אפלטוניזם
שלום הרב,
תודה רבה על השיעורים המחכימים. שמעתי כעת את הסדרה על אפלטוניזם ויש לי כמה שאלות.
עמדת על כך שגם בגישה האפלטונית יש הבדל בין עצמים לבין תכונות. אבל מה ההגדרה בדיוק?
במיוחד אני לא מבין מה מונע ממני להתייחס לאוסף שרירותי של תכונות (כמו בדוגמה של בורחס) כישות בסמנטיקה האפלטונית בכל פעם שהדבר עוזר לי לתרץ קושיות כלשהן, האם זאת רק תוצאה של האינטואיציות האנושיות שלנו? אם כן – אז זה חלקלק למדי. יכול מאוד להיות שבשלב מסויים סיווג של מדינות על פי כמות ייצוא האפרסקים בהן יהיה מאוד שימושי, ואז נסיק שקיימת אידאה כזאת?
בנוסף, לגבי החלק השני בסדרה בו הסברת באמצעות האפלטוניזם סוגיות בהלכה. בכל המקרים האלה – למה אנחנו נזקקים לאפלטון? כל מה שהסברת שם זה שההלכה מתייחסת ליישים מטאפיזיים, שום דבר לא נאמר לגבי אידאה שכוללת את כל המופעים של היישים האלה יחד. מה מונע מאריסטו לקבל מציאות של חלות אשת איש, או בעלות ריקה על עבד אבל לא במובן של 'אידאת החלות' אלא כמופעים יחידים של יש מטאפיזי?
תודה רבה מראש!
לא מבין את השאלה. אם אתה מתייחס לאוסף תכונות כאובייקט אז אינך אפלטוניסט. שום דבר לא מפריע לך לא להיות אפלטוניסט, השאלה האם אתה כזה או לא.
קיומם של יישים מטפיזיים הוא עניין אפלטוני. גם אם אתה מתייחס לחלות פרטית על אובייקט פרטי. כל עוד אינך רואה בזה תכונה אלא אובייקט – אתה אפלטוניסט.
ההגדרה שלי לאובייקט היא לא אוסף של תכונות, אבל אני מניח קיום של אידאה עבור דברים שמתבטאים אצלי כאוספי תכונות (התכונות שאני מזהה במשותף לכל הסוסים מתפרשים אצלי כאינדקיציה לקיום אידיאת הסוסיות). כלומר כשבחיים האמיתיים אני מזהה משהו כאובייקט – אני מניח שקיימת אידיאה. זה קל עבור דברים כמו סוס, אבל כשאתה בא להגדיר אידיאה של דברים מופשטים כמו דמוקרטיה אני שואל מה הגבול, אם בן אדם אחד בלבד מתייחס למשהו כאובייקט ולשאר בני האדם זה נראה אוסף לא קשור של תכונות – גם לזה יש אידיאה?
בנוגע לחלק השני – מה פתאום קיומם של יישום מטאפיזיים הוא עניין אפלטוני? אז למה טרחת להראות שההלכה אפלטונית בעזרת כל הסוגיות האלה, ההלכה מתבססת על כך שיש אלוהים, ישות מטפיזית, ובהכרח אפלטונית.
ההכרה של אחרים היא אינדיקציה. אבל אין חוק מתמטי לזה. לפעמים אומר שהאחרים לא תופסים נכון.
אלוהים אינו תכונה של משהו. ראיית תכונות, כמו אדום, דמוקרטי, משולש וכדומה כמימוש של יש מופשט זו אפלטוניות.
תודה.
לגבי החלק השני – על זה השאלה. מה בדיוק מצריך אותנו להגיע להסבר של יש מופשט. לדוגמה בנוגע ל'חלות אשת איש'. איפה הצורך לומר שיש יש מופשט של דין אשת איש שמתקיים באישה? או בנוגע לעבד – למה אני צריך לומר שהבעלות היא יש מופשט ולא פשוט דין נוסף שיש בעבד?
מה מכריח אותנו לטעון שבאמת יש מולנו קיר ולא סתם הזיה או דמיון? כי אנחנו רואים. גם את החלות רואים, בעיני השכל. איני מחפש הסברים אלא רואה.
אגב, מי שטען זאת הוא התלמוד והמפרשים לא אני. הבאתי לזה ראיות מחלויות סותרות ומבעלות ללא זכויות וכדומה
אתה מנסה לצחוק עליי?
את הקיר אני רואה, את היישים האפלטוניים עדיין לא (גם לא בעיני השכל) אם אפשר להסביר את הסוגיות בחילוקים כמעט זהים רק בלי שימוש באפלטוניזם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer