בין פיזיקה מודרנית לפיזיקה אריסטוטלית
שלום לרב.
אני שואל כבור הן בפיזיקה המודרנית והן זאת העתיקה, נהוג לאמר שבעוד אריסטו נתן סיבה לפיזיקה שהחומר "שואף" לשוב לכור מחצבתו וזו "תכליתו" הפיזיקה מאז ניוטון כלל לא מדברת פילוסופיה אלא מתמטיקה, כשניוטון מתאר את חוקיו הוא אינו מתאר חוקי מכניקה שאפשר לתת להם איזה שהוא פשר, איש לא ידע אז מה זה גרביטציה אבל כן יכלו לכתוב את זה במשוואות ולבדוק זאת בניסויים, כלומר הפיזיקה כרגע אינה מובנת לחלוטין אבל היא כן ניתנת לתיאור מתמטי ולנסיון אמפירי המדע וויתר על הנסיון באמת להבין *למה* משהו קורה כפי שהוא קורה אלא רק נסיונות עמוקים יותר של איך.
נדמה לי שזה כך רק במדע הפיזיקה, בביולוגיה יש הרבה יותר "למה", האם אני צודק? האם כל מה שכתבתי הוא הבל ורעות רוח? מה לדעת הרב ההבדל בין הפיזיקה הישנה לחדשה או שאין הבדל?
תודה רבה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
מהי מתמטיקה של תכליות?
פונקציונלים, כמו במכניקה אנליטית או עקרון פרמא. וכמובן גם פוטנציאלים.
מעניין! אשמח אם תהיה יותר מפורש. איזה היבט של תכלית גלום בפונקציונלים או פוטנציאלים ואיך הוא בא לידי ביטוי בהם?
רק דגש קטן, כדי שלא אובן לא נכון. אני בכוונה שואל על המונחים המתמטיים שהזכרת, ולא על עיקרון פרמה או מכניקה אנליטית. על התכליתיות של האחרונים, כרעיונות בפיזיקה, אפשר לדבר הנפרד.
אני לא מבין את תכלית הדיון הזה, והוא נראה לי בלבולי מוח, וכנראה הטרלה. הכלים המתמטיים הללו משמשים בפיזיקה במשמעות תכליתית, ולכן אלו לא שתי שאלות שונות.
בקיצור, אם אתה מכיר את הנושא, אז הוא אמור להיות מובן לך מאליו ואין שום צורך להסביר. אם אינך מכיר, לא כאן המקום לזה.
אגב, הסברתי זאת בהרחבה במצוי הראשון בסוף השיחה השלישית.
עד כאן.
התגובה שלך מסתכמת ב"אם אתה מכיר את הנושא, אתה אמור לדעת שאני צודק, ואם אתה לא מכיר את הנושא, לא שווה לדבר על זה איתך ופה". מאיפה זה בא? בחייאת דינק, לא כל מי שמבקש ממך להסביר דבר מה מטריל אותך ולא כל מה שברור לך חייב להיות ברור לכל אדם אחר. אין לי ספק שאתה חושב שאתה צודק. אתה יכול להיות בטוח שאני חושב, שיש הרבה אמת במה שאכתוב פה לגוף העניין, אם כי לא אטען לביטחון גדול מדי על הפיזיקה. ועדיין, לבקש ממך להסביר דבר מה במקום בו אמרת אותו זה לא חטא או הטרלה. להפך. זה מה שאמורים לעשות בדיון ענייני. אם זה לא היה כך, אז עילם גרוס הוא פאר האינטלקטואליזם.
לגוף הדברים, אני מכיר את הפן המתמטי של הדברים, וזה לא ברור לי כלל מה בין המתמטיקה לתכליתיות. מה עניין חשבון וריאציות לתכלית בכלל ומה עניין פונקציונלים ופוטנציאלים לתכלית? הקשר לא ברור מאליו בשבילי, ובהעדר הסבר ממך על האופן בו אתה רואה את הדברים האלו, הוא ישאר לא ברור מאליו לי. השאלה מהי מתמטיקה של תכליות עדיין על השולחן.
מלכתחילה, היה ברור לי שפירושים פיזיקליים של המונחים המתמטיים האלו במודלים מסוימים של תופעות פיזיקליות יכולים להכיל היבטים תכליתיים. יכולים. יש לבסס זאת. כך או כך, חתרתי לשים את זה בצד, כי אמרת משהו גם לגבי מתמטיקה ואני לא רואה סיבה לערבב בין הדיון על המתמטיקה לדיון על הפיזיקה.
אציין שקראתי את הקטע המדובר במצוי הראשון. אדגיש שאם הסברת שם מהי מתמטיקה של תכליות, זה נשגב מבינתי. אתה מוזמן להפנות אותי לעמוד והפסקה הרלוונטיים בהם אתה עושה זאת. הספר על המדף לידי ואקרא את הדברים שוב.
כיוון שדי ברור שאתה טרול, אוסיף הסבר קצר אחד ובזאת אסיים.
יש בפיזיקה כמה וכמה תחומים שבהם ניתן לתאר את הדינמיקה באמצעות פונקציונלים. בתורת הקוונטים, אבל גם במכניקה אנליטית קלסית, וכמובן באופטיקה (עקרון פרמא). השימוש בפונקציונלים בעצם מניח שהעצם הפיזיקלי "בוחר" את המסלול שיוביל לתוצאה המינימלית/מקסימלית של הפונקציונל. במובן הזה מדובר בתיאור תכליתי של הדינמיקה. ברור שהטלאולוגיה לא נמצא במישור המתמטי, וגם לא כתבתי זאת. זה נמצא בשימוש שעושה בו הפיזיקה. אבל הטענה שלתיאוריות טלאולוגיות אין ארגז כלים מתמטי היא שטות. וזה מה שכתבתי. אני מניח שאת כל זה הבנת היטב (אם כפי שדבריך אתה מכיר את הכלים הפיזיקליים הללו), וכנראה רק החלטת להטריל. אז זהו, אני סיימתי.
אגב, גם הסיבתיות לא נמצאת במתמטיקה אלא בפרשנות שנותנים לה הפיזיקאים. החוק השני של ניוטון שמתאר קשר בין תאוצה לכוח לא קובע מי הסיבה ומי המסובב. לנו ברור שהכוח הוא הסיבה והתאוצה היא התוצאה, אבל זו רק פרשנות למשוואה המתמטית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer