בירור מעט מעמיק יותר על היפותזת אוורט (אינספור היקומים)
שלום לכבוד הרב.
אני בחור ישיבה המתעניין עמוקות בפיזיקה, פילוסופיה ואפיסטמולוגיה. במהלך השנים האחרונות קראתי לא מעט עניינים תיאולוגיים שונים בנושאי ראיות לאמונה ומוסר, ואני מודה שהרוב מוחלט של מה שקראתי עורר בי תחושת זלזול בכותבים וברמה הנמוכה של "ראיותיהם". כעת אני במצב של ספק עמוק בכל מערכת היהדות בה הייתי, באמיתותה ובאמיתות ערכיה. ראיתי שכמעט כל טענה שהיא בקשר לתכנון או מורכבות נראית כמתבטלת אל מול ההיפותזה המדעית עליה קראתי בספרי הפיזיקה של הפרופ' מיצ'יו קאקו, של פרשנות אוורט לפרדוקס החתול של שרדינגר (אני מניח שאדם ברמתך יודע כללית על מה מדובר, וגם אם לא- אין טעם לכתוב פירוט מוגזם בנושאים שיש עליהם ערכים ברורים בויקיפדיה). עכשיו, אינני שואל שאלות לפני שבדקתי אם כבר ענית עליהן, אבל בכל התשובות של כבודו בנושא ראיתי מספר נקודות שלא התבררו לי מספיק-
א. כבודו כתב פעם אחת שלא נכון בהכרח שישנו קונצנזוס מדעי בקרב העוסקים בתחום אודות ההיפותזה. על פי המעט שיכולתי לברר, זה נכון. אז מה? למה אם תיאוריה נתמכת רק על ידי חלק מהמומחים בתחומה (ואם כבר מדברים, יש לציין שעל ידי כמה מן הגדולים שבהם: סטיבן ווינברג, חתן פרס נובל לפיזיקה, ומיצ'יו קאקו עצמו, ממנסחי תאוריית שדה המיתרים ופיזיקאי מפורסם גם בגלל עבודתו המדעית) זה הופך אותה לשגויה או מעורערת בהכרח?
ב. ראיתי שהרב כתב שאנשים המקבלים תיאוריה זו מכניסים לתוך השקפת עולמם השקפה יוצאת דופן ומוזרה אף יותר מן האמונה באלוקים, לדידם. הרב כתב כי הדבר מהווה את "מסיבת התה של הכובען המטורף מאליסה". איני מבין מדוע הרב חושב כך. איני מבין מדוע הרב חושב כי קיום יוצר (אף נייטראלי ודאיסטי בלבד ולא מתערב) סביר במידה ברורה יותר מן התיאורייה הזו?
ג. הרב כתב בפעם אחרת שבהניח התקיימותה של התיאורייה הזו, עדיין יש לספק הסבר למקורה של מערכת יצירת העולמות הזו. אני מניח שכבודו התכוון לפרשנות הנורמטיבית לתיאוריה על פיה ישנם, ותמיד היו ויהיו, אינספור יקומים, ולא לפרשנות מגוחכת שחשבתי שניתן להבין בטעות מדבריו שהעולמות הם אינסופיים במספר, אבל נוצרו כולם בשלב כלשהוא (טיעון אווילי, אין שום סיבה לאומרו, הוא לא פותר דבר ורק מחדד את השאלה מי ברא אותם). אם כן, כמדומני שהרב מתכוון למערכת החוקים המתארת את אופן קיום והתפתחות יקומים אלו זה מזה, הגם שבשרשרת אינסופית. וכאן יש לי 2 שאלות- א. למה יש לומר שחוקים אלו "קיימים" כך שמישהו היה צריך "לברוא" אותם? הטיעון הנגדי המתבקש הוא שהם לא ממשיים, וסובייקטיביים לחלוטין (עכשיו, אני יודע שנכנסתי פה לנושא המשתרע הרבה מעבר לגבולות השאלה, שכן אפשר לומר את אותו הדבר בדיוק על חוקי הטבע בעולמנו גם ללא תיאוריה זו, אבל לא יכולתי להתאפק). ב. למה להניח בהכרח שאם ישנה חוקיות יש יוצר גם מחוץ לגבול העולם המוכר לנו (שאך ורק על פיו בנויה הגדרת הסיבתיות שלנו)? ושוב, למרות שזו שאלה מוכרת, למה א"א להניח שמחוץ לעולם (וגם עליו עצמו חיצונית, מבחינת היווצרות) שוררים חוקי סיבתיות שונים, המאפשרים היווצרות ספונטאנית יש מאין, או קיום מערכת מורכבת בלא יוצר?
ד. הרב כתב שם עוד, שיש לשאול מדוע לא ייתכן שהאלוהים ייווצר באחד העולמות האלו, ואז ממה נפשך יש אלוהים? קודם כל, אני מחזיק בעמדה (הברורה, לדעתי, והכתובה במפורש בספרי הפיזיקה בהם קראתי על זה) שבאינסוף יקומים כל דבר שרק יכול לקרות- בוודאי יקרה. ולכן אם ישנה אפשרות לקיום ישות מיסטית כלשהי- האפשרות תתממש בוודאות, אף אם היא סותרת את חוקי הפיזיקה שלנו (באינסוף עולמות, לפחות חלקם, כלומר אינסוף גם, יהיו בעלי חוקי פיזיקה בסיסיים שונים). וחשבתי שיש להעיר על כך, שאחת מהנחות היסוד של ההיפותזה הנ"ל היא שהיא עוסקת באטומים במצבים שונים, ורק בהם. א"כ, אם ישנו אל שכזה באחד העולמות, הרי שהוא עשוי מאטומים, וממש לא רוחני וטרנסצנדנטי כמתואר. לא שזה משנה הרבה למעשה אם הוא אכן הצליח ליצור איתנו מגע ולהשיג יכולות אלוהיות, אבל הדבר נוגע במהותו.
באמת סליחה שכתבתי כל כך הרבה, אבל ראיתי שהרב מאוד לא אוהב כשכותבים במונחים לא מדויקים, אז השתדלתי לכתוב מדויק ככל האפשר, גם אם טיפה ארוך מדי.
תודה רבה!
אליקים שלום.
אני לא מכיר שום היפותזה מדעית שמהווה תחליף לראיות לקיומו של אלוקים. ראית את המחברת השלישית והרביעית שלי? כוונתי בעיקר להבחנה בין ראיות בתוך ומחוץ לחוקים. דומני שהסברתי שם את כל הנקודות שהעלית.
א. איזו היפותזה? איפה כתבתי? באיזה הקשר? אני לא מבין על מה מדובר.
ב. איזו תיאוריה? הסברתי את מסיבת התה בפירוט בספר ובמאמר. קראת? קשה לי להתייחס למשהו כה כללי.
ג. לא יודע מהי פרשנות נורמטיבית לתיאוריה מדעית. נשמע לי כמו נונסנס. עקרונית אנחנו מניחים שכל מה שמוכר לנו נכון בכל מקום עד שיוכח אחרת. בפרט עקרון הסיבתיות שמקורו לא אמפירי (על פי יום).
ד. דל ספרי פיסיקה מהכא. מה איכפת לך מה שכותב פלוני או אלמוני. יש היגיון ותשתמש בו. אם תפעיל את ההיגיון תראה שבעולמות שרירותיים כרצונך יכול להתקיים כל דבר, ולא רק מה שמורכב מאטומים.
יש בדבריך המון הנחות ששאובות ממקומות שכנראה קראת, אבל על פניו נראה לי שאין להן שחר. אני חושב שאי אפשר ללבן את כל זה כאן. אם תרצה – אשמח להיפגש ולדבר. מעבר לזה, אם לא קראת את המחברות אני מציע שתעשה זאת כי למיטב שיפוטי הדברים נענים שם.
כל טוב,
התיאוריה כתובה בכותרת אינסוף יקומים.
