שאלה מוסרית מוזרה
יש לי שכנה חרדית בבניין, והיא נוהגת לא לעלות עם גברים במעלית. בכל פעם שאני נכנס, היא יוצאת.
לפעמים היא ממתינה למעלית זמן מה ואני לפתע מגיע ו\"גונב\" לה את המעלית. לכאורה, ודאי שאני לא צריך להתייחס לזה. אבל בשורה התחתונה, כפויה עליה נורמה דתית כזאת (לדעתה), ואיך שאני לא אסתכל על זה, היא עם תינוק על הידיים ממתינה למעלית לפני בואי, ואני מגיע ומכריח אותה להמתין שוב למעלית.
איך חובה לנהוג, ואיך בפועל היית ממליץ לנהוג. (יש בי מקום לפעמים שרוצה לחנך אותה על האיוולת ולתת לה להמתין עם התינוק על הידיים, וכי זו אשמתי האמונות שלה? אבל אז אני נזכר שדעתה כפויה עליה וסופו של דבר אני התנאי להמתנה שלה למעלית)
לא יודע לומר לך. לכאורה יהיה יפה לתת לה לעלות, אבל האווילות הזאת באמת מעצבנת.
החומרות של האישה הזו, היא חב לאחריני לא רק כלפי השכן שהיא מעכבת אותו, אלא גם כלפי הפוסקים המתירים נסיעה יחדיו במעלית, ומציגה אותם כעם-הארצים.
אין צורך להיסחף ולא להתפרע. זכותו של אדם לפעול כהבנתו, גם אם יש מחלוקת. ב"ה לא מציגים את ב"ש כעמארצים. וזה ממש לא חב לאחריניה, כי היא יוצאת כשהוא מגיע. מעבר לזה, יש פוסק שלא מתיר? ספק בעיניי.
הוא שאמרתי. לא ידוע לי על פוסק שלא מתיר, ולכן היא מציגה את כולם – הפוסקים – כעמארצים. בנוסף, מכיוון שאני מתגורר במקום שבו הסצינה הזו שכיחה, לרוב האישה לא מוותרת לטובת הגבר, אלא מונעת ממנו לעלות .
במקרה שלי היא לא מונעת ממני פיזית או מילולית. לפעמים אפילו היא מתרחקת מהמעלית כשהיא רואה שאני מתקרב. אי הנעימות היא שמונעת ממני לעלות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer