תשובה
במהלך חשבון הנפש שעשיתי יצא לי סיווג לשתי סוגים של דברים: א. חטאים שנובעים מקטנויות (עצלנות, ושאר התאוות למינהם). ב. חטאים שאני כביכול 'עומד מאחוריהם', אבל לא לגמרי. לדוג' לזלזל (כלומר להגיע למסקנה שהן לא נכונות ולא להתייחס אליהן ברצינות) בכל מיני דעות של רבנים וכדו'.
הבעיה היא שמצד אחד משהו מורה לי שזה לא תקין, מצד שני כך אני חושב, אז איך שייך בכלל לחזור בתשובה או להתחרט על משהו כזה?
לצורך הדוג' חשבתי על בן אדם חילוני (שכך חושב באמת), לכאו' לא שייך שיחזור בתשובה על כפירתו, לא?
השאלה שלי היא בעצם האם שייך המושג תשובה על דברים שאינם תאוות וויתור לעצמי (חולשת הרצון)?
מקוה שהצגתי את הבעיה טוב.. תודה רבה.
אין שום צורך, וגם לא אפשרות, לחזור בתשובה על דברים שאתה באמת חושב. חוזרים בתשובה על התנהגויות והתייחסויות ולא על מחשבות. (כשאני חושב רע על חברי זו התייחסות, כשאני חושב ש-X אז זו מחשבה).
אגב, חילוני (בהכרה) יכול לחזור בתשובה אבל לא יכול להיות בעל תשובה. זה לא אותו דבר. חוזר בתשובה בלשון ימינו הוא מי שמשנה את השקפתו. אבל בעל תשובה הוא מי שחוזר בתשובה על חטאיו (שכבר בעת שחטא ידע שאלו חטאים. חולשת הרצון).
כשאני חושב שמישהו טיפש זה התייחסות או מחשבה?
מחשבה
כשאני שונא אותו זו התייחסות.
כמובן זה אמור בהנחה שבדקת היטב שהוא אכן טיפש לדעתך. אם הגעת למסקנה הזאת בפזיזות אז היא פשוט לא נכונה. על כך ניתן להיות יותר חוזר בתשובה מאשר בעל תשובה.
תודה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer