שאלה לגבי שמיטת כספים

די ברור שזו לא חובת חו"מ. אין ללווה זכות שחובותיו יישמטו. זה בוודאי נכון לפי התפיסה שהחוב כלל לא נשמט אלא המלווה צריך לשמוט אותו (היראים).
מה שזה מופיע בחו"מ זה מפני שזה פרט הלכתי שעוסק בהלוואות וחובות שנדונים בבי"ד אז כבר הביאו את זה כאן להשלמת התמונה. ואולי זה מופיע שם מפני עצם זה שהדבר נדון בבי"ד (כמו כפייה על מצוות של או"ח – כמו לולב או סוכה, שנדונה גם היא בחו"מ כי זה נעשה בבי"ד).
——————————————————————————————
שואל:
אבל אז יהיה קשה לגבי מה שכתוב בסעיף ט' סימן מז:
"אם התנה עמו שלא ישמיט הוא חוב זה, ואפילו בשביעית, תנאו קיים, שנמצא שחייב עצמו בממון שלא חייבתו תורה, שהוא חייב".
אם יש פה חובה למלוה לשמוט את החוב, איך הוא יכול להתנות נגד החובה הזאת? הרי בריבית תנאי דומה לא תקף.
——————————————————————————————
הרב:
איני חושב שזה קשה. הרי ניתן גם להתנות על אונאה כמו שביעית, ובכמה סוגיות מבואר שזה מותר אם לא מתנה על התורה אלא על האדם (התנייה שלא תשמטני בשביעית ולא שלא תשמטני שביעית). כשמתנה על האדם ההתנייה אינה התנייה על התורה, וההסבר הפשוט הוא שהתנייה כזאת אומרת לאדם (הלווה) לתת מתנות ולא באמת לא להשמיט. הוא מתנה עמו שייתן לו מתנה במקום לפרוע את החוב השמוט. בדבר שבממון ניתן לעשות משהו כזה, בדיוק בגלל שמתנה כזאת אינה פריעה של החוב אלא מתנה. ומתנות אדם תמיד יכול לתת. 
——————————————————————————————
שואל:
לפי ההסבר הזה יהיה גם מותר לתת מתנה כריבית (שגם היא דבר שבממון), לא כך?
——————————————————————————————
הרב:
לא לגמרי ברור, שכן איסור ריבית הוא איסור על נתינת מתנות. זה גופא מה שאסרו על הלווה, לתת למלווה מתנות תמורת ההלוואה. לפחות מדרבנן נאסרה גם ריבית דברים (ואם היו קוצצים אותה בשעת הלוואה אולי היתה נאסרת מה"ת).
אין לי כעת ספרים (אני בדרך), אבל כך נדמה לי מסברא.