אבולוציה ואלוהים
באחד השיעורים על אמונה דיברת על זה שאולי אבולוציה מייתרת את הצורך ביד מכוונת כי הכל אקראי וטענת שגם אם הכל אקראי עדיין זה קורה בתוך מסגרת חוקים שישות כלשהי צריכה ליצור והוספת שבאמת יתכן שזה לא אקראי אלא דטרמינסטי רק שאנחנו לא יודעים את כל הנתונים ולכן לא יכולים לחשב את האבולוציה אבל אם היינו יכולים לחשב אז כבר במפץ הגדול היינו יודעים שבעוד כך וכך שנים יהיו בני-אדם ובעניין הזה טענת שאז וודאי שצריך יד מכוונת ואת הטענה הזאת לא הבנתי כי למה אם במפץ הגדול יכלנו עקרונית (אם ידענו את הנתונים)לחשב שיופיעו בני אדם מוכיח יותר שיש יד מכוונת מאשר אם זה היה אקראי כי לטעון שאם זה דטרמיניסטי אז בהכרח מישהו רצה את זה זה לכאורה מעגלי כי צריך להניח קודם שיש מישהו ( אני מקווה שהסברתי את עצמי טוב ).
ובמאמר המוסגר חשבתי שלגבי הסיבתיות ותורת הקוונטים דווקא האתאיסטים משמתמשים באלוה הפערים ( God of the gaps) כי משתמשים בזה שאנחנו לא יודעים את הסיבות בקוונטים כהוכחה לזה שלא הכל צריך סיבה בעוד שאם נעשה מחקר אולי נגלה את הסיבות
אחדד יותר, כי לא תיארת מדויק. טענתי היא שגם אם יש הסבר מהחוקים איך נוצרו חיים זה לא פורך את הראיה הפיזיקו-תיאולוגית, שכן הראיה היא מקיומם של החוקים, למרות שבתוכם יש רכיבים אקראיים. הטענה שאתה מצטט ממני היא שאם התהליך היה דטרמיניסטי לגמרי (בלי מרכיב אקראי), והוא עדיין מוביל לכיוון של חיים ובני אדם וכו', אזי הראיה לקיומו של אלוהים הייתה חזקה יותר. במצב כזה כל מכוון באופן ברור למטרה וניכר שיש יד מכוונת. החידוש שלי הוא שגם אם יש מרכיב אקראי החוקים שמכוונים אותו מהווים גם הם ראיה.
הם לא משתמשים בכך שאיננו יודעים את הסיבה אלא בכך שאין סיבה. הטענה היא שמחקר עתידי לא יגלה סיבות שכן אין סיבה.
העובדה שכל המהלך הוא דטרמיניסטי ולא אקראי יכולה מקסימום לספר לי על היוצר (אולי שרצה משהו שיצא מסוף התהליך שיצא אדם ולא משהו מורכב אחר ) אבל לא יכולה לספר לי שיש יוצר יותר מאשר אם המהלך אקראי כי הנידון הוא האם יש יוצר או שהכל קרה מעצמו ואם אני חושב משום מה שחוקים כאלה יכולים לקרות מעצמם אז יכול לקרות באותה מידה מהלך של חוקים שבאופן אקראי יוביל לקיומים של חיים מורכבים ומהלך שבאופן דטרמיניסטי יוביל לחיים מורכבים וזה לא מגלה יותר ולא מוסיף לסבירות שמהלך כזה נוצר על ידי מישהו
אחזור עוד פעם אחת למרות שאיני מבין מה לא מובן.
יש כאן תוצאה מאד מפתיעה (היווצרות חיים) שלא סביר שתקרה ללא יד מכוונת. מכאן שכנראה יש בורא. זה היה המצב עד דרווין, והראיה הייתה מאד חזקה. כשדרווין הציע את האבולוציה אנשים חשבו (ועדיין חושבים) שזה פרך את הראיה כי רואים שגם במהלך אקראי (ללא יד מכוונת) ניתן להגיע לתוצאה הזאת.
כעת אני בא וטוען שזה לא פרך, שכן הראיה היא מקיומם של החוקים הללו ששולטים על המהלך האקראי. אבל עדיין זהו טיעון חלש יותר מאשר הטיעון שהיה קיים אם ההתקדמות היא דטרמיניסטית לתוצאה. כאשר משהו קורה בצורה תכליתית ומתקדם ישירות למטרה, ברור שיש מישהו שמנהל את המהלך ורוצה בתוצאה הזאת. לעומת זאת, כשיש משהו שמתנהל אקראית אבל בסוף בכל זאת מגיע לתוצאה, אז פחות ברור שיש יד מכוונת. יש יותר מקום לומר שהתוצאה הושגה במקרה.
מאד פשוט.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer