שבת נוטריקון שבת ביצים (בצל) תאכל

שו”תקטגוריה: הלכהשבת נוטריקון שבת ביצים (בצל) תאכל

כשהייתי ילד בשבת בבוקר אכלנו סלט ביצים ובצל.
ההורים שלי חשבו שיש קדושה רצינית דווקא במאכל הזה בשבת כי שבת זה נוטריקון שבת ביצים תאכל.
הם צודקים ?
(אולי פעם בתקופת הצנע זה היה מאכל נדיר ויוקרתי?)
או כפי שראיתי שרב 1 כתב שצריך לאכול בשבת טעים. וכל 1 מה שטעים לו ?
(חוץ מעיקרון כלשהו שצריך לאכול ביום משהו חם מהלילה-חמין)

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

נשמע כמו הטרלה, אבל איני בטוח.
אין שום קדושה בשום מאכל משום סוג (למעט החלקים הנאכלים בקרבנות ובתרומות). תאכל מה בראש שלך. כמבו שמדין עונג שבת צריך לאכול דברים טעימים. ואין שום עיקרון לאכול חמין. זה בערך כמו העיקרון של אכילת בצל וביצים.

אוריאל אקוסטה הגיב לפני 3 שבועות

אני אסביר לך מה הבעיה בשימוש בראשי תיבות, מתוך ניסיון אישי:

כשהייתי קטן ולא ישבתי בשקט בשולחן השבת, אבי אמר לי: שב”ת ראשי תיבות – שבת במנוחה תשב. אחרי הסעודה כשלא נכנסתי למיטה, אימי אמרה לי: שב”ת ראשי תיבות: שבת בשקט תשכב, והייתי חייב לציית.
כשגדלתי מעט, הבנתי את הרעיון, והתחלתי לנצל אותו לטובתי. לפני שהלכנו לבית הכנסת, דרשתי: שב”ת ראשי תיבות: שבת ביסלי תאכל, או: שבת במבה תזלול. לא הייתה להם ברירה, והיו חייבים לתת לי.
נראה לך שבזה זה נגמר? היום אני כבר רחוק מאוד, ואני מייצר ראשי תיבות אחרים, כמו – שב”ת ראשי תיבות: שבת בפאב תבלה, או: שבת במועדון תרקוד.
הייתה אפילו פעם אחת כשקמתי בבוקר השבת עם תיירת בריטית במיטתי שדרשה ארוחת בוקר אנגלית. לא הייתה לי ברירה, ודרשתי: שב”ת ראשי תיבות: שבת בייקון תזלול, ואמנם היה מאוד טעים, ממש ‘עונג שבת’.

מוסר השכל: זהירות בראשי תיבות, אתה לא יודע לאן זה יוביל אותך.

טירגיץ הגיב לפני 3 שבועות

ולסיכום שבת ראשי תיבות שטויות בראשי תיבות

טומנים ברמ"ז (לט"ג) הגיב לפני 3 שבועות

בס”ד כ”ב בתמוז תשפ”ב

לט”ג – שלום רב,

אין ‘סלט ביצים’ יוצא מידי פשוטו, מנה ראשונה שנהגו אמותינו לעשות כדי לעורר את התיאבון לקראת המנה העיקרית. בני אשכנז שלא היו ירקות מצויים בארצותם – הסתפקו בבצל וביצים. בעוד שבני עדות המזרח מרבים בסלטים, ובני מרוקו שמבטאים את ה’שין’ שמאלית – יכולים לדרוש: ‘שאלאטים בו תרבה’ 🙂

אין פשוטו של סלט סותר את יכולתם של דורשי רשומות למצוא טעמים ורמזים במאכלי השבת, שיעניקו להם גם טעם רוחני, רעיונות שיש בהם לקח טוב, בבחינת ‘כי לעקאך טוב נתתי לכם’ 🙂 וכך הביא ר’ שמעון שפיצר, בשיעורו ‘צפרא דשבתא – מאכלי יום השבת – לחם משנה וביצה עם בצל’ טעמים ורמזים נאים למנהג, ודפח”ח.

ללומדי ה’ליבה’ הבקיאים באנגלית, אפשר להוסיף רעיון שהביצה ‘אג’ בלעז, מבטאת את ה’אגו-צנטריות’, ולעומתה ה’בצל’ הנקרא בלעז ‘אוניון’ מבטא את השאיפה לאחדות, המביאה ל’ואהבת לרעך כמוך’, שאותו העונג והטוב שאתה מבקש לעצמך – תדאג שיהיה גם לזולתך.

בברכה, הלל פיינר-גלוסקינוס

ולא”א יש להעיר שנראה שטעית בפתיחת ראשי התיבות, שצ”ל ‘שב”ת – שיקצע בל תקרב’ 🙂

שבת במקלף תשתמש הגיב לפני 3 שבועות

לפני שנה ראיתי שהרב דווקא הרבה לפסוק בענייני השבת דרך 4שי תיבות.
כמו
שבת במקלף תשתמש ועוד עי”ש דפדוף קל בשאלות יראה את זה

לא יודע למצוא בשאלות הגיב לפני 3 שבועות

לכ’ אדון שב”ת
נכון לפני שנה היה רצף של כמה שאלות לפי ראשי תיבות שב”ת
איך מגיעים לזה בשאלות ?

שאלות בחיפוש תמצא הגיב לפני 3 שבועות

אפשר למצוא בחיפוש ע”פ מילות מפתח כגון ‘שבת’ ‘מקלף’, או לפי תגית ‘שבת’

שילוב ה'ביעא' וה'שב בצל' הגיב לפני 3 שבועות

עוד י”ל שהביצה ‘ ‘ביעתא’ בארמית מבטאת את השאיפה והרצון של מהאדם, שזה דבר מצויין המביא את האנושות להתקדמות תמידית. אך יש לשלב את ה’בעותא’ גם במידת ההסתפקות המביאה לשלווה ומנוחת הנפש, כדברי חז”ל: אכול בצל ושב בצל’.

השילוב המאזן בין ה’בעותא’ התמידית לפעול ולהתקדם, לבין היכולת ‘לישב בצל’ ולשמוח במה שיש – בא במחזוריות המתמדת של ימי מעשה סוערים לבין שבת מנוחה. כך שמח האדם במה שהשיג ומחדש כוחות רעננים לפעולה הנמרצת של השבוע הבא.

בברכה, שמחה פיש”ל הלוי פלנקטון

השאר תגובה