שאלה בפסוקים

שלום הרב מיכי ותודה על התגובה, כמה הערות:

א."כל תמונה" זה לא כלל? זכור לי שבגמרא דורשים בכמה מקומות את המילה כל ככלל.
ב. גם אם נדרוש בפרט וכלל יש בעיה שזה לא כולל כל דבר כולל הכל ללא יוצא מן הכלל. אלא מוגבל לאופן הדרשה שמכליל ומצמצם.
ג. דרשת כלל ופרט וכלל אומרת להכליל מעבר לפרט, אבל רק כעין הפרט. ושוב ישנה בעיה, שזה לא הכלל המוחלט.
ד. אם הפסוק הזה לא בא ללמד על הקב"ה שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף אז מאיפה כן לומדים זאת?

זה שאין לו דמות הגוף נובע מזה שהוא מלא את כל העולם (מלוא כל הארץ כבודו). ואולי יש גם מסורת בזה. אבל הפסוקים הללו ודאי לא מלמדים את זה, שהרי הם עוסקים באסור ומותר ולא בתיאולוגיה. ראה הדוגמה שנתתי על השיתוף.
אכן לפעמים דורשים "כל" ככלל, ואיני יודע מתי כן ומתי לא.

ויש גם פסוק בתורה שמעיד שאומר את העיקרון היסודי הזה של מלוא כל הארץ כבודו או שזה נטו בכתובים?

​לא זוכר כרגע.​ אבל אם הוא ברא את הכל אז מה צריך להוסיף?

הרמבם כותב בהקדמה לפרק חלק ביסוד השלישי – שלילת הגשמות:
ראיה מן התורה:
וזה היסוד השלישי הוא אשר מורה עליו מה שנ' כי לא ראיתם כל תמונה כלומר לא השגתם אותו בעל תמונה, לפי שהוא כמו שאמרנו לא גוף ולא כח בגוף.
ראיה מן הנביא:
ואמר הנביא ואל מי תדמיון אל וכו', ואל מי תדמיוני ואשוה וכו', ואלו היה גוף כי אז היה דומה לגופות

ולגבי מה שכתבת לעיל " גם אם תדרוש כהצעתך המסקנה היא שאין איסור לעבוד לפסל מהחלל החיצון"
אני מנסה להבין האם הדרישה של של התורה בי"ג מידות (כגון כלל ופרט וכלל במקרה הזה) היא נוקשית, כלומר שאם כך כתוב באופן כזה אז חייבים לדרוש כך ולהגיע למסקנה כזו (לו יצוייר שאכן היה כאן כלל ופרט וכלל חד משמעי). או שזה נטו לפי ההיגיון שלי ורק אם התוצאה של הדרשה אכן מתאימה להיגיון שלי אז אני דורש כך ואם לא אז לא. אשמח לראיה/דוגמא מדרשות חז"ל לכל דעה שהרב יביא.

נ.ב. לא הבנתי מדוע צריך את מידת פרט וכלל כמו זו:

בדיני השבת אבדה נאמר פסוק זה [דברים כב:ג]:

וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו – פרט
וכן תעשה לכל אבדת אחיך – כלל
פרט וכלל – הכלל מוסיף על הפרט, ומרבה הכול.
יש להחזיר כל אבדה.

בדיני שומרים נאמר [שמות כב:ט]:

כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה – פרט
וכל בהמה לשמור – כלל
פרט וכלל – הכלל מוסיף על הפרט, ומרבה הכול.
דיני שומרים חלים על כל חפץ הניתן לשמירה.

הרי לכאורה אם רצתה התורה לרבות כל אבדה היה ניתן לכתוב רק את הכלל והיינו במינים זאת גם בלי הפרט?
(אם לרב יש כבר תשובה כתובה בעניין זה לעיין בה, אשמח להפניה אליה).

תודה רבה ושבת שלום!

בד"כ פרט וכלל הכלל מוסיף על הפרט מעבר לאנלוגיה רגילה אבל משייר משהו. לגבי לכל אבידת אחיך הדברים מפורשים בש"ס בכמה מקומות.
ראה ב"מ כב ע"ב למעט זו שאבודה ממנו ולא מצויה אצל כל אדם. ושם בדף לא ע"א לרבות אבידת קרקע. ובע"ז כו ע"ב לרבות מומר. ועיין גם גיטין מה ע"א.

בס"ד

לא הבנתי איך "אשר בשמים ואשר בארץ" יכול בהחלט להיות כלל ולא פרט, הרי רואים בכל מקום שבו התורה מפרטת , הגמרא דורשת זאת כפרט ולא ככלל?
האם ישנה דוגמא מקבילה שבה דורשים פירוט ככלל ולא כפרט?

כל שבשמים ובכל שבארץ הוא גם הכללה ולא רק פרט. אם תבדוק למה חז"ל מתייחסים ככלל תראה שיש לזה דוגמאות קיצוניות יותר.

נב סליחה על מרווח הזמן הגדול פשוט יצא לי לאחרונה לשוב ולעיין בדברי הרמבם ובעקבותיהם בתשובתך והתעוררה לי השאלה.. סליחה שאני משגע אותך 🙂

טוב אין לי כזה ידע נרחב בשס כדי לעשות חתך רוחב של כל המקומות בהם דורשים כלל ופרט וכלל ולכן אני שואל את הרב, אם זה לא טרחא רבה מידי.

כי לפי מה שאני מבין וזוכר, הפרט הוא יחסי ביחס למה שכתוב בכלל. דהיינו אם הופיע משהו מכליל/ סתמי שלא יורד לפירוש, ואחריו משהו קצת יותר מפרט אז הפירוט יידרש כפרט גם אם בפני עצמו הוא יכול להיות כלל. וה"ה לכאורה גם בפסוק שלנו.
ושוב אשמח לדוגמא/ ראיה מקבילה אם יש כזו

דוגמה שמצאתי מיד:
רבי דריש כללי ופרטי ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תעשה המנורה חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת
קשה להבין מה כאן הקריטריון לכלל או פרט. למה בכלל קוטעים מנורת זהב לשני חלקים?
חפש בפרוייקט השו"ת ותמצא עוד הרבה כאלה.