אורן שאל לפני 2 חודשים
שלום הרב,
שמתי לב שיש לפעמים איסורים שהעולם לא נוהג לחשוש אליהם למרות שאין היתר הלכתי ממשי לעבור עליהם. למשל יש את איסור “לא ישמע על פיך” שכתוב בשו”ע ביו”ד סימן קמ”ז סעיף א’: “אסור להזכירה בשמה, בין לצורך, בין שלא לצורך” והעולם לא חושש לזה בכלל לפי מה ששמתי לב. או למשל בהלכות כיבוד אב ואם כתוב ברמב”ם כך:
ג איזה הוא מורא, ואיזה הוא כבוד: מורא–לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו, ולא מכריע את דבריו, ולא יקרא לו בשמו לא בחייו ולא במותו, אלא אומר אבא מרי. היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים, משנה את שמם.
וגם כאן, לא ראיתי שהעולם נוהג כך (לגבי הקטע המודגש לפחות). האם לדעתך זה בסדר להקל באיסורים שכל העולם כבר לא מקפיד בהם? ואם כן, למה?
בברכה,
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים
לגבי כיבוד הורים כן, שכן זה תלוי בנורמות המקובלות של כבוד.
לגבי הזכרת שם ע”ז, ראה דרכי תשובה שם שדיבר על דרכי היתר. בפרט בימינו שאין כבר עובדי ע”ז, והזכרת שמה אין לה משמעות קונקרטית ולא סביר לאסור בכה”ג.
כיצד
הגיב לפני 2 חודשים לגבי כיבוד אב ואם, כיצד קובעים את הנורמות המקובלות? כל קהילה או מגזר לגופו (מה הקריטריונים להיכלל במגזר מסויים מהבחענה הזו)? או לפי רוב היהודים בעולם? וכו’.
תודה.
mikyabשכל ישר. אין כללים מתמטיים וקשיחים לזה.
הפוסק האחרון
הגיב לפני 2 חודשים “נורמות המקובלות של כבוד”, יש לומר “נורמות המקובלות של זלזול”
כיצד
הגיב לפני 2 חודשים אוקיי, אבל כל קהילה/מגזר עם הנורמות שלו או שזה צריך להיות גורף לכלל ישראל?
במידה בימינו זה כל מגזור והנורמות שלו, והאם בתקופה של סנהדרין הם יגדירו את פרטי הדינים לכלל ישראל?
מיכי
הגיב לפני 2 חודשים כל מקום וזמן לפי הנורמות הנהוגות בו. כשתוקם סנהדרין הם יעשו מה שיחליטו. כבר כתבתי לא פעם שאען שום עניין להכריע במחלוקות ולשאוף לאחידות בהלכה, למעט במקום ששינוי המנהגים מפריע להתנהלות. כאן זה לא המצב.
כיצד
הגיב לפני 2 חודשים כשתוקם סנהדרין, זה כן יהיה גורף לכל היהודים בכל מקום שהם?
ואיפה כתבת לגבי זה? ובקצרה, למה אין עניין לשאוף לאחידות בהלכה (והאם אתה מתכוון רק לתקופה שאין סנהדרין?
תודה
כתבתי זאת כאן: אם הסנהדרין תחליט שכן אז כן, השאלה האם היא תחליט. אני חושב שלא.
אין עניין לשאוף לאחידות כי יש ערך של אוטונומיה שכל אחד יעשה מה שהוא מבין. על ערך האוטונומיה כתבתי בכמה מקומות. חפש כאן במאמרים: “אוטונומיה וסמכות בפסיקת הלכה”, וכן “האם ההלכה היא פלורליסטית”, וכן “מחיר הסובלנות” ועוד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer