תגובה למאמר בעניין גיוס חרדים ולומדי תורה

שו"תקטגוריה: כלליתגובה למאמר בעניין גיוס חרדים ולומדי תורה
דב שאל לפני 3 שבועות

לכבוד ד"ר מיכאל אברהם.
קראתי את מאמרך, וראיתי בו מספר נקודות שלא נתלבנו די הצורך, אשמח אם תעמוד על הדברים.
חילוק בין חובת הלחימה לחובת השויון
ראשית יש לציין, כי במאמרך נידונו שני עניינים שונים אשר נתערבו זה בזה למרות שונותם.

  • שאלת ה'שויון בנטל', והיא האם ראוי שקבוצה מסוימת באוכלוסיה (החרדים ו/או לומדי התורה) יפטרו משירות צבאי, למרות שאחרים נאלצים לעשותו (ואולי אף מחמת אי גיוסם נאלצים האחרים לעשות שירות ארוך או מסוכן יותר).
  • לו יצויר שנניח מסיבה כל שהיא, שכן ראוי שקבוצה זו תקבל פטור על חשבון האחרים, (או שנגיע למסקנא שהיא אינה מחוייבת כלל באותו הנטל), נצטרך לדון, האם אותם אנשים מחוייבים ללכת ולשרת מצד עצמם, כפי שהם מחוייבים בשאר מצוות ועניינים מוסריים.

מצבה של מדינת ישראל וצה"ל ביחס לחובת הלחימה
ואבאר, מדינת ישראל אינה נמצאת במצב המצריך גיוס כללי (יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה), בו כל אדם אשר הוא כשיר ברמה מלאה או חלקית מקבל ליד נשק והולך להלחם.
איני בקי במצבו ובצרכיו של הצבא, (ומסתבר שגם אתה לא), אבל לפי מה שאני שומע מהתקשורת ומאנשי ציבור מסויימים, השאלה כיום (ככל וישנה שאלה האם החרדים יתגייסו) היא, האם החרדים יתגייסו, או שיצטרכו להאריך את השירות לכלל המשרתים, וכן לקרוא למילואים לאנשי מילואים שכבר נקראו למלואים כמה פעמים בתקופה האחרונה.
וגם אם טענה זו אינה נכונה, וגיוס תלמידי ישיבות נצרך גם אם יאריכו את השירות וימשיכו את מדיניות קריאת המילואים הנוכחית, עדיין מצד חובת הלחימה (מה שקראת במאמרך ׳חובה להציל הנרדף מיד הרודף׳ ו׳דין מלחמת מצווה׳), אין חילוק בין מי שכבר עשה שירות בעבר למי שלא עשה, ובין בחור בן 18 לגבר בן 35 וכו', דכולם מחוייבים במצווה זו, (והגע עצמך, אילו אדם רואה חבירו בסכנה, וכי שייך לפטור עצמו בטענה שכב הציל אנשים רבים בחייו).
ולגופו של נידון, למה באמת לא כל גבר שהוא כשיר ללחימה במידה כזו או אחרת הולך ללחימה, התשובה היא, וודאי כי אין צורך ואם כן וודאי שאין טענה למה אין חיוב על לומדי התורה להתגייס מצד ׳חובת הלחימה׳, אלא רק מצד שאלת השוויון.
מלחמת סיסרא והמשתתפים בה
ומהעניין שהבאת מספר שופטים בעניין מלחמת סיסרא מוכח עניין זה, שהרי דבורה לא קיללה אלא את יושבי מרוז (כמובן שכל זה אינו מתחיל למד"א בגמ' שמדובר על כוכב), למרות שבמלחמה לא נשתתפו אלא עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון,  וביארו שם הראשונים עניין זה, שקללה אותם לפי שהיו קרובים לאזור הלחימה, או מפני שהיו גיבורים במיוחד ולמרות זאת לא באו לעזור.
אך לגבי עניין גיוס החרדים ולומדי התורה, וודאי שאין ללמוד משם שניתן לדרוש מהם להכשיר את עצמם בטירונות בשביל שאם וכאשר תהיה מלחמה יוכלו לעזור בה.
החובה להציל נפשות
ומ"מ למרות שכפי שביארנו שאין שאלה זו נוגעת דווקא לחרדים ולומדי התורה, נדון בעניין מה שהבאת מדברי הרמב"ם והפוסקים בעניין הצלת הנרדף מיד הרודף והצלת נפשות, שלטענתך מדין זה צריכים החרדים ולומדי התורה להתגייס.
ואיני יודע מה עניין זה אלינו דוודאי שכל אדם אשר יכול להציל הנרדף יצילו, אך לא יעלה על הדעת שאדם יהיה מחויב ללמוד רפואה ואח"כ להיות זמין בבית החולים 24/7 ע"מ שיוכל להציל כל אדם שיזדקק לכך (אפ' אם בלעדיו לא יהיו מספיק רופאים).
וגיוס לצה"ל, שפירושו הכשרה ארוכה של טירונות, והקדשת זמן להיות מוכן למלחמה ומתקפה, דומה לציור זה שציירנו.
באור פרטי חובת השוויון בנטל
הנה אחר שבארנו שטענות מצד חובת הלחימה אינם טענות כלל, נותר לנו לדון בעניין השני והעיקרי, והוא השוויון בנטל, כלומר מאחר וצריך במדינת ישראל חיילים, מהיכא תיתי ש'הציבור הכללי' יצטרך לשרת, ואילו ציבור לומדי התורה ו/או החרדים יפטרו מכך .
ובנוסף טענת לחייב את החרדים להתגייס, מאחר והמדינה חייבה אותם לכל, וטענת שיש לה סמכות לכך משלוש סיבות, אשר יבוארו בהמשך.
והנה, עניין חובת השוויון מתחלקת לשני ענפים כפי שכבר ציינת במאמרך.

  • החובה להגן על הארץ, והוא עניין מיסי בני העיר, שכל אדם מחוייב להשתתף בתשלום המס, (ומבואר בגמ׳ שהוא מדין שותפות), ותשלום המס כולל גם שמירה על העיר, וה״ה לגבי גיוס לצה״ל, לכאו׳ יש לחייב מצד תשלום מס.
  • כשכבר יש מלחמה בשטח, ונוצר 'דין מלחמה' שאינו מזקיק לחימה של כלל הציבור אלא של חלק ממנו, צריך להחליט מי יהיו המתגייסים ומי יפטרו מכך ועל פניו הנכון הוא שכולם יתנו את חלקם.

ולמרות הדמיון הרב שבין שניהם נדון בהם בנפרד.
צורת חלוקת המיסים בשירות הצבאי
אם באנו לדון בחיוב גיוס לצה"ל מצד דיני מיסים, (שהם נגזרים מדיני שותפות), נצטרך להתעמק בסוגיית צורת החלוקה הזו האם היא כשרה על פי ההלכה בכמה נידונים.

  • האם שייך דין מס שאני משלם את חלקי בשביל אנשים שהגנו על הארץ לפני שנולדתי או לפני שהגעתי אליה.
  • האם אפשר להגדיר כחלוקת מס שוויונית למרות שאחד נאלץ בשירותו לשירות קשה יותר או מסוכן יותר.

ועוד כמה נידונים מעין אלו, ואין כאן מקום להאריך.
פטור ממס לתלמידי חכמים
ומ"מ אף אם כנים הדברים ואכן ישנה חובת מס לשרת בצבא, הלוא מדינא דגמ' ת"ח פטורים ממס כפי שהזכרת במאמרך.
ומה שהבאת מדברי הרדב"ז (ח״ב תשובה תשנ״ב), שלטענתך מתבאר מדבריו, שאין פטור לת״ח ממס אא״כ הם מצדם אינם צריכים כלל את השמירה, ופתחת פיך לומר שכל הדורש פטור ממס מטעם זה אינו אלא צבוע, נראה שלא טרחת לקרוא את כל דבריו, שהלוא אח"כ מבאר להדיא שלא כך כוונתו, וכותב:
ומ"מ אל תטעה בדברי, שלא אמרתי אלא בזמן שהבעלי בתים טוענים אין אנו צריכים שמירה אם לא יסייעו כולם והחכמים אומרים עכ"פ תעמידו שומרים, בכה"ג אומר אני כופים אלו את אלו… ומ"מ אם הדבר ברור שגם הבעלי בתים צריכין שמירה, ואין טוענים כך אלא כדי שיסעייו החכמים עמהם, בזה הדבר ברור, שאם החכמים טוענים לא בעיא נטירותא, א"נ דשתקו אינם חייבים לסייע…
ולמיטב ידיעתי לא היתה דרישה חרדית כלשהיא להקמת הצבא, ובחינם פתחת פיך לדבר סרה בתלמידי חכמים.
ולעניין הטענה שטענת שבמדינה חלוקת המס אינה לפי ההנאה שנהנה מן המיסים אלא לפי חשבונות אחרים, ולפ״ז ה״ה לגבי הגיוס לצבא לא שייך לפטור מי שאינו צריך שמירה כגון ת״ח, הנה אף אם נניח שיש למדינה סמכות לגבות את המס כך, ולא הווה כדינא דגזלנותא, עדיין לו יצוייר אדם שאינו שייך כלל בהנאה מתקציבי המדינה, וודאי שאין למדינה סמכות לחייבו במס, וא״כ ה״ה לגבי ת״ח שאינם שייכים כלל בענייני הצבא, (ורחוק לומר שכיווון שחייבים בתשלום הממון, ממילא נקראים שייכים במדינה, דזה הווה שני עניינים), ומ״מ מוכח בגמ׳ שהסיבה לפטור ת״ח ממס אינה רק בגלל שאינם נהנים ממנו, אלא גם שלא ראוי לחייבם דת״ח לאו בני מיפק נינהו, (ומבואר בתשובת הרדב״ז הנ״ל שזה שייך גם לגבי יצאיה לשמירה, ופשוט), וא״כ וודאי שאין למדינה סמכות לקבוע שת״ח צריכים לצאת בצבא, דזה הווה כמתנה על מה שכתוב בתורה.
ולעניין הטענה שהובאה במאמרך, שאם אכן שייך פטור לת״ח גם היום, למה לא פוטרים אותם גם מהוצאות הממוניות של הביטחון, וזו אינה קושיא כלל, דלפי מש״כ קודם שלגבי תשלום לא שייך הסברא של לאו בני מיפק נינהו, וא״כ היה יותר חשוב להתעקש על זה, ובפרט שלא שייך לחלק את הכסף שמשלמים, ולקבוע איז סכום הולך לביטחון ואיזה לעניינים אחרים, (ובפרט שרוב לומדי התורה באמת אינם משלמים מס הכנסה).
אמנם טיעון זה אינו מועיל לפטור את כל תלמידי הישיבות, וכמו שכבר כתב בקצרה הרדב"ז בתשובה הנ״ל:
ואף על פי שיש טעם אחר, כי מסופק אני אם יש עתה מאן דלא בעי נטירותא, איני נכנס בחקירה זו עתה כי דברי יעציבו את קצת חכמים, ולכן השתיקה טובה מהדבור.
ובהגהות הרמ"א על השו"ע יו"ד רמ"ג ב' מבואר איזה ת"ח פטור ממס.
שהוא מוחזק לת"ח בדורו שיודע לישא וליתן בתורה, ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד ופירושיו ובפסקי הגאונים, ותורתו אומנותו כדרך שנתבאר.
ובהחלט א"א לומר שכל תלמידי הישיבות עונים להגדרה זו.
סמכות המדינה לקביעת המתגייסים
במאמרך כתבת שלמדינה סמכות לקבוע את המתגייסים וזו משלש סיבות.

  • דינא דמלכותא דינא.
  • תקנות הקהילות.
  • מלך שמוציא למלחמת מצווה.

ונדון בכל אחת מהם בעז״ה.
דינא דמלכותא דינא
מלבד הנידון שכבר הזכרת האם שייך דינא דמלכותא דינא במוסדות המדינה. לכאורה אין שייך כאן כלל דין זה דלא מצינו שנאמר אלא לגבי קניינים המועילים בין אדם לחבירו ולגבי חיוב תשלומי המיסים.
אמנם כאן לכאו׳ אי"ז שייך כלל, דאם יש מישהו הצריך מצד הדין להתגייס, אי״צ לדינא דמלכותא, ואם מצד הדין אינו צריך להתגייס, וודאי שדינא דמלכותא לא יהני כאן מידי, (ולגבי גביית כספי מיסים מה שנאמר, הוא שמאחר ומצד הדין צריך לשלם מיסים המלכות רשאית לגבות את זה).
תקנת הקהילות
במאמרך נתייחסת לכך שגם אם אין דינא דמלכותא דינא מ"מ לא גרע מתקנת הקהילות, ומאחר והחרדים מקבלים כספים מהמדינה, מחוייבים גם לתקנותיה.
ואיני מצליח להבין מה הקשר, דהלוא את הכספים הם מקבלים מחמת שהם משלמים מיסים כשאר האזרחים, (ואין זה נוגע לשאלה האם הם משלמים פחות ממה שהם מקבלים או לא), ואינו קשור כלל לחוקים (ולא ידוע לי שעבריינים אינם מקבלים תקציבים).
ושני טענות אלו צריכות הרבה תלמוד, דלו יצוייר שאכן שייך כאן דינא דמלכותא, יש לדון האם בנדו"ד שהממשלה אינה מגייסת את לומדי התורה בניגוד לפסיקת בג״ץ, האם שייך להגדיר זאת שדינא דמלכותא מחייב לגייס, ואין לי כלים לדון בהשאלה זו.
בנוסף יש לציין שפטור זה ניתן לחרדים עם הצטרפות למדינה וכעין תנאי להצטרפותם, וא"כ לכאו' אין מקום לחייבם מצד דינא דמלכותא או תקנת הקהילות.
דין מלך המוציא למלחמת מצווה
ראשית יש לציין שדין זה, (בהנחה ולמי ממוסדות המדינה ישנה סמכות להוציא למלחמת מצווה), וודאי שייך לממשלה ולא לכנסת או לבג״ץ, וא״כ כל זמן שהממשלה לא החליטה מדעתה, להוציא את ציבור לומדי התורה למלחמה אינם מחוייבים בכך.
ועוד לא מצינו שדין המלך בזה, הוא לומר מי יצא למלחמה ומי לא, אלא רק עצם הוצאת העם, אבל מי יצא בפועל, (במקרה שלא צריך שכולם יצאו), בזה אנו חוזרים לדון מה ראוי יותר ע"פ מוסר תורתינו הקדושה.
סיכום ביניים
בנידון גיוס החרדים ולומדי התורה, כלל לא שייכת השאלה של דין הצלה ופיקוח נפש, מאחר והשאלה היא לא האם יגוייסו חיילים למלחמה אלא מי יגוייס, ולכן השאלה היא, האם יש מקום לפטור את לומדי התורה על חשבון שאר העם.
ובשאלה זו, לכאו' אין מקום לפטור את כל לומדי התורה מצד פטור של ת"ח ממס, מאחר ולא כולם עומדים בקריטריונים לכך, ובנוסף לטענה שהועלתה במאמרך שמא במלחמה שכבר כאן אין שייך פטור זה.
ומכאן אנו באים לטענות הפטור שמנית במאמרך.
חוסר הקשר של הציבור החרדי למדינה
