תנאי מספיק
שלום. האם ייתכן שהסיבה לכך שאני לא רוצח היא גם בגלל שזה אסור מוסרית וגם בגלל שזה אסור מבחינה דתית? בחשיבה ראשונית, זו התשובה שעולה לראשי, אך גם המוסר וגם ציווי הקב"ה הם תנאי מספיק מבחינתי לחוסר רצח. אז האם אכן קבילה תשובה זו?
בהחלט, במובן הבא: כל אחד מהציוויים לבדו יספיק כדי שלא תרצח.
שלום. ארצה להמשיך לשאול באותו הקשר:
האם אפשר לטעון שפעולה שהתבצעה על ידי נעשתה הן בגלל הציווי הדתי והן המוסרי? אמנם תיאורטית כל אחד משני התנאים יספיק, אבל בפועל לא ייתכן שביצעתי את הפעולה בגלל שתיהן אלא אם כן לא התייחסתי לכל אחד מהציווים כמספיק, לא?
עניתי על כך. אם כל אחד מהם הוא מספיק אזי אכן זו גם פעולה מוסרית וגם דתית. אגב, לא נכון בהכרח שאינך יכול לומר שפעלת בגלל שניהם. אם שני אנשים יורים בו זמנית כדור בראשו של פלוני שניהם הרגו אותו (כשכל אחד הוא מספיק). גם בתלמוד יש סוגיות שמניחות זאת (לשם פסח ולשם שלמים. אונס ורצון בצנועות ופרוצות וכדומה).
איך זה הגיוני ששניהם הרגו אותו? אם כן, גם ניתן לומר שהתפוח נפל מהעץ גם בגלל חוקי הטבע וגם בגלל שהתפללתי עליו.
חשוב בעצמך. מה היית אומר במצב שתיארתי? לא שניהם הרגו אותו? אז מי כן?
אכן ניתן לומר שהתפוח נופל מהעץ בגלל שני הטעמים הללו (כתבתי כמה פעמים על התאמה גלובלית ולוקלית בין מישורי התייחסות שונים ומקבילים). רק במקרה המסוים ההוא שהדברים תלויים בבחירה זה לא אפשרי. יכולתי לבחור כך או כך, להתפלל או לא להתפלל, למרות שהנסיבות כעת נתונות וחוקי הטבע דטרמיניסטיים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer