אונטולוגיה ואפיסטמולוגיה

שו"תקטגוריה: פילוסופיהאונטולוגיה ואפיסטמולוגיה
תמה שאל לפני 6 שנים

במחברת 1 (ואני מניח שבמקומות רבים נוספים), אתה מביא את המחלוקת הידועה בין הרציונליסטים לאמפריסטים, האם ההכרה שלנו את המציאות מתבצעת באמצעות השכל או באמצעות החושים.
זו נקודה שמלווה אותי מזה זמן, מה מקום יש למחלוקת בדבר זה, הרי ברור שהכרת המציאות מורכבת הן מהשכל והן מהחושים, היתכן שיש מי שחושב שניתן להכיר את המציאות רק בעזרת אחד מהם? ננסה לדמיין אדם שניחן אך ורק ביכולת חושית, איזה מידע הוא יכול להפיק משלל המוחשים שהוא מפיק (תמונות, קולות וכו')? הרי גם מצלמה מסוגלת לקלוט תמונות, קולות ולא מן הנמנע ליצור (ומסתמא כבר יש) חיישנים שיקלטו ויסווגו גם תחושות ריחות וטעמים, איזה מידע יוכלו אותם חיישנים להפיק ממוחשים אלו לבד מקיומם שלהם?
אותו דבר ביחס לאדם שניחן אך ורק ביכולת שכלית על כל מה שבה, מה הוא מסוגל לקלוט מהמציאות הקיימת בלי כל מידע מוחשי שעליו הוא יבצע את הכרותיו השכליות? מעט מאוד.
אין כוונתי לומר רק שלהבנתי הכרת המציאות מתבצעת בהכרח משניהם, אלא אני לא מבין האם באמת זו היתה המחלוקת שפילגה את הפילוסופיה לשני זרמים? זה נשמע כמו מחלוקת אג'נדות בפוליטיקה, ולא ויכוח פילוסופי שאמור לבקר ולהציג דיונים ששני הצדדים בו עומדים בפני ביקורת התבונה.
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום רב (סו"ס נושא רציני 🙂 ).
לדעתי ברור שתפיסת המציאות מורכבת משניהם ואי אפשר לחלוק בדבר. אבל זה לא מהטעם שלך (שמצלמה לא מסוגלת להבין וכו'). עקרונית ניתן היה לחשוב על אדם ששונה ממצלמה ומסוגל להבין, ועדיין תפיסותיו הן נתוני החושים בלבד בלי פרשנות ובלי תוספת של חשיבה ועיבוד שכלי. ההבדל בין אדם למצלמה אינו רק שהוא יכול לתת פרשנות ולעבד נתונים (שהרי גם מצלמה ממוחשבת יכולה לעשות זאת), אלא שהוא יכול להבין את התוצר של מעשיו והיא לא. המצלמה לא מבינה גם אירוע מסוים שבו היא צפתה ישירות. היא פשוט מאכסנת את הנתונים וזהו. אבל אדם יכול להבין אירוע כזה, וזאת גם בלי עיבוד שכלי (רק לצורך הדיון. גם שם יש עיבוד  כזה). בחוקים כלליים יש כמובן תוספת של השכל מעבר לתצפיות וביחד הם מובילים אל החוק הכללי.
ואכן, דיוויד יום, מהאמפיריציסטים הבולטים, התחבט רבות בשאלה זו, שכן הוא  הבין שהתצפית הטהורה לא מביאה אותנו לאף הכרה כללית (כמו חוקי הטבע). היא לכל היותר נותנת לנו אירוע קונקרטי שבו צפינו. הוא הבין שבתהליך ההכרה שלנו משולבת החשיבה. ולאידך גיסא, גם הרציונליסטים לא טוענים שההכרה היא רק בשכל, אלא שיש מרכיבים בהכרה שהם שכל ולא תצפית.
אז על מה הוויכוח? האמפירציסטים טוענים שכל מה שנוצר אצלנו מעבר מנתוני החושים הישירים זו רק אמירה סובייקטיבית שלנו ולא הכרה של העולם עצמו. כך לשיטתם אין יחס סיבתי בין אירועים אלא רק עקיבה זמנית מתמידה. הפרשנות הסיבתית אינה הכרה של העולם אלא ניסוח של העובדות בשפה שלנו.
בעיניי אלו שטויות, וביארתי זאת בטוטו"ד בכמה דוכתי (שתי עגלות, אמת ולא יציב ועוד).

השאר תגובה

Back to top button