במאמרך כתבת שאפ' אם נקבל טענה האומרת שהציבור החרדי אינו חלק מהמדינה והבעיות שנוצרו על ידה עדיין יהיו מחוייבים מדין הצלת נפשות וכו'.
אך וודאי שלגבי השאלה האם נכון לפטור את הציבור החרדי על חשבון שאר הציבור, הטענה הזו מועילה.
אדגיש, שאיני מסכים עם טענה זו ורק באתי לענות על טענותיך.
ערך לימוד התורה
טענה שנייה היא, שבמדינה כמו מדינת ישראל בה הרבה ממשאבי וכספי הציבור מושקעים בדברים שחשובים לכל מיני אידאולוגיות, זכותם של הציבור החרדי לדרוש שתוכל לעבור חקיקה שמעגנת גם את האידיאולוגיה שלהם, ובמידה ולא ניתן לחוקק חוק כזה מחמת פסיקת בג"ץ, הרי שהזכויות של החרדים במדינה התפוגגו ואם כן לא ניתן לדרו מהם לקיים את החובות, דזה וודאי הווה דינא דגזלנותא, שהאחד יכול לקבל את האידיאולוגיה שלו על חשבון המשאבים הכללים והאחד לא.
עם הטענה של תורה מגנא ומצלא איני מסכים בעצמי, ולכך איני מתייחס אליה.
שמירה על רמת רוחניות גבוהה בצבא
טענה שלישית ועיקרית, היא שבצבא אין אפשרות לשמור על רמה רוחנית כזו הנהוגה בציבור החרדי, ובשביל לשנות את זה דרוש שינוי בכל ההיררכיה של הצבא, כלומר שהרב הצבאי (הרב הראשי והרבנים הזוטרים יותר) הם המילה האחרונה בכל שאלה, ובנוסף הגוף שיבחר את הרבנים הצבאיים צריך להיות גוף חרדי המוסכם על כלל הציבור החרדי, ובהתחשב בעובדה שעד לא מזמן הפיקוד הבכיר של הצבא אפ' לא הסכים להצהיר הצהרה כללית שידאגו לכל צרכי הדת של הציבור החרדי בצבא, וודאי ששינויים אלו אינם רלוונטיים.
ובנוגע לשאלה האם ראוי לפטור מחמת כן את הציבור החרדי על חשבון שאר הציבור, וודאי שהתשובה היא כן, כי אם אתם לא רוצים לשמור על סטנדרטים גבוהים של רוחניות, (בהנחה שעל סטנדרטים נמוכים כן אפשר לשמור בצבא), ולא מוכנים לאפשר לנו את התנאים הנצרכים כדי לעשות זאת בצבא, תתכבדו ותהיו בצבא במקמנו (וגם אם חלק מן הציבור הדתי לאומי גם רוצה את אותם דברים ובכל זאת מתגייס, אין זו טענה לחייב את הציבור החרדי, אלא רק לפטור אותם).
צורת ודרכי הלחימה
ישנה טענה נוספת וחשובה שמטעמים מובנים אינה מועלת בציבור החרדי, והיא שבתורה יש דרך ללחום, ואם מדינת ישראל החליטה לוותר על "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" ולסכן לצורך כך חיילים ולהאריך את שרותם הצבאי לאין ערוך, בשביל ערכיהם הליברלים, יתכבדו בבקשה אותם הנאורים הליברלים לעשות זאת בעצמם, (ולגבי הציבור הדתי לאומי שחלקו אינו תומך באותם ערכים, אה"נ והם באמת יכולים להפטר באותו חוק, והם אינם עושים זאת מבחירתם החופשית).
 
 
 
 
 
 
 
 
בכבוד רב
xxx xxxxxxxxx
ישיבת חברון

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

למה לא כתבת את זה כתגובה למאמר עצמו?
קשה לקרוא ולהתייחס באורך כזה. להבא, במצב כזה כדאי למספר.
התחלתי לקרוא ולהתייחס, והשארתי את הכותרות כדי שיובן למה אני מתייחס. אבל אחרי שהתחלתי לעבור ראיתי שהתשובה לכל הסעיפים היא אותה אחת: אתה פשוט לא מבין את ההבדל בין התנהלות של ציבור ומדינה להתנהלות של אדם פרטי. ככלל, אני מציע לך שתנסה לבחון את כל הטיעונים שלך במצב שבו כל אזרחי המדינה עושים את השיקולים הללו בעצמם, לא רק המשתמטים החרדים. במצב כזה כולם יימנעו מגיוס ואז כולנו נמות. וזו לדעתך דרך התורה וההלכה לטפל בפיקו"נ? למעשה, כאן יכול וצריך להסתיים הדיון. לכן אשאיר את הסעיפים הראשונים שכבר השבתי עליהם, אבל לא אמשיך לכל השאר.
העיקרון הוא אחד ואין טעם לעסוק בפרטים: יש פיקו"נ ואם כולם יפעלו כפי שאתה מציע כולנו נמות. מכאן גם תוכל להבין את ההבל בטיעון האחרון שלך, שלפיו בגלל הדרך ללחום שגויה (כלומר לא לפי התורה. זהו הבל גמור, אבל לא משנה) לכן אין להשתתף במלחמה. המסקנה היא שכולנו צריכים למות כי XXX מישיבת חברון חושב שהדרך בה מתנהלת המלחמה שגויה. לא הייתי רוצה להיות במדינה שתתנהל לפי "התורה" כהבנתך. אני חייב לומר שהטיעונים כאן נראים לי הדגמה מצוינת לטור שהעליתי היום (655) שעוסק בחשיבה החרדית שהיא ילדותית ומנותקת מהמציאות. פלפולי הבל שנבחנים בקוהרנטיות של בחורי ישיבה, שכל בר דעת מבין שאין להם ולמציאות ולא כלום. כדאי לך לקרוא את הטור ההוא.
הנה התגובות שכבר כתבתי, וכאמור אני משאיר אותן:
חילוק בין חובת הלחימה לחובת השויון
לא רואה מקום להבחנה שלך בין שאלת השוויון לחובה על האדם הפרטי. יש חובה על כל אחד, ומי שמחלק את החובות ואת התפקידים היא המדינה. החלוקה צריכה להיות שוויונית. אבל השוויון בנטל אינו בגלל ערך השוויון אלא בגלל שכך מדינה/חברה נלחמת. היא מחלקת את המאמץ בין אזרחיה. אם כולם בסכנה כולם צריכים להילחם. לא קשור לערך השוויון. אם אני ואתה חייבים כסף לפלוני אז שנינו צריכים לשלם לו. לא בגלל ערך השוויון אלא כי שנינו חייבים לו כסף. אתה לא יכול להשאיר לי לשלם את הכל כי אתה לומד תורה, ולא בגלל ערך השוויון.
מצבה של מדינת ישראל וצה"ל ביחס לחובת הלחימה
מדינת ישראל צריכה כמה שיותר חיילים. נכון שייתכן מצב שבו רק חלק מהציבור יישא בכל העול, אבל זה לא שוויוני. ההבחנה שלך בין מישורי הדיון הללו היא פלפול בעלמא. ברור שחיילים בודדים יכולים להיפטר, ואין בזה בעיה. כתבתי בעצמי שיש מקום לפטור קבוצה מצומצמת ומסוננת של לומדים. זה בדיוק ההבדל בין מדינה וחברה לאדם פרטי.
ההצעה שהחילונים ישרתו בצבא כל ימיהם כדי לפטור את החרדים, ומכאן הוכחה שהצבא לא צריך חיילים, אופיינית מאד לילדותיות של החשיבה החרדית שתוארה בטור 655. באמת הזוי. אתה באמת חושב שיש אופציה כזאת? מי יישא את החרדים על כתפיו מבחינה כלכלית אם כולם יהיו בצבא פרט לאלו שיושבים ולומדים? מדינה נחרבת גם בגלל סיבות כלכליות ולא רק בגלל איומים ביטחוניים. בגלל שאין אפשרות כזאת, השורה התחתונה היא שצריך גיוס של כולם. ואין מקום לחקירעס אם זה מדין צבא או מדין כלכלה. מדינה צריכה הכל כדי להתקיים.
אתה קושר את הדיון ברמת הפרט לדיון על מדינה. זהו כשל רווח של חרדים ובחורי ישיבה שלא מבינים את המציאות. מדינה פועלת אחרת מאדם פרטי. בדיוק כמו שאדם פרטי משתמש באבריו לפי הצורך ומחלק את המשימות, כך גם מדינה וחברה. לכן למשל מדינה משקיעה כסף בתרבות ובישיבות למרות שאין די כסף להצלת חיים של חולים. מדינה מתנהלת אחרת מאדם פרטי.
כל הטיעונים שלך בסעיף הזה לוקים בכשל הזה. דוק היטב.
מלחמת סיסרא והמשתתפים בה
שוב אותו כשל. כשמדינה נמצאת בסכנה כולם צריכים להתגייס. לא קשור לכמה הם גיבורים. באשר לקללת דבורה, זוהי בעיה בהבנת הנקרא. הקללה מופנית למי שהיה צריך לבוא ולא בא. אתה מנסה ללמוד משם אלינו לגבי השאלה מי צריך לבוא, כוכבים או בני אדם, גיבורים או לא. אבל לא זה הדיון. הקללה מתארת לנו מה צריך להיות היחס לאותו שהיה צריך לבוא ולא בא. בזה עוסקת קללת דבורה. ומכיוון שבנדון דידן כולם צריכים לבוא, מי שלא בא חלה עליו הקללה הזאת. השאלה מי צריך לבוא לא נלמדת משם. אגב, מכאן בין תבין שגם אם מרוז זה כוכב דבריי בעינם. מקללים את מי שהיה צריך לבוא ולא בא. אבל דל דרשות מהכא. גם בני גד וראובן שמשה היה מזועזע מזה שלא רוצים להילחם עם שאר ישראל היו כוכבים בשמים?
החובה להציל נפשות
שוב אותו כשל. לפי ההיגיון הזה כולנו נמות כי אף אחד לא צריך להתגייס ולהתאמן עד שתבוא עלינו הסכנה. אתה שוב לא מבין את ההבדל בין אדם פרטי למדינה. אגב, הנקודה הזאת הופיעה להדיא בדבריי.
זהו. עד כאן.

דוד הגיב לפני 3 שבועות

ביחס לדרך הלחימה הוא צודק במאה אחוז. אם יש אפשרות להילחם באופן סימטרי בעזתים ובלבנונים – ע"י הרג של מאות אלפי תושבים או טרור נגדי, ואנשים נלחמים לפי חוקים מגוחכים של "בלתי מעורבים" או בגלל פחד מחרם כלכלי על המדינה אז שיתכבדו הם ויילחמו ויסכנם את בריאותם וחייהם ושלא יעזו לגייס את מי שלא מחזיק בהבלים הללו. יותר גרוע ממוות (ובטח מנכות) זה מוות ללא משמעות. כלומר מוות על "ערכים" ריקים ומטופשים. אני מעדיף למות מאשר אפילו להיפצע בעזה (וכשמדובר בפציעה עם נכות זה יותר גרוע ממוות) . ובמילואים (כלוחם) באמת הוצבתי בעוטף עזה מייד אחרי ההתנתקות (בגדוד חי"ר 630) וכשקלטתי את המציאות הזדרזתי לעזוב את המילואים (ב2011). אני לא מבין למה כלכלתה ואפילו קיומה של המדינה (אם חיי בני עם ישראל נשמרים) יותר חשובה מחיי אפילו חייל אחד . אתה לא רואה את זה ? זה נשגב מבינתי איך לא. עם ישראל הוא זה שחשוב ולא מדינת ישראל

זה עסק רציני ואני לא מבין איך אנשים מתחמקים מעיסוק בו. זה מגיע לאבסורדים של אספקת מים חשמל ומזון לאוייב בגלל פחד מאמברגו בשעה שיש לנו כבר נשק מכל מיני סוגים להשמדה המונית. זה פשוט טרוף. להיפך. דווקא להשתמט משרות יכריח את המדינה להשתמש בנשק כזה ודווקא בגלל זה כולנו נחייה

י.ד. הגיב לפני 3 שבועות

אולי באמת עדיף שלא תשרת דוד. אם מבחינתך חרך המציאות הקטן שדרכו אתה רואה את העולם הוא העולם אז בתור חייל רק תעשה נזק. אני לא כותב זאת כחסיד של המערכת. יש לי המון ביקורת כלפי המערכת ואני ממש לא בעמדה של הרב מיכי כלפי המערכת. ועדין אם אינך מבין את הקשר בין כלכלה וקיום המדינה להצלחה של 6 מיליון יהודים לחיות בארץ ישראל אז עדיף שתחיה את חייך הקטנים והפשוטים, תעביר ביקורת על הרב מיכי באתר שלו ואל תקבל אחריות כל כך כבדה ומשמעותית כמו להיות חייל.

גבריאל הגיב לפני 3 שבועות

לדוד, אנחנו תלויים באספקת נשק וחימוש בארהב ואירופה.
אני מניח שהנשק/חימוש הקיים בארץ יספיק למלחמת חורמה נגד חמאס ואולי אפילו חיזבאללה.
אבל אז תשאר עם המכנסיים למטה כאשר איראן תתקוף ואתה ללא תחמושת ואף אחד לא מוכן לספק לך נשק ותחמושת.

לפעמים אני נדהם כמה ילדותית החשיבה של החרדים. כנראה שהאשמה היא על ממשלות ישראל שאפשרו לחרדים להתנתק מהמציאות בגן העדן הקומוניסטי שסיפקו להם – ביטחון, בריאות, חינוך שמגיעים חינם אין כסף ואז מוסיפים קצבאות מלוא החופן ומשרות מומצאות שלא דורשות עבודה. ממש דור של אוכלי המן

דוד הגיב לפני 3 שבועות

י.ד

קודם כל אני חס על חיי ובריאות חיילים גם אם כביכול את נפשי הפרטית היצלתי. גם אם הם נוהגים בטיפשות אני עדיין נפגע כשהם נפגעים כי אלה חוקי המציאות (לפחות ביחס לעם ישראל. אבל גם על פני השטח זה ככה). ובינתיים מי שגורם נזק אלו דווקקא כל מיני גנרלים עם פוזה של אנשים אחראים" ו"שקולים " שעם הזמן נראה שלא ברור להם בדיוק מי האוייב ומי לא….
בכל מקרה , אני אמרתי שבמקרה כזה אין טעם להחזיק במדינה ולגור פה אלא להגר חזרה למדינות ארופה וארה"ב. שם כבר נהיה יותר בטוחים. לפחות לא יפלו טילים על הבתים שלנו. המדינה קיימת בשביל עם ישראל ( היישוב היהודי פה) ולא להיפך. אני מקווה שהצלחת לקלוט את זה דרך החרך שלי. אם כל העולם נלחם בנו ולא רוצה שתהיה לנו מדינה אז מבחינתי זה בסדר. ואם שאר המדינות לא יסכימו שנהגר לשם אז כבר אין מה להפסיד כי מוות מטומטם וחסר משמעות הוא יותר גרוע מסתם מוות. אני לא אמות בשביל ששאר העולם הרשע יסכים בטובו לאפשר לי להילחם….

גבריאל

יש לך בעיה קשה בהבנת הנקרא. כל הנשק שאנחנו צריכים יש לנו כבר עכשיו – נשק להשמדה המונית – ואף אחד לא צריך למכור לנו כלום. וגם בשביל מתקפה של איראן. הדבר שאנחנו צריכים זה רק אומץ הכרה בצדקת דרכנו וטיפה של שיגעון שהוא הכרחי בשביל הרתעה. ואין מה לחשוב על העתיד כי אם ניכנע לעולם הצבוע בנושא זה כעת, לא יהיה לנו כבר מעכשיו שום עתיד.

ואם ההיגד על החרדים אמור אליי אז אני לא מבין מה החרדים בכלל קשורים לנושא. אם אני מספר לך שהייתי בצבא בקרבי (בסדיר ובמילואים) אז ככל הנראה אני לא חרדי, אתה לא חושב ?
ובלי קשר אכן האחריות למציאות של החרדים היא ממשלות וכנסות ישראל בעצמן. או יותר מדוייק שאר עם ישראל שכנראה לא מעניין אותו הצדק אלא תאוות השלטון. ועד שאתה בא בטענות על החרדים תבוא גם באותן טענות (ובנוסף אליהן גם על אפלייה מתקנת) על הערבים (כזכור לך הם לוקחים בביטוח הלאומי הרבה יותר מאשר חלקם באוכלוסייה במיוחד הבדואים עם ריבוי הנשים שלהם) ….
ושנית: כנראה לחרדים הייתה השגחה מלמעלה לפחות על הנושא של אי הגיוס ובניהם לא מתים מוות מטופש כדי לחוס על אוייבים מפני פחד העולם או כדי שתהיה "מדינה" שחצי ממנה עוד נלחם בחצי השני שלא תהיה של העם היהודי.

דוד הגיב לפני 3 שבועות

והנה עוד סיבה שקשורה בקשר הדוק למה שכתבתי למה כנראה המדינה (כלומר מוסדותיה) כרגע היא סוג של אויב ליהודים :
https://www.ynet.co.il/news/article/sjn00bmnvr#autoplay
רוצים שנמות בשביל המשפטנים…

השאר תגובה

Back to top button