אומר מותר וענייני מוסר

שו”תקטגוריה: מטא הלכהאומר מותר וענייני מוסר
אבישי שאל לפני 4 חודשים

ראיתי בכמה טורים שלדעתך אדם שמשוכנע שהוא עושה דבר טוב, גם אם בפועל עושה דבר רע, לא יענש על כך כיון שהוא אנוס בדעתו. 
בגמרא במכות יש סוגיא ביחס לאומר מותר. נחלקו שם האם הוא קרוב למזיד או קרוב לאונס. ונפסק להלכה שאומר מותר ה הוא קרוב למזיד ולכן פסק הרמבם שגוי שחשב שמותר לרצוח חייב מיתה. היה לו ללמוד ואינו אנוס
האם הפסק הזה מסתדר עם דבריך? 
אני מניח שניתן לחלק בין מצבים שונים או מצוות שונות (ברור שיש הבדל בין רצח לפרטי הלכות שבת) אבל ככלל האם לא נכון לומר שבמקרים רבים אונס בדעות אינו אונס?
יותר מזה, אדם שיודע שהרבה אנשים בטוחים שזה איסור, ומסיבותיו הוא מחליט לחלוק על כולם ולעשות מעשה איסור ( כמו יגאל עמיר שכתבת שהוא אינו ‘רשע’ לשיטתך) האם לא גרע עוד יותר מאומר מותר רגיל שלא יודע שלרוב העולם הדבר הוא אסור?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

אומר מותר בהלכה זו סוגיא סבוכה מאד ורבו בה הסתירות ברמב”ם. בפשטות נפסק שהוא שוגג ומביא חטאת אחת על כל עבירה. אבל יש הבדל בין אומר מותר בזמנם לאומר מותר בזמננו. בזמנם ההנחה הייתה שכל אחד יכול לבדוק ולראות את האמת (בפרט לגבי רצח), וזה לא קורה בימינו. הכלל הוא שאונס רחמנא פטריה, והשאלה היא רק האם הוא אנוס או לא.

השאר תגובה