״לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה״ למלקות

שו"תקטגוריה: עיון תלמודי״לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה״ למלקות
אלון שאל לפני 4 שבועות

לרב שלום
בסנהדרין ב. : ״לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה, הטייתך לטובה על פי עד אחד, הטייתך לרעה על פי שנים'״ וכן צריך להוסיף עוד שלוש דיינים לדיני נפשות, ובהמשך ולהוסיף שני דיינים כל עוד לא הצלחנו לקבל הכרעה לפי הכלל הזה
האם המסקנה הזאת תקיפה גם לדיני מלקות ? כלומר אם שניים מחייבים מלקות ואחד מזכה, האם מוסיפים עוד שני דיינים עד שנגיע להטייה של 2 לחיוב או של 1 לזיכוי ? ואם לא, למה ?
תודה מראש

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שבועות

ככל הידוע לי לא. זה רק לנפשות. אני מניח שבגלל החומרה של העונש וחוסר ההפיכות שלו. מסיבה זו ברוב מערכות המשפט כיום אין בכלל עונש  מוות (נכון שגם לא מלקות).

אלוו הגיב לפני 4 שבועות

חז"ל דרשו את הדין הזה מהפסוק "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת: (שמות כג ב)"
איך הגיעו למסקנה שהפסוק הזה לא חל על דיני מלקות?
בדף ג: תוס' מסבירים ש-'לרעות' משמע "רע לכל, דהיינו דיני נפשות, אבל בדיני ממונות זכות לזה וחובה לזה"
זה מסביר היטב למה לא דורשים את הפסוק לדיני ממונות אבל על פניו דין מלקות הוא גם "רע לכל"

לפי הצעת הרב שחומרת דיני נפשות הוא הגורם, האם זאת אומרת שמדובר כאן בדרשה "חושפת', כלומר שחז"ל חיפשו פסוק שיצדיק את הסברה שלהם שצריך להגביל את כוח הרוב בדיני נפשות?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

במשנה בריש סנהדרין יש מחלוקת כמה צריכים בכלל להיות בבי"ד של מלקות. להלכה זה כמו ממונות. ממילא נותר שנפשות היא קטגוריה לעצמה.
ברור שלחז"ל הייתה סברה להחמיר בנפשות, אבל פרטי הדין איני יודע האם היו יוצאים מסברה. בפשטות הם לא יוצאים מהפסוק כשלעצמו.

השאר תגובה

Back to top button