תפילין והשקפה פילוסופית

שו”תקטגוריה: הלכהתפילין והשקפה פילוסופית
BBoyCrusher שאל לפני 3 שנים

לום וברכה,
ראשית כל אציין שאני מניח תפילין והמטרה היא לא לחלוק על חז”ל אלא אך ורק לשתף מחשבה(כביכול אפיקורסית) ולסדר את הראש ואני בטוח שכל אחד מכם שאל או ישאל בעתיד את עצמו את אותן השאלות והמחשבות וזה מצויין לשתף אתכם. קראתי את ספרי המהפך וההוכחות המדעיות(כביכול) על כך ומה הרפואה הסינית(שאני אישית מאוד מעריך) אומרת על הנקודות שבהם אנו קושרים את התפילין של יד והראש.
עצם הנחת התפילין היא מעשה לא טבעי בכלל?? למה לכתחילה לעבד עורות של בע”ח שנשחטו/מתו באופן טבעי ולהפוך את זה לקופסא שחורה עם 4 פרשיות?(כי ה’ ציווה)
האמת הוא ציווה “….וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפות בין עיניך” או “וקשרתם לאות על ידך והיו לזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה’ בפיך, כי ביד חזקה הוציאך ה’ ממצרים”
הרי כל המטרה של התפילין זה לזכור את יציאת מצרים בכל יום ויש לזה עוד המון סיבות רוחניות וגשמיות ופלפולים אבל העיקר זה זכר ליציאת מצרים. חז”ל בנוסף אמרו שלעולם אדם אפילו ימכור את ביתו ויקנה נעליים לרגליו. בזמן שהיום כמעט וכולם יודעים שזה יותר בריא ללכת יחף כי ככה כולם עושים בטבע[בג’מייקה העיר של האצנים הכי טובים הולכים יחפים על החוף וכך בכל העולם שמנותק מהטכנולוגיות והמרדף אחרי הכסף תאוות וכבוד].(אולי משום הנחשים – “אתה תשופנו ראש והוא ישופך עקב”) אבל זאת רק עוד דוגמא למשהו שאנחנו משתמשים בעור של חיה כדי ליצור אותו והוא מיותר לחלוטין ועושה נזק.
“מעשה ידי האדם מבלים אותו”. חגורה סתם לוחצת על אזור הבטן ומערכת העיכול(במיוחד כאלה שלא יודעים ללבוש ולרכוש חגורה מתאימה) ויוצרת בעיות. עושים לעורות עיבוד בכרום שזה מתכת רעילה שלאחר מכן מזהמת גם את הסביבה חוץ מהאדם שרוכש את המוצר והאדם שמכין אותו. ואפילו בתקופת הגמרא מי שהיה עובד בבורסקי(בית מלאכה לעיבוד עורות) נאמר עליו שהוא ארור. כי המלאכה הייתה מסריחה ביותר ולכן היו דואגים שהבורסקי לא יהיה בכיוון הרוח(מזרחית או מערבית לא זכור לי) כדי שהריח לא ידלוף לעיר.
לכתחילה נשמע שזה מאוד הזוי. למה לא לקשור ממשהו חי דווקא? קבלה ממשה מסיני.(קשה לי להאמין מודה). בואו ונקשור במשהו טבעי שעשוי מצמחים וזה יסתדר מבחינה מדעית ורפואה סינית והכל. כל העניין של להתעסק בעורות נשמע לי מופרך לגמרי באופן כללי ולכן אני משתף את זה. יש דברים שנראה שהמצאנו ולא באמת היינו צריכים אם היינו חיים קרוב לטבע ולא מתרחקים ממנו כמו שהתרחקנו כשחיינו בממלכת רומי ויוון ופרס וכל אלו. שלמה המלך בשיר השירים מראה לנו כמה הוא היה קרוב לטבע ודוד המלך בתהילים. לא יתכן שהם היו רחוקים מהטבע והצליחו לכתוב בחכמה ופרטים כאלה.
יתכן שפשוט רצו למצוא לעור שימוש וקישרו את העור(שהוא באמת משמר טוב את הקלף) לתפילין.ולנעליים.ובגדים וכו’ בזמן שכל אלו מיותרים לחלוטין.

למה לא לקשור קליפות בננה? או צמחים ירוקים? כי צריך צבע שחור דווקא. ודווקא צורת קוביה. האמת נשמע לי הזוי ואשמח שמישהו יתן לי תשובה טובה.
לא תשובות שאני כבר יודע אלא משהו יותר חכם. אני יודע שאנו מאמינים בדברי חז”ל אבל אשמח לשמוע הסבר של ראשונים או אחרונים או כל הסבר אחר תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

שלום רב.
העלית כאן כמה שאלות שונות. ראשית, שמירת הסביבה וצעבע”ח מול קיום מצווה. שנית, טעם המצווה. שלישית, אמון בדברי חז”ל, המסורת והפרשנות שלהם. רביעית, שאלה לגבי מידת הידע והסמכות שלהם בתחומים מדעיים ובריאותיים. קשה לי לענות על כולן בהרחבה, ולכן אנסה להתייחס בקצירת האומר.
לגבי טעם המצווה, אין לי תשובה. לא בכדי נפסק להלכה כרבי יהודה שאנחנו לא דורשים טעמא דקרא. גם הטעמים שהראשונים הביאו למצוות לא ממש משכנעים אותי בד”כ, ובוודאי לא מתאימים בפרטי המצווה. לצערי כאן איני יכול להוסיף לך.
לגבי ההתאמה לפשט התורה, חז”ל לא תמיד מנסים להגיע לפירוש הפשטי. לפעמים הם דורשים, ולפעמים הם נשענים על מסורת. המסורת או הדרש אמרו להם שלא מדובר על קשירת בננות אלא תפילין. לכן זה לא תלוי בפירןוש הפשטי לפסוק וגם לא בטעמי המצווה והאם היא נראית לי הגיונית. כמובן שאם אינך מקבל את המסורת אז לא יעזרו שום נימוקים הגיוניים, שהרי אפילו אם אביא לך נימוק הגיוני שכך הכי נכון לזכור את יציאת מצרים, תמיד  תוכל להעלות אפשרויות נוספות, ולטעון ששמירת הסיבה וצעבע”ח מובילים לקשירת בננות עם שלט זכר ליציאת מצרים.
אגב, לפי הרמב”ם נפסק להלכה שלא דרשים טעמא דקרא גם כשהטעם כתוב בפירוש בתורה. כך לדוגמה באיסור על מלך להרבות לו נשים (ראה סנהדרין כא וב”מ קטו, ובמחלוקת הרמב”ם והרמב”ן בשורש החמישי). לכן כשהתורה כותבת את הטעם של תפילין לזכירת יציאת מצרים, אין זה אומר שזה יעצב את צורת קיום המצווה.
כמובן שאם אין לך אמון במסורת אז אין בדברים אלו שום טעם. אבל מי שמקבל את המסורת יקיים זאת גם אם יש אלטרנטיבה של קשירת בננה. מי שלא מקבל את המסורת, אז תפילין הוא ממש לא הדבר היחיד  שאינו מובן. אכילת חזיר או שמירת שבת או כל דין אחר לא יותר ברור מזה. לכן השאלה הספציפית על תפילין ממש לא מובנת לי.
לגבי תחומי בריאות ומדע, אין טעם להביא מקומות שבהם חז”ל טעו. יש לא מעט כאלה, ואין בכך מאומה. גם חכמי דורנו טועים, שכן הם לא אנשי מדע. ובוודאי מי שמדבר על תחומים שבהם לא היה קיים ידע מדעי בזמנו. ואכן אין שום הכרח לקבל קביעות מדעיות שלהם. אין סמכות בתחומי עובדה. 
סוף דבר, מכל השאלות הללו היחידה שעומדת בבסיס הכל היא האמון במסורת. אין לזה שום קשר למצוות תפילין דווקא.
 
 

