אמפיריציזם, רציונליזם והבעיה הפסיכו פיזית

שו"תקטגוריה: פילוסופיהאמפיריציזם, רציונליזם והבעיה הפסיכו פיזית
פאפאגיו שאל לפני חודש 1

ערב טוב!
1- מה ההוכחה שאכן העולם קיים ואינו רק פרי התודעה שלנו (ברקלי)? לכאורה בהכרח יש עוד גורם מלבדנו, שהרי לא יצרנו את עצמנו. אולם עד כמה שאנו מניחים שיש אלוהים, אזי דילמא הוא הגורם שמקרין לתודעתנו, אך מנין שיש עולם ממשי?
האם ניתן לומר שבהכרח שיש עולם שהוא נשוא החושים, משום שלא תיתכן צופה בלא נצפה (כלומר, לא יתכן שיש תצפית חושית בלא עולם ממשי שיוצר אותם)? אשמח להרחבה בנושא.
2- בעת החדשה החלו לדון מי אמר שאנו מכירים נכונה את העולם ואולי החושים מתעתעים. מה שהטריד אותם זה שאולי יש יש אי התאמה בין השכל לחושים.
שאלתי היא שלכאורה מלבד טענה זו, ניתן לטעון טענה עקרונית יותר: שהרי היות ויש פער איכותי בין הגוף לנפש (הבעיה הפסיכו פיזית), א"כ אולי א"א לתפוס את העולם החומרי ע"י החשיבה (היינו הנפש- חשיבה רפלקסיבית) כיון שמהותו שונה. וכמוכן, לא ניתן לקבל הכל מן החושים (לוק) כיון שיש פער?
3- מדוע באמת הדיון בין לוק לדקארט בדבר החשיבה אם באה מבחוץ או מבפנים, לא דנה בפער הפסיכו פיזי?
4- לוק טוען שהמושגים באים מבחוץ. וק' לי א"כ כיצד אנו מכילים ומפרשים את מה שבא, והרי חייבים כלי קיבול?
האם תשובה היא שאכן יש כלי קיבול כפי שבע"ח יכול לאכול ולקל מחוץ. כלומר, האם אצל לוק החשיבה אינה שונה באופן איכותי מן החומר, אלא חלק ממנו כחומרה מול תוכנה (וא"כ שוב חזרנו לבעיה הפסיכו פיזית, שאצל דקארט החשיבה שונה באופן איכותי. אך עכ"פ ק' שלא שמו לב שגוף הנושא הוא הבעיה הזו)?
תודה רבה!
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

1. אם אביא לך הוכחה, היא תתבסס על הנחות. ואז תוכל לשאול מה ההוכחה להנחות. העמדה שיש עולם חיצוני היא תוצאה של הפעלת אמצעי התצפית שלנו (החושיים והלא חושיים). מי שרוצה להטיל ספק בנתוני החושים כמובן תמיד יוכל לעשות זאת, אבל עם ספקנות אין דרך להתמודד, ולטעמי גם אין צורך וטעם בכך. אני לא ספקן וזהו.
אגב, העובדה שמישהו צריך היה ליצור את העולם או אותנו לא יכולה להוות ראיה לכלום. עובדה זו עצמה היא חלק מההכרה שלנו ואולי גם היא מתארת אך ורק את מה שמתרחש בתוכנו ולא את העולם עצמו. מאותה סיגה הטענה שלך שלא תיתכן תצפית (ולא צופה, כפי שכתבת) בלי נצפה, גם היא לא יכולה להוות ראיה. גם הטענה הזאת תוסב על ההכרה שלנו פנימה. זה כעין הקושי שתיאר צייטלין על קאנט: מדוע החלוקה בין פנומנה לנואומנה אינה כולה בתוך הכרתנו (כלומר בתוך הפנומנה). עסקתי בזה בטורים 494-6 ובטור 502.
2. אתה מכניס כאן בדלת האחורית את קאנט. אתה בעצם טוען שהתפיסות שלנו עוסקות בפנומנה ואין מה להשוות אותן לנואומנה. יתר על כן, בנואומנה אין מקבילות לתכונות שלנו (אין שם צבע וקול וכו'). עסקתי בזה בטורים הנ"ל.
3. לא הבנתי את השאלה.
4. לא הבנתי.

השאר תגובה

Back to top button