בור להבלו

הרב יעקב מדן שואל זאת ו/טוען שהבל הבור הינו מים שחונקים אותו . הנה קישור,ויש לחפש מקורות שעסק בהם בכתב

תודה על המקור. אני ממש לא מסכים. ראשית, הבל אינו מים. שנית, הגמרא ודאי לא הבינה כך כפי שרואים בכמה מקומות. ההבדל בין פתיחה לכרייה לא תלוי בסוגי בור שונים אלא בצורות שונות של יצירת הבור (ולכן מצינו אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כל שכן). שנית, מילאו ספוגים לא עוסק בבור מלא מים. שלישית, לרב חייבים רק על הבל ולא על חבטה, ולפי הרב מידן אלו סתם שני בורות שונים. אז מה המחלוקת?
אגב, איך אתה שותל כאן סרטון יוטיוב? אני בעוונותיי לא מצליח אפילו להעתיק תמונות.

אולי הרב לא זוכר את השיעורים של הרב מדן מהישיבה,אבל הוא תמיד מנסה להראות איך התורה שבע"פ נמצאת כבר בתוך התורה שבכתב.אתן פה משהוא מסוג של "לימוד זכות" לשיטתו כי זו עדיין תיאוריה גולמית : לא שייך להקשות שאלו סתם שתי בורות שונים לשיטת רב.כנראה זו מחלוקת מהו הבור המזיק הסטנדרטי (שמזיק ע"פ רוב) שעליו התורה דיברה,תחת ההנחה שהתורה דיברה רק על סוג אחד משניהם.כמו כן כשמדובר על ההבל לא מדובר כמובן על המים אלא על ההבל (האויר ) שחסר לבהמה שנחנקת (בגלל המים).ומילוי ספוגים דווקא רלוונטי מאוד לבור עם מים (שלא מלא במים אלא הם נמצאים בתחתיתו) בשביל לספוג אותם אליהם למצות את כל המים שהיו בתחתית הבור.ולכן גם מובן הגובה של 10 טפחים .זה גובה שבהמה יכולה לעמוד בו (80 ס"מ) ולהוציא את הראש מחוץ למים.וכנראה שגם פקיעת הכלים קשורה למים שיכולים לחלחל לכלי חרס ולפורר אותם (כשהם חדשים,כנראה)

אילון שלום.
למדתי בישיבה אצל הרב מידן (כיום אנחנו ידידים) ושיעוריו אז היו שונים בתכלית (אז הוא עופף במרומי המהר"ל. הירידה לקרקע היא שינוי כיוון שנעשה לאחר מכן). בכל אופן, אני לא מקבל את פירושו לגמרא. אין סיבה לחייב דווקא על בור אחד משני סוגים. מעבר לזה, שמואל מחייב על שניהם (הבלו וחבטו).
ואם הגמרא היתה רוצה להביא בור שלא ניזוקים בקרקע אלא בהבל אז לפי הרב מידן היה עליה להביא בור בימי האביב ולא בור מלא ספוגים.
בקיצור פירוש זה מופרך לגמרי מבחינת הגמרא וחבל על הדיון.

לא אתווכח על מופרכות הפירוש ואם יש טעם לדון.רק אומר שמצד הפשט הפשוט (וגם הדרש) התורה יש הגיון שהיא מחייבת דווקא על וואריאציה נפוצה של איזשהיא מציאוות.למשל יש צורך לומר על הרבה דברים שדיבר הכתוב בהווה ולאו דווקא על אותו דבר ספציפישהתורה דיברה עליו.זהו סוג של דרש בעצמו (למרות ההגיון שבו),משום שמבחינת עולם הדרש בקלות ייתכן לומר שחייב אדם דווקא על וואריציה אחת של נזק (כמו מה שקורה בשור ולא אדם חמור ולא כלים) ולכן צריך דרש נוסף לומר שמדובר על כל האפשרויות.בקלות מבחינת עולם הדרש אפשר היה לומר שרק על בור מסוים חייבים (וגם מבחינת הפשט ניתן לומר שהתורה תיארה את המציאות הנפוצה ולא מתייחסת כלל להגיון שנמצא ברקע) שמואל יחלוק ויגיד שלמרות שהמציאות שהתורה (בפשט ) תיארה היא משהוא אחד גם הדבר השני מתרבה בגלל ההגיון שבדבר.רב יחלוק.

אגב,אחי הציע פירוש שבגלל מבנה הבור (בור לאיסוף מים שלא היה משהוא גלילי אלא חדר גדול תת קרקעי עם פתח צר מאוד יחסית למעלה שדרכו המים נאספים ), ייתכן מאוד שבתחתית הבור התרכזה כמות גדולה של פחמן דו חמצני (שכידוע שוקע ומצטבר בגובה של עשרות ס"מ ) וזה הבל הבור.הבהמה מתה מפד"ח של עצמה בגלל הפתח הצר שלמעלה שלא מאפשר חילוף גזים יעיל.זה יהי מאוד הגיוני אם הבור הוא בור קטן (בור ביתי) שאז גם אין הרבה חלל וגם הפתח יותר קטן.

בסיפור של הפד"ח גם מדובר שהבהמה שוכבת על צידה ( כי נשבר לה משהוא או סתם חטפה מכה) והראש שלה סמוך לרצפה כלומר על גובה של פחות מ 40 ס"מ נאמר.

לגבי שיתוף סרטון מיו-טיוב. לכאורה הפתרון לעשות את זה דרך הסמארטפון . להכנס ליוטיוב ומשם יש שיתוף עם,מייל,או וואצפ וכדומה. כעת יש לי תקלה ואינני יכול לוודא שכך זה פועל,אבל בוודאות העלתי דרך הסמארטפון ,ושם באופן כללי יש יותר אופציות של שיתופי סרטונים ותמונות. כך ששוה לנסות. בעז"ה כשתהיה לי תשובה ברורה יותר אעדכן. הצלחה