתי באר היטב בספרי מדעי החופש. שם גם הסברתי מדוע לא נראה שזה יקרה בעתיד הנראה לעין, אם בכלל. שם גם העליתי כמה טיעונים שאומרים שגם אם זה יקרה יהיה עלינו לדחות את הממצאים הללו, שהרי דטרמיניזם פירושו שאין לנו שיקול דעת ולכן גם את התזה הזאת עצמה לא נוכל לאמץ ברצינות. היא כפויה עלינו ולכן אין הכרח שהיא נכונה."הטענה נראית לי הגיונית. אבל עלתה לי שאלה:  האם זה שצורת חשיבה כפויה עליי, אומר שהמסקנות שאליהן אגיע הן לא נכונות? האם זה לא פשוט אומר שהייתי חייב להגיע לאותן מסקנות ותו לא? יכול להיות שהייתי חייב להגיע להבנה הזו שאין בחירה, והייתי מחויב להשתמש בכלי הסקה מסוימים, אבל זה לא אומר שהמסקנה לא נכונה. דוגמא: אם הייתי מחויב להשתמש בחוקי המתמטיקה, האם זה היה אומר שלא הייתי סומך על מסקנותי? ובטח כשאנו רואים שהשימוש שלנו בשכל מניב תוצאות חיוביות. אני מניח שהדוגמא לא מדויקת כל כך, אבל אני מקווה שכוונתי הובנה. מדוע אם שיקול הדעת כפוי עליי זה אומר שהוא לא נכון? תודה רבה ושבוע טוב
——————————————————————————————
הרב:
לא אמרתי שזה בהכרח לא נכון אלא שלך אין דרך לדעת אם זה נכון. ברגע שמשהו כפוי עליך, גם אם הוא לא היה נכון הוא עדיין היה כפוי עליך והיית חושב אותו. לכן אין לך דרך לדעת האם זה נכון או לא. בפועל זה בהחלט יכול להיות נכון (וגם יכול להיות לא נכון). בספר שם אני מפרט את הערעורים הללו ועונה עליהם.

——————————————————————————————
שואל:

אבל נגיד כפוי עליי להשתמש בחוקי הלוגיקה. אני יכול לראות שאני פועל לפיהם ומגיע למסקנה. לא ייתכן שטעיתי בדרך. אולי חוקי הלוגיקה הספציפיים אני כפוי לחשוב לפיהם, אבל מהם למסקנה אני לא יכול לטעות. ואנחנו רואים במציאות שמי שפעל לדוגמא לפי נוסחאות כאלה ואחרות יצא מזה ברכה. האם זה לא סימן שזה נכון בהכרח?
האם אפשר דוגמא למשהו שאני חושב לנכון וייתכן שהוא לא נכון? אני לא מצליח להעלות בדעתי משהו כזה. האם ייתכן שחוקי המתמטיקה לא נכונים? מה זה אומר? חוקי המתמטיקה,  לדוגמא 1+1=2. משם אני ממשיך בקו ברור ל1+2=3. האם כוונתך היא שאני אולי חושב שאני עקבי אבל אולי יש איזה "שד"  שמתעתע בי ובכלל החשיבה שלי לא עקבית פה? וזה רק נראה לי ככה?
תודה.

——————————————————————————————
הרב:
חוקי הלוגיקה לא כפויים עליך, אלא ברור לך שהם נכונים. יש לך שיקול דעת ואתה מבין שהם נכונים. זו לא כפייה ואין לזה קשר לדטרמיניזם. וכי כל דבר שאני חושב שהוא נכון כפוי עליי?
——————————————————————————————
שואל:

אני מדבר ל"שיטתם". אם הדטרמיניזים נכון, אז האם הביקורת שלך הייתה מופנית גם כלפי מסקנות שלי במתמטיקה לדוגמא? שהוכחות שהוכחתי במתמטיקה איני יכול לדעת כעת אם הן באמת נכונות בגלל שנכפיתי להגיע אליהם?אעפ שאני עובד בצורה מסודרת ומגיע מטענות למסקנות. איפה אני יכול לטעות פה?

——————————————————————————————
הרב:
כבר עניתי על כך, ואחזור שוב. חוקי הלוגיקה לא כפויים עליך. אתה החלטת שהם נכונים (ובצדק).
——————————————————————————————
שואל:
אז אם הדטרמיניזם נכון, מה כן כפוי עליי? כלפי איזה מסקנות הביקורת שלך מופנית וכלפי איזה לא? מצטער על הקושי בהבנתי…
תודה
——————————————————————————————
הרב:
אם הדטרמיניזם נכון אז הכל כפוי עליך. משהו אחר מקבל החלטות עבורך. לכן כל החלטה, גם 2+2=4 וגם שעכשיו חושך בחוץ וגם אם תחשוב שכעת אור בחוץ, כל זה כפוי עליך. לא אתה מקבל את ההחלטה ולכן אין לך יכולת לבקר אותה. לעומת זאת, אם הדטרמיניזם לא נכון, אז שום דבר מכל אלו לא כפוי עליך, אלא אתה מקבל את ההחלטות שלך בעצמך. 2+2=4 נכון כי אתה מבין שהוא נכון. עכשיו חושך בחוץ כי אתה החלטת שכעת חושך. וכן על זו הדרך. הכל תוצאה של החלטה שלך.
אתה מערבב בטעות בין האמירה שטענה כלשהי נראית לך נכונה בוודאות (2+2=4), לבין האמירה שהטענה הזאת כפויה עליך מגורם חיצוני. זה ממש לא אותו דבר.
——————————————————————————————
שואל:
מצטער, אבל שוב. נניח שאכן הדטרמיניסטים צודקים ואכן הכל כפוי עליי. אז האם נכון היה להגיד שאני לא יכול לסמוך על שום דבר שהשגתי, כולל מסקנות לוגיות? אני לא מדבר על עכשיו, שאני ואתה יודעים שזה לא נכון, ולכן ברור שהלוגיקה היא נכונה. אילו היה הדטרנמיניזם נכון, האם הביקורת שלך הייתה מופנית גם כלפי מסקנות לוגיות? שאמנם נראות הגיוניות, אך הם נכפו עליי ולכן איני יכול לדעת אם הן נכונות?
ואם אכן כך, האם תוכל להסביר לי איפה ייתכן שאני אטעה במסקנה ש2+2=4. אם הנחת היסוד היא ש1+1=2, זה בהגדרה יוביך אותי ל2+2+4, לא? איך זה שהלוגיקה כפויה עליי יכול לשנות את העובדה שהמסקנה הזו נכונה?
תודה
——————————————————————————————
הרב:
שלום רב.
אנסה עוד פעם אחרונה. אם זה לא יועיל, אז כנראה איני יכול להסביר לך את כוונתי וברשותך ניאלץ להיפרד כידידים.
אם אתה חי בעולם דטרמיניסטי לא תוכל לבקר גם את הטיעון שאתה עצמך העלית כאן (שהוכחת 2+2=4). גם הוא מוכתב לך. לכן זה שהוא מוכח אין לו שום משמעות. הוכחות ונימוקים פונים למי שיכול לבקר אותם, לדחות או לקבל. כשאתה מדבר למכונה אין טעם לנמק ולהוכיח דברים. פשוט תתכנת אותה בהתאם. עצם זה שאתה בוחן דברים ומעלה טיעונים אומר שאתה מאמין בחופש ושיקול דעת ולא כפוי למסקנות.
בתוך מסגרת דטרמיניסטית אתה תאמץ גם את הטיעון 2+2=17.3 אם הוא ייכפה עליך. ולא תועיל שום הוכחה או טיעון. לכל היותר, אם אתה בנוי נכון (ואין לך דרך לדעת זאת כמובן) יישרפו לך הפיוזים בגלל שנקלעת לסתירה.
לכן גם מסקנות שנגזרות מהיסק לוגי תקף חשופות לאותה ביקורת ממש, כל עוד מדובר במסגרת דטרמיניסטית.
——————————————————————————————
שואל:

תודה. חג שמח. אוכל לקבל הפנייה לעמודים בספר שמדברים על הטיעון? או לפחות את שם הפרק?

——————————————————————————————
הרב:

ראה בפרק הרביעי, עמ' 120 עד סוף הפרק.

גיל הגיב לפני 2 שנים

אין שום קשר בין כפייה לדטרמינזם. יש בסה"כ סיפור סיבתי שמתאר למה אדם מחזיק בדעה מסויימת. השינוי של הדעה הזאת תיגרם ע"י מנגנון סיבתי, שיקול דעת וגם הוא נגרם ככל דבר. מאיפה הרעיון, המצוץ מהאצבע "שלא תועיל שום הוכחה או טיעון" כאילו דטרמינזם סותר את היכולת להיות שקול. מה שסותר את הרעיון של שיקול דעת הוא רעיון של בחירה חופשית כי שם אין מנגנון שטיעונים יכולים להשפיע עליו. בנוגע לאיכות של המנגנון, פסיכולוגים התפתחותיים (לצורך העניין) ישמחו להסביר לך על המשמעות של התפתחות ניורולוגית תקינה ושיקול דעת.

יש סיבה לזה שאתה מפרסם רק בעברית ולקהל שלא מהתחום – כי אין פילוסופים ואנשים רלוונטים מהתחום שיקבלו את הדעות שלך.

השאר תגובה

Back to top button