דניאל הגיב לפני 3 שנים

שלום וברכה..לעניות דעתי אני לא חושב שחז”ל טעו אלא המדע הוא זה שטועה.
העניין ב”מסורת” בעייתי. שכן ניתן להתבונן על עדות מסויימות שהעבירו בעיקר במסורת וזה נשכח מהם מעט והיום בזכות שיקום ההלכה הספרדית הם חוזרים למוטב.
שנית ציינתי שישנם את האתיופים שנפסק ב”יביע אומר” שהם יהודים. והאתיופים לא מניחים תפילין כי זה לא חלק מהמסורת שלהם והמסורת שלהם היא מימי בית ראשון. לכן מסורת זה בעייתי. במיוחד כשיש קראים עם מסורת שונה. ויש חוקרי מקרא שטוענים שהיו 4 כתות איסיים ביתוסים וצדוקים בנוסף לסופרים-רבנים-פרושים. והם פשוט ע”י מהלך פוליטי של רבן יוחנן בן זכאי היו הרוב וקיבלו ריבונות. המילה מסורת מאוד בעייתית כי כשאין הלכה או כהנים ונביאים שמחזירים את העם למוטב אז מסורת יכולה להתבלבל. אני מבין שזה וויכוח עתיק יומין הנושא הזה…למה לפי הרמב”ם נפסק להלכה שלא דורשים טעמא דקרא גם כשהטעם כתוב בפירוש בתורה?אם אפשר לדעת מאיפה בגמרא הוא למד את זה? ומה דעת הרמב”ן בנושא.
דרך אגב לא דיברתי על צער בע”ח כי אפשר להכין תפילין מבהמה שמתה. או בהמה שנשחטה כהלכה ולא מרגישה כלום בעת השחיטה. (דרכי הגידול אכן צער בע”ח אבל כאן זה לא הנושא).
אין קשר לצער בעלי חיים בכלל אלא למקום של העור של הבהמה בחיינו. למה צריך להשתמש בעור של בהמה שמתה? לא תיראה קוף עושה את זה… והוא אוכל ושותה וחי ולא קר לו ולא חם לו והוא לא צריך חגורות ונעליים. וכי תאמר שאתה בן אדם ואתה יותר טוב? אתה תלוי בדברים גשמיים והוא לא. במיוחד שמעשי ידי האדם מבלים אותו. וזו עובדה שאני רואה בכל יום שחכמי הגמרא צדקו לגמרי כשאמרו זאת. מכונית אע”פ שהיא שימושית רוצחת המונים. פצצת אטום יכולה להשמיד מדינות שלמות. נעליים הורסות את הבריאות של הרגליים(בעיות ברכיים, גב, כף רגל, זרימת דם לקויה וכו’). נמצא שכמעט וכל דבר שהאדם המציא בעולם בא לרעתו.
התרופות היום קטלניות הם בכלל לא עוזרות והם כימיות ומזהמות לנו את המים.
הפירות והירקות והדגנים עברו שינויים גנטיים. אין להם אפילו ריח כבר.
לעומת זאת פעם התרופות היו מופקות ישירות מהטבע. וכמו שזה נשמע זה בא רק כדי להרפות את מערכת העיכול שהשתבשה וזאת גם תחילת המשקאות האלכוהולים שהתחילו בתור תרופה.
אבל תראה לי דבר אחד שהאדם המציא שב100% משרת אותו בלי לפגוע בו.
בזמן שהקדוש ברוך הוא ברא יער שהכל שם חי בהרמוניה מושלמת ואף אחד לא מפריע לאף אחד יש שרשרת מזון. והאדם יכול לאכול פרי(שהוא לא מזיק) ולהינות ממנו ולשתות מים נקיים ולברך והוא אפילו לא צריך לדאוג לכל מיני דאגות שאנשים דואגים להם היום.
לא סתם נקרא עץ הדעת כך.. האדם כל הזמן רוצה לדעת שהוא מייצר במקום לחיות ולהאמין שהכל ה’ מנהל בשבילו. זה החטא הראשון מאז ומעולם שאנחנו ממשיכים לבצע אותו ועובדה שהעונש היה שהאדם ירד מגן עדן לכאן(יש עוד פירושים אבל זה פשט הדברים). למה לא לחיות בגן העדן שהקב”ה השאיר לנו כאן ולהתחכם איתו בכל מיני שיטות מדעיות? ולהכין רצועות עור ולהגיד שקושרים רק רצועות עור בזמן שיש “מסורת” אחרת לגמרי שטוענת שקשירה וראיה הם רק מטאפורה כדי להבין כמה קשורים אנו צריכים להיות למצוות הזכירה של יציאת מצריים ששם היינו עבדים(שרוצים לעשות הכל בידיהם) במקום להינות מה’ במדבר. העדפנו לחזור להיות עבדים מאשר לאכול אוכל של מלאכים ובכינו גם לבשר. ולבצלים והשומים והאבטיחים שהיו במצרים. כל החטאים הכי גדולים של עם ישראל קשורים בזה בחוסר אמונה ואיזון עם ה’.
האדם במבחן התוצאה רק הורס בינתיים.(יש כאלו שמנסים לשקם וליטוע והחזיר את הטבע לקדמותו). לכן ציווה על זכירת יציאת מצרים שנבין שרק ה’ שולט פה בעולם והוא יודע מה הכי טוב ואנחנו רק צריכים לפתוח את ידינו ולקבל ולהינות מזיו שכינתו. סליחה שגלשתי לנושא שונה מעט אבל אני מקווה שהבנת את הנקודה שלי.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

איבדתי אותך לגמרי. אם תרצה לדון, נסח שאלה שאלה בקצרה ובבהירות ונדון עליה.

כחותם על זרועך הגיב לפני 3 שנים

בס”ד ג’ בשבט ע”ז

לדניאל – שלום רב,

התפילין אינן אות רק ליציאת מצרים, אלא למכלול הקשר הבלתי ניתק בין הקב”ה לבין עם ישראל. כרעיה שבשיר השירים המבקשת מדודה ‘שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה…’ – כך קושרים אנו על זרוענו כנגד ליבנו את החותם המזכיר לנו מדי יום ביומו את הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין עם ישראל לבוראו.

אחד מייעודי התפילין הוא להפנים בנו את תורת ה’, ככתוב: ‘למען תהיה תורת ה’ בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה’ ממצרים’. בניגוד לפולחן האלילי הצבעוני והמרגש – תורת ה’ מעמידה בראש את הראש, את החשיבה הבהירה ואת הערכים המבדילים בחדות ובבהירות בין טוב לרע, שחור על גבי לבן, .

את הקוביה השחורה ראה כל אדם במחנה ישראל במדבר. כך נראה כלפי חוץ המשכן המכוסה כולו ביריעות עזים. כל ההדר של הזהב התכלת והארגמן היה גנוז בפנים ונראה רק לכהן הבא לשרת. כלפי חוץ קרנה הפשטות. וכך הופכים אנו את ראשנו וזרוענו למשכן לשם ה’ הנקרא עלינו, הקורן בהדר פנימי.

בברכה, ש.צ. לוינגר

לפי יהודה בלו (בפוסט ‘איך צבעו נשי התנ”ך את עפעפיהן’, בבלוג ‘רשימות מהתיבה הלבנה’) נקראה מצרים בעולם העתיק בשם chem, ‘השחורה’, על שם אדמת הסחף השחורה הפוריה שהביא איתו הנילוס למצרים.

אולי יש לומר שהצבע השחור של התפילין סימל את פוריות האדמה, שלמצרים באה מהנילוס, ולנו היא באה מהאמונה בה’ ועשיית מצוותיו, שבזכותן ירבו ימינו על הארץ הטובה אשר נתן ה’ לנו, ובה נוציא פירות מובחרים בחומר וברוח.

דניאל הגיב לפני 3 שנים

מיכי, מחילה אם תוכל לפרט מה לא היה ברור. אני טוען שמסורת זה לא ראיה טובה. כי יש דוגמא של מסורות שונות. ידוע שהייתה מחלוקת כבר מימי בית שני. לכן מסורת של צד אחד יש לך. וללא ראיות, בזמן שהמסורות האחרות לא מקיימות בגלל חוסר ראיות.
החלק השני זה דעה פילוסופית כביכול שלי על המקום של עור של בהמה בחיי האדם. שזהו דבר מיותר לגמרי ועוד דעות על מנהגי האדם. כולל טענה שכל מעשי ידי האדם(היצירות) בעולם מיותרים ורק פגעו בעולם במקום לרומם ולשמור עליו(על גן העדן). ודיברתי לפי דברי הגמרא במסכת ברכות שתומכת בטענה זו שאומרת “הקב”ה מבלה מעשי ידיו ומעשה ידי האדם מבלים אותו”(בשינוי לא דייקתי). פשוט יש דעה שלא צריכה בורסקי ולא עורות מסריחים שעוברים עיבוד כימי ומחריבים את עולמנו בלשון המעטה. וקשרתם לאות על ידך זה קשר רוחני שתדע שכשתצא למלחמות לא כוחי ועוצם ידי עשו לי החיל הזה אלא הקשר לבורא עולם שהוציא אותי מארץ מצריים כדי לתת לי את ארץ האבות, הארץ המובטחת ושתמיד אזכור את הקשר הזה במלחמות.
ולגבי הטטפות בין עיניך זה כמו שיויתי ה’ לנגדי תמיד. וזאת בעצם גם התשובה ללוינגר שהנה הבאתי לך ראיות אחרות שיכולות להישמע לצד השני בדיוק כמו שאתה מביא ראיה שנשמעת בעד התפילין.
הוויכוח הוא בפירוש וזו מצווה כל כך חשובה!!! שלא פירשו אותה? זה פשוט לא הגיוני.
וגם ציינתי שבני ישראל לעולם לא נענשו על אי הנחת תפילין לעומת זאת נענשו על:
עבודה זרה, עבודת אלילים, זנו בעמים, אש זרה, אכילת אסורה של הכהנים, טענות לה’ במדבר, שנאת חינם ועוד. לעולם לא קראתי פסוק שה’ זועם על עם ישראל שלא קשר תפילין בכל בוקר.
לעומת היה זעם כשהם תלו את הצלחתם בכוח שלהם.
ועוד אוסיף ואומר על דברי לוינגר שזה רק תומך במה שאני אומר שבני ישראל לא קשרו את אמונתם בה’ במדבר למרות שאין שם אדמה שחורה ומדושנת ופוריה. וביקשו לחזור לשם כי פחדו למות. כאילו שהאדמה הובילה אותם במדבר ולא ה’ בניסים ונפלאות ומזון של מלאכים.
אני מקווה שאני יותר ברור עכשיו.
לא יתכן שמצווה שהיא כל כך חשובה מבחינה רוחנית ומבחינת הגמרא לא מוזכרת לפני זה.

בס”ד ד’ בשבט ע”ז

בימי בית שני מוצאים הנחת תפילין לא רק אצל הפרושים, אלא גם אצל יריביהם הגדולים אנשי כת מדבר יהודה. ברור שהיתה כאן מסורת קדומה בהרבה, ששרדה אצל כולם, וכפי שהזכרתי, המסורת מעוגנת היטב בפשט הכתובים בהם מצווה התורה ארבע פעמים לשים אות וזכרון על היד ועל הראש. היש לך אמירה יותר מפורשת על חשיבות זכירת האמונה מדברי התורה ‘לען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה…’?