תשובת הרב: אני לפעמים לא שם לב לכותרת.
א. לא משנה כמה תומכים בה. משנה אם יש לה ראיות מכריעות. אילו ראיות יש לאינסוף יקומים? איזה מבחן אמפירי בכלל יש לזה כדי להגדיר את זה כהשערה מדעית?
ב. אם ניקח את לשונם של האתאיסטים, הרי שבאחד היקומים האלה יש בוודאי מפלצת ספגטי מעופפת. אם כך למה לא להאמין פשוט שיש רק יקום אחד ומפלצת אחת שבראה אותו? ובמיוחד שהבורא יכול להיות משהו פחות מוזר ממפלצת ספגטי מעופפת.
ג. לא ברור (אבל כבר נענה).
ד. יש להוסיף שאין שום סיבה שיהיו שם אטומים. היווצרות של פרוטונים היא לא דבר שאמור לקרות בכל יקום, אפילו אם הוא מאוד דומה לשלנו. בטח שאם החלקיקים האלמנטרים שם שונים זה לא יהיה אטומים. בעצם לא ברור איזה מצע פיזיקלי זהה אפשר להציע שמתקיים בכל היקומים הללו, ולמה שיתקיים כזה בכלל, ואם מתקיים כזה מי אחראי עליו.
ולאליקים שכנראה לא מכיר את האתר: המילים 'תשובת הרב" נאמרו בבדיחות (ולמען מטרה מסוימת), והתשובה היא כמובן באחריותי בלבד.
תשובת השואל (אני מניח שישי כנראה כן מכיר את האתר):
לא נכון. התאוריה המסוימת של אוורט מדברת על פיצול של היקום בכל קריסה של פונקציית גל לכל התוצאות האפשריות. הפיזיקה זהה בכולם וודאי שלא יווצרו שם אלוהימים ושאר ירקות.
אה, עכשיו הבנתי על מה מדובר. איך זה בכלל קשור לבריאה? הרי אף אחד לא טען שהבריאה מוכחת מהמקרים הקוונטיים שקרו מאז המפץ הגדול. התיאוריה הזו להבנתי בכלל מתימרת לדבר על המפץ הגדול, שבו נוצר הכול, ולא מסבירה בכלל את החוקים והקבועים שמתאימים באופן מדויק ליצירת חיים.
אני רואה בויקיפדיה שכתוב שזה פותר גם את בעיית העיקרון האנתרופי, אבל לא מוסבר איך. האם הטענה היא שהקבועים הם תוצר של מקרים קוונטיים? יש לזה איזה הוכחה?
אני לא חושב שמישהו אומר שהקבועים נקבעו איכשהו בגלל היקומים המרובים. לכל היותר ניתן לטעון שאם נוצרו כ"כ הרבה יקומים שונים, כמעט בודאות באחד מהם יווצרו חיים ולכן אין מה להתפלא (טיעון אידיוטי לחלוטין, ובכל זאת יש לי הרגשה שזו הכוונה).
לכבוד הרב, כמדומני שלא הדגשתי מספיק את התיאוריה, או הסברתי אותה מספיק ברור. התיאוריה היא שבכל פעם שיש אפילו איזשהו סיכוי לשינוי כלשהוא בעולם ברמה התת אטומית- כל היקום מתפצל (בפונקציית הגל שלו), ולכן, מאחר וע"פ הפיזיקה עולם תיאורטי שאכן יהווה זהה לשלנו אך בעל פונקציית גל שונה, יהיה עולם מקביל לחלוטין (וחסר לחלוטין יכולת למעבר אליו וממנו), תיאורייה זו פשוט מניחה שקיים עולם שכזה, או ליתר דיוק אינסוף שכאלה (אינסוף פונקציות גל אפשריות אליהן יכול לקרוס), על מנת להסביר איך קורסת פונקציית הגל של האטום דווקא לצורה שאנו רואים בעולמנו ולא לאינסוף האופציות האחרות, ובכך כל חידושה. אם כן, ישנו עולם אחר בו אני יושב לי וכותב, והכל מתנהל לו על פי חוקי הסיבתיות הנפלאה, ובפתע פתאום פונקציית הגל של העולם מתגבשת כך שהאוויר מעלי עובר שינוי קיצוני באטומים שלו (אפשרי לחלוטין פיזיקלית, אבל נדיר ככה שניאלץ להמתין יותר ממשך חיי היקום הזה לראות זאת, על פי נסיוננו עד כה), והופך להיפופוטם, שנופל עלי ומועך אותי. ביקום אחר מזלי המר לי אפילו יותר, והלב שלי מתפוגג לגז. באינספור יקומים אחרים, אינספור דברים, טובים ורעים, משונים עד מעבר לכל דמיון, קורים. ביקום אחד, לדוגמה, מתחילים להם חיים בפתע פתאום בתוך החלל הריק (ומאחר וזה אחוז מספרי מסוים בתוך אינסוף- ישנם אינסוף עולמות שכאלה, ואינסוף עולמות בהם האדם הוא השליט בכדוה"א, ואינסוף שבהם החלזונות הם השליטים, ואינסוף בהם נופל לי היפופוטם על הראש.) זו הסיבה למה אי אפשר, או לפחות הגיוני מאוד שלאו דווקא, לשיטה זו, להסיק מסקנות מכל מיני התרחשויות הסותרות את חוקי הפיזיקה למראית עין (רק הפיזיקה של היקום שלנו!), לקיום ישויות על יקומיות מטאפיזיות, שכן וודאי במלוא מאת האחוזים שבכל אינסוף העולמות האלה יש אינסוף יקומים בהם היה מעמד הר סיני, אפילו אם נאמין לכל פרט בתיאורו התורני כפשוטו; ואפילו נאמר שיש אינסוף בהם באמצע מעמד הר סיני פתאום נפל היפופוטם על הר סיני העשן והבוער (ונצלה למוות מיד…).
השאלה הזועקת היא כמובן- אז מה אנחנו עושים לעזאזל בכל המעבדות והאוניברסיטאות והפקולטות שלנו ? חוקרים עולם שכל חוקיו יכולים להשתנות קיצונית בכל רגע ולהפוך את כולנו למפלצות ספגטי מעופפות?? התשובה שנראתה לי פשוטה (ומאוד פוסט מודרנית, אמנם, וזאת למרות שאני יודע כבר על "חיבתו" הידועה של הרב לסגנון הגות פסיכי זה…)- אנחנו מאמינים. מאמינים ומקווים. מאמינים באדיקות רבה יותר מכל דת, שהירח לא הופך לגבינה כשאנחנו מסתובבים, שאנחנו לא חולמים כולנו בתאי המטריקס, שאנחנו לא בננות עם בעיות ראייה שבטוחות שהן יצורים אנושיים (אוקיי, נסחפתי… סליחה). אנחנו לא יודעים, ולעולם לא נדע, בוודאות, מה יקרה מחר בבוקר והאם כל חוקי הטבע שגילינו אינם רק אשלייה. אבל זהו בדיוק עניינו של המדע- לחקור את העולם על פי אקסיומות, בלתי ניתנות להוכחה, או להפרכה, אבל בלעדיהן- באמת שאנו כמו ילדים קטנים אל מול העולם. לכן אנחנו מניחים, ורק מניחים, את כל מה שאנחנו יודעים, וגם, כמובן, את המשך קיומו.
שוב, סליחה, כמובן, על האורך, אבל חשוב לי שהרב יבין אותי עד הסוף כדי שיוכל לענות לי כמיטב יכולתו (שאני מעריך מאוד).
אני לא חושב שהיפופוטם יכול להופיע מהאוויר גם לפי תורת הקוונטים (לא צריך בשביל זה דווקא את היקומים המרובים. הסבר היקומים המרובים הוא רק פירוש שלא משנה כלום אלא רק טוען שהאפשרויות שלא קרו, קרו ביקום המשוכפל)
שלום רב.
מדובר בספקולציות של מדע בדיוני (גרוע) שאין להן בדל ראיה ואין בהן בדל היגיון. מרכבות האלים של פון דניקן ממש. אבל מעבר לכל זה, גם אם כל זה היה נכון זה לא פותר את הבעיה.
נניח שיש מחולל יקומים רנדומי, התפצלויות קוונטיות, או כל מכניזם אחר. מי יצר אותו? הרי כל העולמות המרובים הבדיוניים הללו מתקיימים בגלל תכונות של תורת הקוונטים. בעולם ריק ללא שום מערכת חוקים לא היה קורה מאומה. לכן השאלה מי יצר את תורת הקוונטים שיוצרת לנו יקומים יש מאין נותרת בעינה.
ובכל זאת אני לא יכול להתאפק מלהוסיף שמוזר בעיניי שאוסף ההזיות המופרך וחסר הבסיס הזה מועלה על ידי אנשי מדע בשם הרציונליזם המדעי והאמפירי, וזאת כאלטרנטיבה למסקנת שכל ישר פשוטה: אם יש עולם מורכב יש כנראה מישהו שהרכיב ויצר אותו. זה הכל. במה עדיפה מסיבת התה של הכובען המטורף עם הנחות קלוטות מהאוויר על אוסף יצורים שונים ומשונים וחוקים ויקומים שונים ומשונים שאף אחד מעולם לא ראה מאומה מכל זה משום מה. אה, אי אפשר לראות, כי הם יקומים שונים עם חוקים שונים. אם זה לא ממש קנקן תה שמיימי נוסח ראסל (שהאשים בזה את המאמינים), איני יודע מהו קנקן תה כזה.
בה במידה יכולתי לומר שכל היפופוטם שראיתי אינו צאצא של היפופוטמים אלא של התפצלויות קוונטיות (שאף אחד לא ראה מהן מאומה כמובן) שקיימו יחסי אישות עם שדים וזה מה שיצא. אתה רציני? זו באמת שאלה? העובדה שיש יצור כלשהו שכותב הזיות פסאודו מדעיות יש לה אולי ערך ספרותי. אגב, ככל שאני מכיר אף מדען רציני לא מתייחס לשטויות הללו. זה טוב בשביל אתיאיסטים אידיאולוגיים וסופרי מדע בדיוני.
שלום הרב. לכאורה בעולם שונה משלך, וקל וחומר במערכת הכוללת בעצמה את העולם שלך עצמו בתוכה, אינך יכול לדעת דבר. ייתכן ששם מערכות יכולות להתקיים ללא יוצר (מלבד זה שהמערכת היא קדמונית ובת בלי גיל או יוצר מעצם מהותה).
ולגבי נפוצות הדעה- הרב מוזמן להסתכל בוויקיפדיה בערך באנגלית בתחילתו ולראות שכתוב שם שהדעה "נחשבת לעתים קרובות כמיינסטרים בתחום", בקישור הבא-
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Many-worlds_interpretation
על כל פנים, אני בהחלט מבין למה לא להגיע לדעה זו אם לא הייתה אחת מ2 האופציות המדעיות יחידות להסבר כל תורת הקוונטים (ע"ע החתול של שרדינגר והשלכותיו- הניסוי מביא לרק 3 הסברים אפשריים- יש אלוהים צופה (אם כי נייטרלי, בהיעדר סיבה להגיד אחרת); יש אינסוף עולמות; או שאנחנו לא מסוגלים להבין, לפחות עדיין, את הפיזיקה בשלמות בשכל האנושי).