לכת הקראים שקמה באמצע תקופת הגאונים לא היתה שום מסורת קדומה, ולכן נתפצלה לאין סוף כתות. ל’ביתא ישראל’ שבאתיופיה היתה מסירות נפש גדולה על האמונה, אך הרבה מצוות המפורשות בתורה נשכחו מהם עקב השמדות והגזירות שעברו עליהם – לא ציצית ולא תפילין מזוזה, לא שופר ולא סוכה וארבעת המינים, לא ייבום ולא חליצה, לא איסור הבמות ולא מצוות ‘ושננתם לבניך’, אפילו הלשון העברית נשכחה מהם. וכי נאמר שמסורת בידם מימי בית ראשון שהתורה תיכתב בלשון געז?

בברכה, ש.צ. לוינגר

דניאל הגיב לפני 3 שנים

יתכן שכן כי שפת הגעז היא מובדלת מהשפה היומיומית שלהם. והיא די דומה לשפות שמיות אחרות לעניות דעתי. ומצוות ייבום כתובה במפורש בתורה לא?למה שלא יקיימו אותה?
אני יודע שיש להם מסורת עתיקת יומין משלהם וגם יש להם מספיק תשובות להכל.
אנחנו מתפלפלים בזמן שלהם יש הנהגה אחת והלכה אחת בלי פילוג..
לא נאמר לשים זיכרון על הראש. לעולם לא הוזכר הראש. נאמר והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך או לטטפות בין עיניך. יותר הגיוני לומר “ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם”
שהרי היד כנגד הלב והנפש זה הראש. למרות שנאמר שדם זה הנפש.
לגבי הקראים אין לי מושג האמת מתי היא התחילה ולאילו כתות היא התפצלה אבל יש להם מסורת לא להניח עם דרכים משלהם לפרש את הפסוקים.
הצדוקים הניחו תפילין? הנוצרים כמובן אין מה להרחיב לגביהם הם לא רלוונטים.
אבל לנו בעצמנו אין ראיה. ומסורת זה לא מספיק. כי כמו שאמרתי מסורת יכולה להשתבש..
עובדה שיש לך תפילין של רש”י ורבינו תם. ונכון שיש לזה יישוב הלכתי להניח את שניהם.
אך עדיין ניתן לראות שמסורת יכולה להשתנות. והיום יש לך המון סוגים של מסורות.
ובעצם תמיד היה פילוג עוד מימי רחבעם וירבעם בן נבט ופיצול הממלכה.
עבדנו אלילים. ולא הוזכר בשום מקום שאי פעם חטאנו באי הנחת תפילין.

לגבי תפילין דרש"י ור"ת הגיב לפני 3 שנים

בס”ד ד’ בשבט ע”ז

דעות רש”י ור”ת באות שתיהן ממקור משותף. בברייתא שבגמרא נאמר: ‘קדש והיה כי יביאך’ מימין; ‘שמע והיה אם שמוע’ משמאל. והדיון הוא על הסדר הפנימי בחטיבה השמאלית. העובדה שהברייתא לא מבהירה בפירוש מה הסדר הפנימי בחטיבה השמאלית, מסייעת להסברו של בעל ערוך השולחן שמעיקר הדין שתי האפשרויות טובות והדיון הוא איזו אפשרות עדיפה (להסבר זה מסייעת אף העובדה שבשרידי תפילין שנמצאו במדבר יהודה יש גם ‘תפלין דרש”י’ וגם ‘דר”ת’).

בברכה, ש.צ. לוינגר

החטיבה הימנית ‘קדש והיה ויביאך’ מבטאת את תפקידן של התפילין לזכור את יציאת מצרים; החטיבה השמאלית ‘שמע והיה אם שמוע’ מבטאת את תפקידן של התפילין להפנים בלב האדם את אהבת ה’ וראתו. (כאשר ‘שמע’ מדגישה, כדברי הערו”הש, את העבודה מאהבה, ו’והיה אם שמוע’ את העבודה מיראה)..

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

שלום דניאל.
פירטתי. הכל לא היה ברור. מעבר לזה, ביקשתי שנעסוק בזה שאלה שאלה, כי אתה מערבב כמה וכמה שאלות שאין קשר ביניהן וקשה לי לנהל כמה דיונים במקביל (גם כך אני עושה זאת כאן).
לכן אתחיל כאן בשאלת המסורת. כבר הסברתי כאן לא פעם שתוקפה של המסורת לא נעוץ בכך שהיא מדויקת או שלא נפלו בה טעויות. בהחלט נפלו בה כאלה, ובוודאי יש עוד רבות שלא ידוע לנו שהן טעויות. תוקפה של המסורת הוא מכוח הקבלה וההסכמה של הציבור והחכמים, בדיוק כמו הסכמת הציבור על מתן תורה עצמו (דומני שהפניתי כאן לבית ישי דרשות סי’ טו שהאריך בזה, וכידוע מקורו מהראי”ה קוק).
אם לאתיופים או לאחרים יש מסורת אחרת, שיקיימו הם את המסורת שבידם. אני משוכנע שלא יבואו לאף אחד מהם בטענות גם אם טעות בידם. אבל הוא הדין גם לגבינו. אין לנו דרך טובה יותר לדעת מה כוונת הקב”ה, וכנראה גם לא נדרש מאיתנו לנסות ולהגיע לזה בדרכים אחרות מדרך העיון ההלכתי והתלמודי. וזו משמעות הסיפור בתנור של עכנאי “לא בשמים היא” (לכשתעיין תראה שזו מהות המחלוקת בין ר”א לחבריו, עד כמה מה שקובע הוא כוונת הקב”ה או סברתנו שלנו). הקב”ה מצפה שנעשה את מה שאנחנו מבינים ולא בהכרח את מה שהוא התכוין. שאלת המחויבות לא תלויה בשאלת האותנטיות (=האם זו הכוונה המקורית של הקב”ה).
אני מבקש שאם יש לך טיעון או טענה ביחס לזה המשך רק על זה. כשנסיים ניתן לעבור לשאלות האחרות שלך. כל טוב.

דניאל הגיב לפני 3 שנים

תודה על השיתוף חידשת לי 🙂 אין על דברי תורה 🙂
אך לצערי זה לא עונה לי על השאלה. כי אגיד שוב שאין מקור בכל התנ”ך שבני ישראל נענשו על כך שלא הניחו תפילין. ובנוסף קראתי הבוקר שדעת הרשב”ם היא אכן שלא צריך תפילין אלא זה באמת במובן המטאפורי של הקשירה לאות ולטוטפת כמו תכשיט ששמים על הראש באופן מטאפורי. אז יש לנו דעת רש”י הרשב”ם קראים רבינו תם.
יצא לי גם לחדש לעצמי שהיו שני מפרשי מילים בעברית אחד בשם מנחם בן סרוק ומי שחלק עליו היה אדונים הלוי(דונש בן ליברט) ובעצם כל המחלוקת שהייתה מאז וכנראה מאז ימי הצדוקים זה לא אם יש בורא לעולם אלא בפירוש המצוות וקבלת דברי חז”ל כפירוש היחידי והלכה חד משמעית. מנחם בן סרוק פירש לפי טענת מתנגדיו בצורה קראית.
דרך אגב אם נילך לפי חוקי הפסיקה שאומרים שמי שנולד קודם היה חכם יותר.
“אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם הם כבני אדם הרי אנו כחמורים” (לשון מרן השולחן ערוך אם אני לא טועה). אז הנה קדם לרש”י (ראשון הראשונים) מנחם בן סרוק(מתקופת הגאונים). וגם מחלוקות היו בימי הגאונים. נמצא שאף פעם לא הייתה הלכה או מסורת בצורה מוכרעת על כולם אלא יצא שקבוצה מסויימת התחילה מסורת שהיא גיבשה לפי חז”ל וגם היא עברה מעט שיבושים.
לכן הענין של מסורת הוא לא מתקבל אצלי. אפילו הלכה לא נקבעת לפי המסורת אלא לפי מה שפוסקים גדולי הדור ונמצא שיש פילוג בעם בין המרוקאים לגדולי הפוסקים הספרדים ועוד עדות אחרות בכל מיני נושאים. למוסלמים יש מסורת להרוג מי שלא רוצה להישאר מוסלמי והם גם מתפללים לה’ ומאמינים בו כביכול אבל זה לא אומר שהמסורת שלהם נכונה. יש הרבה מסורות ואמונות בזמן שיש רק דבר אחד שלא יכול להשתנות וזאת התורה שקיבלנו בסיני. למרות שלעניות דעתי באחת המסכתות מובא שהיו 3 ספרי תורה בבית המקדש שהיו שונים במקצת אחת מהשני. והטעמים של המקרא והניקוד ואפילו צורת האותיות שונות במקצת בקרב העדות השונות. ויש מי שיאמר שספריהם פסול אך זאת המסורת שלהם. מי קבע שמסורת אחת טובה יותר מהשניה?? אתה מבין למה אני אומר שמסורת זה הדבר שהביא להכי הרבה מחלוקות ולהכי הרבה בעיות. לכן ה’ אמר את מצוותי תשמורו ולא מצוות שאחרים המציאו. אני מחוייב לשמור על מצוות ה’ ולא על מסורות. והבעיה שבעלי תשובה הם ללא מסורת(כמוני). ונקלעים למצב שאין על מי לסמוך אלא על הכתוב בתורה ואם אין פירוש אפילו לחכמי הגמרא והם אומרים מסורת? מה אני אמור לעשות? “צאי לך בעקבי הצאן” אם העקבות מטושטשות מה עושים? שהי נאמר הלכה למשה מסיני וללא עקבות.(כי לעולם לא נאמר תפילין בלשון הקודש ולעולם לא נענשו על כך. ולעולם לא שמעת שאליהו הנביא או אברהם או כל מנהיג אחר השכים והניח תפילין).

דניאל הגיב לפני 3 שנים

מיכי מחילה שאני עונה כך אבל לפי דבריך נשמע שמי שהוא חילוני הוא צדיק. כי הוא עושה מה שבראות עיניו לעשות. ולא יתכן שקבוצה של חכמים מצומצמת תקבע הלכה לכל העם. הם לא נביאים והם לא כהנים ובעצם הם כמו שהם נקראים חכמים(למדו חכמה). יש חכמים גם באומות העולם וחכמה זה לא מספיק צריך גם רוח הקודש. וקשר לבורא העולם. ועובדה שכיום אין את זה וטוענים שהיה רוח הקודש לרש”י ולעוד חכמים אחרים בזמן שהנבואה פסקה מזמן.
לכן… מי שלא מניח תפילין כי כך נראה לו.. או מי שמקריב קרבנות מחוץ לבית המקדש נקרא צדיק? כך החזירו אותי בתשובה: כמו שלמכונית יש ספר חוקים כך גם לעולמנו שמורכב הרבה יותר יש ספר חוקים. אם אתה טועה בהבנת הספר אתה לא מבצע נכון. ואם אתה לא עושה את רצון ה’ ומצוותיו כמו שהוא רוצה למה לכתחילה אתה עושה אחת מהמצוות? בנוסף מסכת אבות נאמר עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו.
בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.
אז מה זה משנה מה רצונך ומה כוונתך? אנחנו לא קובעים כלום. רק ה’ ותורתו.
לאדם הראשון ניתן תפקיד לשמור על גן העדן ולא לעשות רצונות שונים.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

אני חייב לומר שהטענות שלך כאן נראות לי מאד מוזרות.
1. אז מה אם אין מקור שישראל נענשו על אי הנחת תפילין? ומה על פדיון פטר חמור, או ברכת המזון? אין מקור כזה לגבי כמעט כל הלכה כולה. מה זה מוכיח? או שלא נענשו על זה, או שאכן הניחו תפילין ולכן אין מה להעניש אותם, או שגם אם נענשו עדיין משום מה התנ”ך לא ראה בזה בעיה שיש לכותבה לדורות.
2. גם מה שהבאת את דברי רשב”ם בפירוש התורה זה מאד מוזר בעיניי. דבריו שם אינם מסורת אחרת. הוא מסביר הסברים שלא קשורים להלכה אלא לטעמא דקרא. הרי אין ספק שהוא עצמו הניח תפילין, וכך כל בני משפחתו (רש”י, ר”י ור”ת). זה כמו לומר שעין תחת עין ממון הוא מסורת אחרת מעין תחת עין ממש. הממש הוא הפשט וההלכה היא כדרש, ולא ננעלו שערי הפירוש. אבל יש מסורת הלכתית והיא הקובעת.
3. אבל ההנחה הכי מוזרה בדבריך היא ההנחה שמי שקדם היה חכם יותר. את הכלל הזה לא שמעתי מעולם. לכל היותר שמעתי שבגדול יש ירידת הדורות (ולדעתי גם זה לא עוסק בירידת הכישרון אלא הסמכות והסמיכות למקור), אבל מניין שאם מישהו נולד קודם אז הוא היה חכם יותר? ולהקשות קושיות מכוח זה? כך תוכל להקשות מושתי המלכה או מווייזתא על רעק”א והח”ח ולעסוק בפלפולים משעשעים כל חייך.
במקום אחד ראיתי דבר מוזר כזה, והוא בהשגת הראב”ד ברפ””ב מהל’ ממרים. הוא מקשה על הרמב”ם שגם אם בטל טעם בעינן בי””ד גדול בחכמה ומניין כדי לבטל דברי בי”ד קודם, מהבי”ד של רבן יוחנן בן זכאי לגבי עיטור שוקי ירושלים בפירות. הוא מניח כמובן מאליו שריב”ז היה קטן מקודמיו, וכנראה רק על סמך זה שהוא היה אחריהם. אבל זה מופרך כמובן, שהרי אם כל המאוחר הוא קטן בהכרח, אז רוקנת מתוכן את הדרישה שבי”ד שמבטל דברי קודמו יהיה גדול בחכמה ומניין שהרי זה לא ייתכן בהגדרה (כי הצעיר יותר קטן יותר). אגב, גם הראב”ד השווה בין גדולי הדור של עכשיו ושל קודם, אבל אתה מרחיק לכת עוד יותר וטוען שכל מי שנולד קודם הוא חכם יותר. ובפרט כשאתה משווה חכמי לשון לפוסקים מובהקים. אלו פלפולים חסרי שחר.
ד. לגבי קיומן של מסורות שונות, כבר עניתי.

בס”ד ד’ בשבט ע”ז

לדניאל – שלום רב,

הואיל והבעיה העיקרית שלך בתפילין הוא השימוש בעור המערער את סדרי בראשית, שמשום כך יש אסון בשימוש בחגורות ובנעליים – הרי מי לנו גדול מאדם הראשון שבורא עולם בכבודו ובעצמו הכין לו כתנות עור ללבישה. ולפיכך אם אתה מפקפק במסורת המקובלת בכלל ישראל ללבוש גם בגדי צמר וכותנה – עליך להקפיד ללבוש אך ורק בגדי עור כאבותינו אדם וחוה 🙂 וכאבינו יעקב ששם על ידי ועל חלקת צואריו עורות גדיי עזים

***

לגבי חשש טעויות במסורת – יש בתורה כמה הגנות חזקות .

ההגנה הבסיסית היא כדברי עקביא בן מהלאל שהדריך את בנו לקבל מ’רבים שקיבלו מפי המרובים’. משום כך הפנתה התורה במקרה של מחלוקת אל המקום אשר יבחר ה’ שבו מתקבצים כל ישראל שלוש פעמים בשנה, כך ש’הכרעות הכהן או השופט’ מקבלות ביקורת ואישוש מפי כלל האומה וחכמיה. וכך כאשר ניסה צדוקי שהשתלט על משרת הכהן הגדול לסטות מהמסורת – רגמוהו כל העם באתרוגיהם. גם אם יטעה או יסטה יחיד או קהילה מהמסורת – הרי לא יוכל להנחיל את טעותו לכלל האומה.

ההגנה השניה היא התורה שבעל פה שבה נמסרים גם הכללים, הטעמים והעקרונות המנחים, שמהם נגזרים הפרטים ופרטי הפרטים. תורה זו אינה איזוטרית הנמסרת רק לקומץ של כהני דת, אלא כהדרכת אנשי כנסת הגדולה ‘העמידו תלמידים הרבה’. וכך בבתי הועד בימי התנאים והאמוראים היו מתקבצים אלפים ורבבות חכמים ותלמידים, שדיוניהם סוכמו בספרות חז”ל, במשנה ובברייתות, בתלמודים ובמדרשים – שמהם ניתן ללמוד מה היתה התשתית המשותפת, במה נפלה מחלוקת ומה היתה ההכרעה של רוב החכמים.

גם כאשר גברה הגלות ונתפזרו ישראל לכל קצווי העולם ולא היה מרכז תורני יחיד – כבר היתה בידי כולם תשתית אחידה של התנ”ך המשנה והתלמוד שאיחדו את ישראל בכל הגלויות. יהודי מאשכנז שהגיע לפרס או למרוקו ולהיפך, יכול היה להיכנס לבית הכנסת, להתפלל איתם אותו סדר תפילה מעבר לשינויי נוסח שאינם מעכבים, ללבוש את הטלית ולהניח את התפילין שלהם, לאכול משחיטתם ולישא מבנותיהם, וללמוד איתם את אותה תורה משותפת.

וכך הרא”ש הבורח מאשכנז מתקבל כרבה של קהילת טולדו שבספרד וצאצאיו (משפחת בן הרא”ש) מקימים עולה של תורה במרוקו; צאצאי רבי זרחיה הלוי גירונדי מגיעים מספרד ופרובאנס לאשכנז ופולין ומקימים את משפחת הורוביץ שצאצאיה מאירים שם; ובני משפחת בנבנשתי מגיעים מספרד לעיר אפשטיין שבגרמניה, ומשם נפוצים לכל רחבי אשכנז רוסיה ופולין, כעדותו של רבי ברוך הלוי אפשטיין בעל ‘תורה תמימה’.

כשיש תשתית משותפת, יכולים להתפתח גוונים וניואנסים, שאם כל השוני בפרטים ובדגשים, ברור שכולם ‘ניתנו מרועה אחד’. כשחלילה מתפרקת התשתית המשותפת, זה מקצץ כאן וזה מקצץ שם – לא נשאר ‘בסופו של יום’ כלום מהיהדות, בתחילה נבלעים בתרבות הגויים ובסוף נטמעים פיזית ע”י נישואי תערובת.

בברכה, ש.צ. לוינגר.

אחרי שהגיעו לעבירות החמורות ביותר – עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים ושנאת חינם – כבר לא משנה הרבה אם מניחים תפילין או לא.

הנחת תפילין, ועל ידה התחזקות באמונה בה’ אהבתו ויראתו ובלימוד התורה וקיום מצוותיה, היו יכולים, לו היו מקפידים לעשותם בשמחה, להיות טיפול המונע את ההידרדרות מוסרית הבאה מאבדן האמונה.

בברכה, ש.צ. לוינגר

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

דניאל, לגבי הודעתך השנייה (שלא ראיתי אותה קודם). שוב אני לא ממש עוקב אחרי מהלך הדיון שלך. הוא מאד מעורבב, וקשה להבין מה הנקודה. לכן אתייחס לכל היבט שהעלית לחוד.

אכן כל מי שעושה מה שנראה בעיניו הוא צדיק. כל עוד בדק כמה שיכל והגיע למסקנותיו ביושר. לכל היותר הוא טועה באונס, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

מה שצריך כדיי לקבוע הוא סמכות ולא חכמה ולא קשר לבורא. החכמה והקשר לבורא הם לכל היותר סיבה לכך שאנחנו נותנים סמכות למישהו. ככל שאני מבין, לרש”י לא היה רוח הקודש בשום מובן על טבעי.

האופן שבו החזירו אותך בתשובה אינו בהכרח דרך החשיבה הנכונה. כך שאלו לא נימוקים. כדי לבסס משהו יש להביא טיעונים לגופו של עניין.

דניאל הגיב לפני 3 שנים

מחילה מיכי כך הבנתי שיש מסורת וכמו שאמורא לא חולק על תנא(למרות שהבנתי שיש מקרים שכן חלקו) אז כך גם אחרונים לא יחלקו על ראשונים וקודמיהם. וכששאלתי את הרב שלי למה לומדים דווקא את פירוש רש”י ולא הרמב”ם או אור החיים. הוא ענה לי כך: קודם כל הם מבוססים על רש”י וגם רש”י קדם להם. וכך גם בכיתה א’ בישיבה העלו את אותה שאלה וזאת התשובה שקיבלנו שרש”י קדם לרמב”ם ולכן לומדים רש”י על הסדר.
מראש אני מתנצל על הערבוביה יש לי שפת תקשורת משלי והנושאים מקושרים אחד בשני.
לגבי (1) פטר חמור זו מצווה די נדירה לפי הידוע לי.. כמו שגם ליקוי חמה מצווה נדירה לברך על זה. לעומת זאת תפילין היא מצווה יום יומית וכמה נאמר עליה בתלמוד. שמי שלא מניח נקרא עם הארץ ומי שמניח מתכפרים לו כל עוונותיו וכו’ אין מה להשוות כלל. לגבי ברכת המזון ראיה לדבר אין אבל סימן לדבר יש: “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל – וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה’ בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל, וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ”
מי אני שאדרוש אבל כך ניכר שלא עבדנו אותו בשמחה אבל אפשר גם לפרש שכשהיינו בשמחה והיה לנו אוכל וכל טוב לא עבדנו את ה’ ואיזו היא עבודה? עבודה שבלב! לא ברכנו אותו על כל הטוב שקיבלנו. בכל אופן מצוות תפילין מאוד מאוד חשובה לא פחות מעבודה זרה שכן כל מי שמניח תפילין מעיד שהייתה יציאת מצרים ועוד.. לכן אם חטאו בה ה’ היה מציין את זה בוודאי.. ואם עם ישראל זנה אחרי הגילולים ואשרות והבעל וההבלים מי אמר שהם הניחו תפילין?
2)למה ההלכה קובעת ולא פשט הדברים?מה התורה נכתבה סתם?סתם היא נשמרה במשך כל כך הרבה שנים? לא למדתי רשב”ם רק שמעתי את הטעם מפורום אחר. שהרי פשט הדברים הוא גם הלכה. “לא תבשל גדי בחלב אימו” זה מדאורייתא.ולהלכה. בנוסף יש תקנת חכמים לבשר וחלב.
3) כבר עניתי לך ולא הבנתי את מה שהבאת מהראב”ד.
לגבי הדרך שהחזירו אותי בתשובה בנקודת מבט לוגית. זה גם מבראשית. קודם כל סיפרו על בריאת העולם ורק לאחר מכן פירטו את דברי המצוות. אם התורה זה ספר הוראה למה התחילו מסיפור בריאת העולם? אומר על זה הרשב”ם לעניות דעתי שכדי לקיים את מצוות השבת היה צורך לפרט את הבריאה שללא זאת איך יבין האדם שהבורא ששת ימים עשה את השמים והארץ וביום השביעי שבת וינפש. לעומת זאת רש”י אומר כדי שהאומות לא יבואו בטענות על ארץ ישראל. והרמב”ן אם אני לא טועה אמר שכדי שיבין האדם שיש בורא לעולם כדי שיקבל את המצוות. ולכן אם אדם לא מבין את זה שהתורה הוא ספר חוקים מעשי לחיים בכדור הארץ. איך הוא יקבל את מה שכתוב שם.. זה לא ספר פנטזיה. ולכן כמו שאומר גם “מסילת ישרים” שהאדם עושה מצוות הוא מרומם את עצמו ואת כל העולם איתו וכשהוא עובר על לא תעשה הוא מחריב את עצמו ואת כל העולם איתו. וכך גם במכונית שמתוחזקת טוב לפי היוצר או מכונית שלא עושים לפי החוקים. נמצא שבידי האדם לתקן ולרומם את העולם או להחריב אותו.
והכל תלוי במעשינו…או שעושים לפי הספר או שלא.

לוינגר אענה לך בנפרד 🙂 שוב תודה שאתם עוזרים לי…אני אוהב את התפילין ולא רוצה להגיע לידי כפירה..

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

טוב, דומני שהדיון הזה מוצה. יש בדבריך כאן לא מעט טעויות, אבל למיטב הבנתי עניתי כבר על הכל ואנחנו שוב מתפזרים.

דניאל הגיב לפני 3 שנים

לעניות דעתי אדם וחווה איבדו כותנות אור בגלל החטא וה’ העניק להם ברוב חסדיו כותנות עור.
כדי שלא התביישו אחד מהשני כי עכשיו הם “יודעים”. היו להם חיצוניות רוחנית ובגלל בגידתם בה’ הם קיבלו בגדים מלשון בגידה. לעולם לא נאמר שה’ שחט בהמה או לקח בהמה שמתה והכין להם כותנות עור לעניות דעתי זה העור שיש לנו…וכי יש לך עור של בהמה? זה יותר עונש מאשר חסד. כי הם קיבלו גשמיות במקום רוחניות.
ויעקב אבינו עשה את זה כדי להידמות לעשיו כשאביו יצחק נגע בו .. “והקול הוא קול יעקב והידיים ידי עשיו…” אנחנו לעניות דעתי מזרע יעקב ושואפים להתנהג כמוהו במידת תפארת. ולא להידמות לעשיו בשום אופן.
לגבי “לא בשמים היא…” אין לי מה להגיד הכל תלוי באמונת חכמים ולהעמיד תלמידים הרבה זה כדי להפיץ את “תורת החכמים” החדשה שנקראת הלכה לרבים. ולא כולם היו בבית המדרש ולכן לא כולם זכו לקבוע את ההלכה אלא בודדים. אני רואה את זה בתור צעדים פוליטים כמו שיש מגילת תענית שמסופר שבית שמאי היו הרוב בבית המדרש ולא איפשרו לתלמידי בית הלל להיכנס כדי שהלכה תיקבע כמותם ולכן נקבע היום הזה ליום תענית.(קראתי את זה בילקוט יוסף).
אתה מביא לי הוכחה מעקביא בן מהלאל על תוקף דבריו… הלכה כרבים… אז אם כולם נוסעים כמו משוגעים בכבישים זה מצדיק את זה? ואם מחר יעבור חוק שסמים זה חוקי גם ההלכה תתיר לי לעשן קנאביס רק לשם “הנאה”? אם כל העולם ימרוד בה’ ורק אני ישאר להאמין בו הלכה כמותם? אברהם הוא ההוכחה! לפי המסורת הוא למד בבית מדרשו של מתושלח או שם לא זוכר בדיוק. ולאחר מכן הקשיב לציווי של הקב”ה ולא להלכה שקיבל מבית המדרש(יתכן שלא היה ניגוד). יש הלכה לשחוט את הבן שלך בתור מבחן? לא! אברהם לא היסס הוא ביצע מה שה’ ביקש. ועוד אחרי שדרש ברבים לא לעשות את זה! נגד ההלכה הוא הלך!! בשביל מי?
חרד רק לדבר ה’.ולכן זכה לכל הברכות ולכן זכינו להיגאל וכיפר לנו על חטאינו רק בזכותו 🙂
וזאת הסיבה שנחרב בית המקדש..: לא הקשבנו לה’ כשהוכיח אותנו דרך הנביאים.
במגדל בבל התאחדו כל האנושות כדי למרוד בה’.. וה’ בלל שפתם.
אם נעשה רגע התבוננות… הגמרא בשפה שאני לא מכיר.. נכתבה בבבל. בגלות.
יש מחלוקות(בילבול) ויש אלפי דעות וזרמים. למה? כי העדפנו להקשיב לחכמים ולא לדבר ה’. העדפנו לתת כתר לגדולי הדור במקום לה’. כתר כהונה. כתר מלוכה. כתר תורה.
ומה שמואל כעס על עם ישראל.. שביקשו להמליך מלך בשר ודם ולא את ה’.. רצו להידמות לכל האומות. במה אנחנו שונים מכל האומות אם אנחנו ממליכים עלינו בשר ודם.(חכמים). אני לא מדבר על הנהגה שבה המנהיג מעביר את דבר ה’. אלא הנהגה שבה המנהיג מחליט על דעת עצמו לבצע מעשים. ונלמד על כך ממשה רבינו שהכה בסלע ולא דיבר אליו.
אנחנו חיים במדינה דמוקרטית שחוקיה נקבעים על פי הרוב בסוג שלטון יווני. ובהלכה היא נקבעת לפי הרבים. אני רואה המון דמיון בין יוון ליהדות כרגע. איפה ההבדל??
חכם לא יסמוך על חכמתו…לפי מה נקבעת היום הלכה..?לא לפי חכמת החכמים והדיינים?
אם כולנו היינו מקיימים את פשט הדברים לעניות דעתי העולם היה מתוקן יותר. ולא היו מחלוקות. וכאלו שמקיימים סודות וחסידויות ודקדוקים וגדרים ותקנות ואת פשט הדברים לא מקיימים….
וזה מה שנראה לי שגם התפילין זו המצאה טובה ומוצלחת של חכמים ולא קבלה אמיתית מסיני.
אני יודע שזה נשמע קצת כפירתי אבל זה האפיקורוס שבתוכי. וחשוב שאדע מה לענות לו.
תודה רבה שאתם עוזרים לי 🙂

דניאל הגיב לפני 3 שנים

ועוד היו המון מנהיגים ומלכים שהחטיאו את כל העם.. בעבודה זרה.
למה אז העם לא זרק אתרוגים? לעומת זאת זילזלו בתוכחות הנביאים עד שאמא אכלה את הילדים שלה וכל הנבואות הרעות קרו…והיום רבנים מנצלים את הידע שלהם לכח!

דניאל הגיב לפני 3 שנים

גם חכמי הגמרא התפזרו כדי ללבן סוגיות בגמרא… ולא מיצינו את הדיון משום שמסורת היא לא הוכחה מספקת. ואמונה עיוורת זה הדבר היחידי שמחזיק אותי בקיום המצוות. בתקווה שזה באמת רצון ה’.

אין תחליף ללימוד מסודר הגיב לפני 3 שנים

בס”ד ה’ בשבט ע”ז

לדניאל – שלום רב,

אם אתה מאמין בתורה שבכתב, הרי מבואר שאין בעיה בשימוש בעור. ה’ עשה לאדם וחוה כתנות עור ללבישה. אף סימנו של אליהו הנביא היה ש’אזור עור אזור במתניו’ מלכים ב’ פרק א). בתורה מבואר ארבע פעמים שיש מצוה לקשור את דברי התורה לאות על היד ולזכרון בין העיניים (שהוא גובה הראש, כמו ‘לא תקרחו קרחה בין עיניכם…’, שהוא בודאי במקום שיער).

לחז”ל היתה קבלה איש מפי איש ביסודות פירוש התורה ודרכי המידות שהתורה נדרשת בהן, כאמור בראש מסכת אבות: ‘משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים וזקנים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה’ ומהם השתלשלה התורה שבעל פה לתנאים ולאמוראים. במה שלא נמסר בקבלה היו צריכים לדון בסברות וב’דימוי מילתא למילתא’ ובדברים אלה יכלה ליפול מחלוקת ובה הכריעו ברוב דיעות כהנחיית התורה: ‘אחרי רבים להטות’.

תיאור מפורט של שלשלת הקבלה מסיני עד חז”ל – תמצא בהקדמת הרמב”ם לפירושו למשנה ובהקדמתו למשנה תורה.

ביאור פרטני לאופן שבו למדו ודרשו חז”ל את הלכותיהם מתוך הכתובים תמצא בספר ‘תורה תמימה’ על התורה, מאת רבי ברוך הלוי אפשטיין זצ”ל, המכיל את תמצית דרשות חז”ל שבתלמוד עם ביאור בלשון בהירה.

ידע מקיף בדברי חז”ל, טעמיהם ונימוקיהם ויסודותיהם, ייתן לך לימוד המשנה עם פירושו הבהיר והתמציתי של רבי פינחס קהתי זצ”ל תמצית קצרה של יסודות המצוות, הלכותיהן וטעמיהן, ייתן לך ‘ספר החינוך’, לתלמידו של הרשב”א, המבאר את תרי”ג מצוות התורה.. ספרי יסוד אלה יפתחו לך דרך בהבנת דברי חז”ל,

בהמשך כדאי ללמוד כסדר את דברי התלמוד, עם רש”י ופסקי הרא”ש, המתמצת את שיטות הראשונים, החולקים לא אחת על רש”י, בעלי התוספות הרי”ף והרמב”ם.. כאן כדאי להיכנס לשיעור מסודר מפי מגיד שיעור שיודע להסביר היטב גם למי שלא זכה ללמוד בישיבות מנעוריו. אם אתה גר בירושלים, יוכל לעזור לך שיעורו היומי בתלמוד של הרה”ג יוסף אליהו, ראש בית המדרש ‘דרכי הוראה’. אבל יש הרבה מסגרות כאלה בכל רחבי הארץ.

אין תחליף ללימוד מסודר, פרק אחר פרק, דף אחר דף. ‘מישמש’ אקראי של פירורי ידיעות, ממה שמצאת בדרך אגב בספר זה, או נתקלת באקראי ב’פורום’ זה – רק יגביר את הבלבול והמבוכה שבהם אתה נתון. לעומת זאת, לימוד מסודר – יארגן ויסדר לך את הידע התורני וייתן לך הבנה בהירה מהיסודות והכללים עד לפרטי הפרטים.

בברכה, ש.צ. לוינגר

דניאל הגיב לפני 3 שנים

נכון הוא הלביש אותם בעור גשמי במקום רוחני שזה בעצם העור שלנו.. (לבש=בושה)
לגבי אליהו איני יודע ואני אלמד על כך…
לגבי הקשירה כבר אמרתי שיש דעות שאומרות שהקשירה מטאפורית.
לכן כמות הפעמים שנאמר לקשור לא באמת משנה.(לגבי הנושא שלנו)..
בין העיניים יש שיער.. והגובה של העיניים הוא לא בגובה שמניחים תפילין.
תודה על העצה של דרך הלימוד.. אני מנסה לגבש השקפה תוך כדי שלילת השקפות לפי התוצאות שלהם..(מחלוקות, שנאת חינם, עוני וכו’).
אני משתדל ללמוד ספר, ספר, כל דעה של מפרש לחוד. אני לא אוהב את השיטה שבה מסכימים חלקית עם מפרש אחד ופוסלים דעות אחרות שלו. וכך לוקחים קצת מכל מפרש ובונים הלכה לרבים לפי חכמתם. רק ה’ רואה את כולנו מלמעלה.. וגם משה שם שוטרים כי לבד לא ניתן לנהל עם שלם. אנחנו רחוקים מהטבע שאפילו את דברי חז”ל לגבי איכות הסביבה אנחנו לא מקיימים. ורוב הישיבות שהייתי רחוקות מאוד מהטבע וחינוך בטבע. ולכן אנחנו לא מקיימים המון מצוות שתלויות בארץ כמו כלאיים אף אחד היום כמעט ולא מבין בעצים וצמחים כדי ללמד את העם. חרדים תקועים בבני ברק במקום לישב קצת במדבר. ובאופן כללי סוג החקלאות שלנו הרסה את הטבע.(מונוקולטורה) בזמן שהטבע שלנו הוא (פוליקולטורה) שואף לשקם את עצמו אבל האדם וההלכה הורסים הכל. מגדלים אותנו לשאוף ללמוד כמו גדולי דור שרק לומדים ולא יוצאים מהבית..במקום לשקם, לבנות, ליישב, להפריח את השממה. חצי מדינה רעבה והחרדים מדברים על עוף לשבת במקום על ירקות ופירות. אני רואה הנהגה מוזרה בסך הכל…וכל זה בשם ההלכה.

בס”ד ה’ בשבט ע”ז

לדניאל – שלום רב,

חז”ל והראשונים עם גדלותם בתורה עסקו ביישובו של עולם. הילל היה חוטב עצים; שמאי – בנאי; רבי יהושע ורבי יוחנן – נפחים; רשי ור”ת – סוחרי יין; הרמב”ם והרמב”ן – רופאים; רבים מחכמי תימן היו צורפים.

רק במאות השנים האחרונות, ככל שמתרבות השאלות, הן כתוצאה מהתפתחות החיים והן כתוצאה מריבוי ההשכלה – כולם היום חכמים ונבונים ושואלים שאלות ‘על מה ולמה’ – יש צורך בתלמידי חכמים שיקדישו את עיקר זמנם לעיון מעמיק בתורה כדי שיוכלו לתת מענה הולם לשואלים הרבים.

תופעת ה’התמקצעות’ קיימת בתקופתנו בכל תחומי הידע האנושי. אם בימי הרמב”ם יכלת להיות גם גדול בתורה בהלכה ובמחשבה, גם פילוסוף, גם רופא, גם חוקר טבע, גם משפטן וגם מנהיג מדיני-חברתי. כיום יש צורך במומחה במשרה מליאה לכל תחום ותת-תחום.

יש כיום שכבה רחבה של יהודים בני תורה, המקפידים על קלה כבחמורה, המעורים בכל תחומי החיים – צבא ובטחון, מדע טכנולוגיה ורפואה, מסחר ובנקאות, תעשיה וחקלאות, חינוך ותרבות – הקובעים עתים לתורה ומקבלים הנחייה הלכתית מפי גדולי תורה בכל צעד בחייהם.

הבן שלי אביחי לומד בישיבת הסדר במושב שדמות-מחולה, המלא חקלאים ובעלי מקצועות חופשיים, שכולם בני תורה. המחותן שלי גר במושב קשת, מושב של חקלאים בני תורה. בנו, חתני, הוא מ”פ בקבע, וכן שאר אחיו ואחיותיו – אחרי שקיבלו בסיס תורני מוצק בישיבות ובאולפנות, עוסקים ביישובו של עולם איש איש במקצועו.

הספר החרדי שלי, ר’ רחמים (רמי) שאולי, תלמידו של הרב מרדכי נויגרשל, מוסר בשטיבלך של ‘זכרון משה’ שיעור ב’דף היומי’ בארבע לפנות בוקר לאנשים כמותו המטעינים את מצבריהם בלימוד התורה ובתפילה בטרם ייצאו לעמל יומם.

מי שממלא את ראשו בדברי תורה ומוסר, וחי בגבולות ברורים שהעמידה לו תורה, אין לו זמן להתעסק בשטויות של קנאה ושנאת חינם המעסיקים בלי סוף את עולם הפוליטיקה העיתונות והמרשתת השקוע בצדדים המקולקלים של ‘תרבות המארב’. ככל שעוסקים ומעמיקים בענייני תורה וחכמה ושאיפה לעשות הטוב והישר – משתחררים מהמרדף התמידי אחרי הקנאה התאווה והכבוד, וזוכים ל’אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא’

בברכה, ש.צ. לוינגר

ולגבי ‘כתנות עור -אם אתה באמת חושב שהלבוש הוא בושה ומביא את האדם לחומריות – תפדל 🙂 אני חושב ש’כתנות עור’ הן ‘כתנות עור’ ושקשירה היא קשירה, ואינני מבין מה הצורך לעקם את הפשט ולעוות את הכתובים

דניאל הגיב לפני 3 שנים

שימחת אותי לשמוע שיש יהודים טהורים שמוסרים נפש 🙂 פשוט בעיר זה שונה…
בערים לישיבות אין אלטרנטיבות שוחרות טבע… ובאופן כללי הם לא ממחזרים ולא כל כך אקולוגים כשהם עושים סעודות מצווה ומשתמשים בטונות של כלים חד פעמיים בשנה. בלי מחשבה קטנה אפילו לאן כל הפסולת הזאת הולכת. כמובן שלא כולם אך רוב החרדים נוהגים כך וגם חילונים אך פשוט אני מצפה מחרדים וכל ירא שמיים אמיתי ובמיוחד תלמידי חכמים, להיות יותר מרוממים ולנהוג כמו חכמי הגמרא שחישבו כל מעשה שלהם בעולם ולדעת אם זה מועיל או לא. ולכן ההתרחקות מהטבע לא טובה ולא מתאימה לחכמים גדולים. במיוחד שיש מסכת אחת שאומרת שחכם ידור רק בעיר שיש בה “ירוק”. ולא ידור בכרכים כי קשה בכרכים. ואם נתבונן על חכמים סינים תראה איפה הם גרים בהרים מבודדים מלאים בטבע ירוק ולומדים וכל חייהם חיים בצניעות ולומדים ומלמדים. ואנו? אנחנו פחות מהם? למה אני צריך להיות יותר טיפש מסיני אחד? אני יהודי! אני צריך להיות פי אלף יותר טוב ממנו.
אפשר ללמוד גם בטבע… לא חייב להיות סגור במבנה חנוק מבטון עם סטנדרים ובצפיפות אדירה כדי ללמוד תורה וחכמה ועוד לקרוא לזה מסירות נפש.. בורא עולם אף פעם לא ביקש את זה. חייבת להיות מגמה חדשה שבה מוציאים ישיבות לטבע ולומדים סוגיות בפועל. “ונתתי עשב בשדך לבהמתך…” לכמה אנשים יש שדה ובהמה היום? איך ה’ יתן לנו שפע אם אנחנו לא מקבלים שפע בצורה שהוא מעניק… לסגור ילדים בצפיפות ומנותקים מהטבע בישיבה או חדר זה דרך טובה כדי ללמד? אולי בגלות אבל לא בארץ ישראל שלנו. שאנחנו מחוייבים לישב אותה ולהפריח אותה. ואכן הרב הגאון עליו השלום שזכותו תגן עלינו הרב מרדכי אליהו אמר שרבנים היום דומים לרופאים. פעם הייתה הולך לרופא אחד(אותו אדם) בכל בעיה פיזית שהיה לך והיום יש לך הכל בנפרד רופא שמבין רק ביד רק בראש רק בגב(כאילו שהגוף שלנו מנותק לחלקים ולא הכל מערכה אחת שלמה) וכך גם רבנים היום שמבינים רק בממונות או רק בזוגיות או רק בהלכה והלאה והלאה. איך אפשר לקבל מהם בכלל הנהגה בעולם? האדם צריך להיות שלם לדעת מהכל כי הכל קשור להכל! לדוגמא ה’חזון איש’ היה בעל ידע ברפואה וייעץ לרופאים בניתוחים. וכי הוא למד רפואה? הוא למד תורה וקישר אותה לחיים כי לא בשמיים היא והוא לא חיפש הלכות יבשות. אם אתה לא יודע מאיפה האוכל שלך בא איך תקדש את עצמך? אם אתה לא עובד אדמה איך תוציא ממנה אוכל? חכמה חשובה בכל תחום כדי להתקרב לבורא יתברך.
אי אפשר לאכול כסף… אם אנחנו הורסים את הטבע ולא שומרים עליו מי יתקן את הנזק?
האדם לא פטור מלהיות קשור להכל! במיוחד תלמיד חכם! וכל ילד כל עוד הוא קטן צריך לדעת לשאוב ידע על הכל!! למה.? כי רק ככה הוא יהיה חכם אמיתי! לחשוב מחוץ לקופסא… ה’ רוצה לתת לנו שפע אם לא קיבלנו אז אנחנו עושים משהו לא נכון…ולקשור רצועות תפילין מעור לא עוזרים להפריח ולספק שפע באופן ישיר למיטב ידיעתי… לעומת זאת מצוות התלויות בארץ כן!
ולקשור קשר רוחני יותר חשוב מלקשור רצועת עור. אם אני יודע שהכל מבורא עולם וזוכר בכל יום שהייתי עבד במצרים ורואה את ה’ בכל דבר בעולם(שוב המחשבה שצריך לדעת הכל ולא רק דבר אחד) ועושה את זה כמו תכשיט בין העיניים שנוצץ לי בעין ואראה אותו לא משנה על מה אסתכל. כך בחיים לראות את ה’ בכל דבר. לפי דעתי זה יותר חשוב מלקשור רצועות.(מי אני שאקבע משהו אבל זו דעתי).
אני רואה הכל די פשוט בזמן שההלכה נכנסת לפרטי פרטים ושוכחת מהבסיס לחיים נכונים.
עד אז כנראה תבקר בסופר מרקט בשביל מזון משווק ומעובד שרחוק מהטבע ועבר מיליון תהליכים עד שתכניס אותו לפה וזה מה שתאכיל את ילדיך ותצפה מהם ללמוד גמארות כמו חכמינו ז”ל בזמן שהם מכניסים לגוף משהו שמזיק להם… “והתקדשתם והייתם קדושים לאלוקיכם” זה לא אני אומר זה מי שברא את העולם אומר את זה…ותאכל ריסוסים כי תחשוב שזה מונע חרקים בזמן שזה רק מחמיר את המצב בזמן שקרקעות שלא עברו ריסוס וגודלות בגידולים חכמים ומתוכננים נכון ללא ריסוסים הם ללא חרקים אולי שבלולים…
לגבי הפסוק כותנות עור העניין שאני לא מעוות פשוט מפרש שונה מנקודת מבט שונה. שדרך אגב לא רחוקה מדעת חכמים שגם אומרים שהיה לאדם בהתחלה כותנות אור רוחניים ואז קיבל כותנות עור. זה לא דעה שלי אישית.

לוינגר תודה רבה שאתה משתף אותי אתה ממש מעלה לי חיוך 🙂

אבל, לרוב תושבי המדינה הקטנה הזאת אין אמצעים כלכליים ולא יכולת לרכוש בית צמוד קרקע, עם משק לול ורפת ומרחבי מזרע ומטע אורגניים צמודים. הקב”ה לא שתל אותנו כרגע במציאות של גן עדן, אלא ב’עולם הזה’.

כשמבינים שהקב”ה רוצה מאיתנו לחיות ולעשות טוב עם מה שיש ולא עם מה שאין – חיים בשמחה בחלקנו ולא בטרוניות אינסופיות על ‘כל העולם ואשתו’,

בברכה, ש.צ. לוינגר

צלחות חד-פעמיות הן הכרח בל יגונה. לא לכל אחד יש מדיח כלים ולא לכל אחד יש כוח לשטוף הררי כלים אחרי סעודה רבת משתתפים. שוה מדי פעם לרחם על בני המשפחה או על השמש של בית הכנסת, ולא לעשותם קרבן על מזבח הקיימות והמיחזור: ‘תנו לבני אדם לחיות’ 🙂

דניאל הגיב לפני 3 שנים

כשהחרדים רוצים משהו הם נלחמים מצויין. על הלכה של רב וכדומה.
אז למה לא נלחמים לקבל בית צמוד קרקע במקום כלוב מבטון שמדכא המון זוגות. במיוחד עם הקושי למצוא דירות ולשלם שכר דירה. במקום זה כל מה שצריך זה ליישב את שאר חלקי ארץ ישראל כמו שמשפחה חרדית אחת עושה במושב עזוז שזה על גבול מצרים. ואני מאמין שיש עוד משפחות ברחבי הארץ. אז במקום להיסגר במרכז בכלובים ולחיות בטיפשות אפשר לחיות כמו שה’ מבקש. אם יהודי רוצה להיות בסולם יותר מדומם, צומח, חי , מדבר אז הוא צריך להיות יותר טוב והיום יש אפילו קופים שיותר טובים מחלק מהיהודים לצערי… ממנו הקדוש ברוך דורש יותר.
ו”התקדישתם” אנחנו עם שהוא קידש משאר העמים ולכן עלינו להיות כמו רעיה נאמנה שעושה כל מה שבעלה רוצה ולהתנהג בהתאם למידות של בעלה כדי למצוא חן בעיניו. אנחנו צריכים להידמות לה’. ולכן יש טרוניות. כשמצפים מילד מוצלח ליותר זה אומר שהוא ילד רע? הוא פשוט צריך להשתפר כי הוא יכול.
לגבי שטיפת כלים… לשרה אימנו לא היה מדיח כלים. והשמש לא צריך לשטוף כלים לבד. צריכים לעזור לו. הכח של עם ישראל זה כשהם מאוחדים. גם בשטיפת כלים. כמו שלפעמים הבעל צריך להפשיל שרוולים ולעשות כלים כדי לשמח את אשתו למרות שהוא הרב הראשי לישראל. כמו שהיה לך כח לארח ולזלול כך שיהיה לך כח לסדר ולנקות. יש הכרת הטוב גם לכלים ששימשו אותך וגם לשולחן. שמואל הנביא היה סוחב את כליו לכל מקום שהלך לחזק את עם ישראל.
לא שמעת שהוא זרק או זילזל בכלים שמשמשים אותו.
ונאמר על יעקב שבא שרו של עשיו להרוג אותו שנאבק עימו(קרב מוחות): יעקב הערים עליו ואמר לו עני נחשב כמת ושרו של עשיו לקח את כליו במקום להרוג אותו. מכאן לומדים כמה חשוב להעריך נכסים אפילו הקטנים שבהם. ובמיוחד למחזר ולהפסיק עם הגישה של “לסל וחסל”. כאילו אפשר להחביא את כל הבלאגן שהאדם עושה. “ודמי אחיך זועקים אלי מן האדמה”.
ואנחנו עושים את המצוות כולם רק כדי לתקן את חטא האדם הראשון ולחזור לגן עדן.
אם אנחנו עוברים על אותם החטאים של אדם הראשון: שה’ שאל אותו “איכה?” וכי ה’ לא ידע איפה הוא? אלא רצה לעורר אותו שלא ניתן לברוח מה’ ומהבלאגן שהחטאים יוצרים. אנחנו נותנים דעתנו לתקן עצמינו ואת העולם? יש דברים חשובים! במיוחד שכל הפלסטיק הזה הורג בע”ח ויש לנו איסור צער בעלי חיים. בשביל מה באת לעולם בשביל להחריב אותו במעשיך או לתקן?
“מצווה הבאה בעבירה איננה מצווה”… אם יגישו חזיר בסעודת מצווה זה יעשה נחת רוח לה’?
כמה ה’ כעס על עם ישראל שאכלו בסעודה של אחשוורוש. אנחנו יהודים ונדרש מאיתנו ואנחנו צריכים לשנות מנהגים בהמתיים לחלוטין. זה ההבדל בין סעודת מצווה לשם שמיים לבין סעודת מצווה לשם תאווה. פעם היה קשה לעשות סעודות ולכן היו עושים באמת רק כדי לשמוח באמת על מצוות. היום זה נהיה מנהג תאוותני וקל לקיים סעודה. הולכים קונים הכל מוכן. בורקסים, עוגות, מאפים,זיתים,תמרים וכו’ מי בכלל מתאמץ? ואז כל השאריות והזבל לפח שתבוא משאית ותחביא את הבלאגן בשם המצווה.
תקרא לזה טרוניות. אני קורא לזה רצון ה’. היום פינו יהודים. גם בימי יהושוע נשארו פה גויים בחלק מהערים. למה? כי בני ישראל לא הזדרזו ליישב.. שופטים פרק יח’ מסופר ששבט דן עדיין לא קיבל נחלה. שבט שלם לא התיישב בארץ. 2.5 שבטים התישבו מחוץ לארץ. והלויים לא מקבלים נחלה כי נחלתם לה’ יתברך. אם בימי יהושוע היו חייבים ליישב אז היום קל וחומר! ואם הייתה הנהגה טובה היו מיישבים. אבל לקשור רצועות מעור? הכי חשוב. במיוחד שבני ישראל לעולם לא קיבלו טרוניות על חוסר הנחת תפילין. אבל על חוסר יישוב ארץ ישראל קיבלו. נאמר להם להזדרז!!! ולא להסס כי ה’ בעזרנו. אם היית קושר על ידך באמת לא הייתה אומר לי שאין לאנשים אפשרות לממן בית עם גן. בזמן שלחב”ד ברוך ה’ לא חסר כסף ולעוד המון חסידויות אחרות. תאמין שמי שעושה רצון ה’ אז יעזרו לו משמיים. זה ההבדל בין מי שקושר באמת ומי שקושר פיזית. עד אז תמשיכו לגדל דור של אנשים שיודעים הלכה תאורטית אבל לא יכולים לקיים אותה בפועל… שה’ ישמור על ישראל ושנכוון לעשות רק את רצונו ולא רצן של אף אחד אחר. אסור להתחנף לאף אדם חוץ ממה שההלכה מתירה. מעניין למה היא מתירה את זה.
אני קודם כל ירא מה’. יראת חכמים זה תוספת. אם לא מקיימים רצון ה’ מה הטעם לקיים רצון בשר ודם? מי שמורד במלך ילך ויקשיב לעבד שלו? מקווה שהבהרתי את הנקודה.

נראה שבשבת אתה צודק הגיב לפני 3 שנים

בס”ד מוצש”ק והיה לך לאות ע”ז

לדניאל – שלום רב,

לפי הרעיון שלך שהתפילין מבטאות את העשיה האנושית, מובן מפני מה אין מניחים תפילין בשבת. בששת ימי המעשה מצווה האדם לעשות מלאכה, לפתח ולשכלל את העולם – ולפיכך באות התפילין כאות לאדם, שלא ישכח את ה’ הנותן לו כח לעשות חיל ושינצל את כח העשיה שלו גם להוסיף קדושה, לפתח לא רק לפתח את עולם החומר, אלא גם את זרעי הקדושה שבלב ולתת להם ביטוי מעשי, ש’מתוך המעשים נמשכים הלבבות’.

אבל בשבת שם האדם אות למלכות ה’ על ידי שביתתו ממלאכה והפניית זמנו להודאה לה’ ולהקשבה לתורתו – ולכן ‘שבת – לאו זמן תפילין’ שניתייחדו לאות לימי המעשה.

בברכת שבוע טוב, ש.צ. לוינגר

בני הגיב לפני 3 שנים

עילעלתי בדיון – נהניתי מדברי דניאל מאוד מאוד.

אעיר בינתיים רק לדברי ש. צ. האחרונים

קודם כל נתחיל ונאמר שהתפילין מחברות בינינו לבוראנו על פי ההלכה (קשר – תרתי משמע) האם יש יום יותר מתאים מאשר שבת קודש להתחברות לקב”ה שהיום זה מכיוון ששובתים ממלאכה אנחנו דבקים בה’ יותר ואין היגיון למנוע מצווה זו בשבת חלילה!
ב. נאמר שהמניח תפילין מתמלא בזוהר ומעל ראשו יש הילה המסמלת תוספת קושה בדיוק כמו ששבת מוספת בקדושתה אז מה רע להניח בשבת ולהתווסף ב”הילה” הזו?
ג. האם לעתך כשמשה עלה לסיני הוא הוריד את התפילין ביום השישי בין השמשות כי דינן מוקצה?
ד. “על לבבך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך….” בכל מקום צריך להיות מחוברים לקב”ה אפילו בשינה- שהרי כשקמים מה אומרים שהחזרת בי נשמתי אז גופי נשמר בגלל התפילין
ה. אני לא יוע איך ש.ז מעז לשכוח הסיבה “למען תהיה תורת ה’ בפיך” וכי יש יום יותר קדוש ללימוד תורה מאשר יום השבת שנמנע עצמנו מלהניחם

ו. אתה ענית למעלה על תפילין רשי ורב”ת שנמצאו במדבר יהודה משני הסדרים של פרשיות התפילין לפי רשי ור”ת וזה לא מדוייק כי תראה מה כתוב בויקיפדיה על זה:
יוצא מן הכלל הוא התפילין ממערה 8 בקומראן (8Q 3), המכילות את ארבע הפרשיות בלבד, וסדר שתי הפרשיות הראשונות (“קדש”, “והיה כי יביאך”) דומה לשיטת רש”י ושיטת רבנו תם, אולם שתי הפרשיות האחרונות (“והיה אם שמוע”, “שמע”) כתובות במקביל, טור מול טור.
גם כתיב הפרשיות שונה מנוסח המסורה. למעשה, רק מיעוטן של התפילין מקומראן כתובות לפי שיטת הכתיב של נוסח המסורה.[23]

כך שאני לא מקבל את טיעונך כלל וכלל! למעשה אם היינו בודקים היינו מסיקים לא להניח משני התפילין אלא אחד מהם! ובושה שר”ת שהיה נכד רש”י “חלק” על רבו (סביו) אע”פ שזה מה ששינן והעביר לו במסורת!
ז. ואם היינו מתייחסים לפשט הדברים ורצון ה’ ממש, היינו מבינים ש” ו וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–עַל-לְבָבֶךָ. ז וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. ט וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. ” לא מדבר על תפילין כאבזר, אלא על עשרת הדברים ואתם מוזמנים לבדוק בתורה שאיני מוציא דברים ממשמעם או מהקשרם. ספר דברים פרק ה’ עד פרק ו

בני הגיב לפני 3 שנים

עוד אטען ואשיב ל- ש.צ. מהנ”ל

לגבי ההגנה החזקה על התושבע”פ- אתה מתעלם מהעובדה שבסופו של דבר הגמרא מעידה “אלו ואלו דברי אלהים חיים” כך שעד שהכריעו אלו נהגו כך ואלו נהגו אחרת. יענו מצד אחד אתה אומר הגנה חזקה– בעוד אתה רואה בתכלס כמה אי דיוקים בעשייה בינתיים ובריש גלה פוצה פה ואומר ההלכה התפשטה במהירות בכל מקום בעולם ואין שום מנהגים זרים. חרטא ברטה, כמו כן ראה הסיפור על ר’ אליעזר וחכמים בזמן בית שני על תנורו של עכנאי זה מטמא ואלה מכשירין יצאה בת קול אלוהית שפסלתם את דבריה כי לא בשמים היא אבל המשכת לומר ולצווח כאן- ההלכה לא משתנית והתפשטה באחידות בכל תפוצות תבל- ממש מדוייק, לקחתם סמכות לעצמכם לעשות ככל העולה על רוחכן .
בתלמוד מובא על התנא לוי בר סיסי, שהיה מקורבו של רבי יהודה הנשיא, שהוא נקלע לבית יוסף הצייד והביאו לפניו ראש של טווס בחלב ולא אכל, משום שלא סבר כר’ יוסי הגלילי שמותר לאכול עוף עם חלב. —–> צא ולמד כמה צדקת ודייקת כשאמרת שההלכה נתפשטה מאוד מהר….. (בסגי נהור).
ועל כן אמר הנביא “והעולה על רוחכם היה לא תהיה חי אני נאום ה’. “

השאר תגובה