ולגבי הטענה שהשכל הישר אומר שמורכבות מעידה על יוצר גם בסדר גודל עולמי- אני פשוט לא מאמין שמצאתי מישהו אינטליגנטי שגורס את הטענה העתיקה והמשונה הזו, שכולי עלמא כבר לכאורה עשו ממנה חוכא ואיטולולא. כנראה שהנחות היסוד של הרב שונות מהותית מונחות היסוד שלי. אשמח יותר ממאוד לקרוא את תגובת הרב לדברי אלה, אבל אני חושב שלא אוכל להמשיך את הדיון בלא שאקרא בעיון את כל דברי כבודו במחברותיו. אשמח מאוד לשוב אחרי שאגמור לקרוא אותם (בעניין רב), ולשאול את הרב שאלות חדשות בהתאם לדברים שיתבררו לי לאחר הקריאה. תודה רבה כבוד הרב!
אכן. גם בעולם שלי איני יכול לדעת דבר. תהיות ספקניות יכולות לעלות על כל דבר. בה במידה אתה יכול להתות מדוע להניח שחוקי הפיסיקה חלים גם על הירח או במקומות אחרים ביקום. עובדה היא שההנחה המקובלת היא שהכל אוניברסלי עד שיוכח אחרת. בפרט הסיבתיות שבכלל לא מבוססת על הניסיון (כפי שהזכרתי), ואם מיישמים אותה כאן מדוע לא ניישם אותה בכל מקום אחר?!
נפוצות הדעה לא משנה מאומה. מכיון שאני לא ניזון מויקיפדיה אלא מהיכרות ישירה, מבין המדענים שאני מכיר זו אזוטריקה. יתר על כן, זה לא מסביר שום דבר בתורת הקוונטים, ובטח לא את "כל" תורת הקוונטים. זה מה שנקרא תלי תניא בדלא תניא. מסבירים תופעה מוזרה אחת באמצעות הזיה מופרכת אחרת.
מי שלא גורס את זה אינו אינטליגנטי. זו כמעט הגדרה בעיניי. לכן אני יכול לומר שהאנשים האינטליגנטיים בהכרח גורסים את זה. נכון שיש לפעמים אנשים אינטליגנטיים בתחומים מסויימים שמגלים חשיבה טיפשית בתחומים אחרים.
אגב, גם ההיזקקות לכל הבדיונות המופרכים שהזכרת, מעידה שלאנשים יש אותן אינטואיציות לגבי סדר קוסמי. אחרת למה הם מחפשים הסברים מסוג יקומים מרובים ושאר הזיות? שיאמרו פשוט שזה כך וזהו.
אם מודל היקומים המרובים מנוסח בצורה אקסיומטית ומדוייקת מתמטית (לפי ויקיפדיה) זה לא אומר שהוא בהכרח נכון?
ובאופן כללי מה שמנוסח מתמטית חייב להיות קיים בעולם אידאי כלשהו או שזה רק אומר שהוא לא סתירה לוגית?
לא הבנתי את ההבדל בין שתי האפשרויות. כל מה שאינו סתירתי קיים בעולם אידאי (דמיוני) כלשהו. זה הפשר הדאונטי של היתכנות.
[[ הפשר הדאונטי הכוונה הפשר המתחייב? סורי הלקסיקון שלי עוד בחיתולים 🙂 ]]
לכאורה, אפשרי להגיד שאם פירוש העולמות המרובים איננו סתירתי אז הוא אכן נכון באחד מהעולמות האלה ואולי גם בעולם שלנו, ולא נוכל להגיד שאיןבו בדל היגיון.
טעיתי במינוח. זה הפשר המודאלי ולא הפשר הדאונטי. ראה טור 301. כשמדברים על משהו שהוא הכרחי או אפשרי ניתן לתרגם זאת לשפה של עולמות אפשריים. כשטוענים אפשרי שיש פייה עם שלוש כנפיים, פירושו של דבר שמבין כל העולמות שניתן לדמיין או להעלות על הדעת, יש כמה שיש בהם פייה עם שלוש כנפיים. הכרחי שקיימת פייה כזאת מיתרגם לכך שבכל העולמות שניתן להעלות על הדעת יש פייה כזאת. שים לב, לא שקיים עולם כזה. זו פיקציה שמטרתה לתת פשר סמנטי למושגים הכרחי או אפשרי. ראה בטור הנ"ל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer