גוי שההלכה לא הכירה וטעמא דקרא

ומניין שעובדי ע"ז של פעם היו לא מוסריים? הרי גם הם האמינו באל שברא את העולם, גם להם היו מערכות צדק ומוסר (כמו חוקי חמורבי), גם הם האמינו בגמול על מעשים טובים ועונש על מעשים רעים, וכי רק בגלל שהם האמינו באל סערה שמוריד גשם זה הופך אותם ללא מוסריים?

אתה דן בזה כאילו הייתה זו שאלה פילוסופית-אפריורית. לפי תיאורי המקרא וחז"ל זה היה המצב. הם היו שם וראו. מיתן כעת לחשוב למה זה קרה וכו', ואני חושב שיש תשובות טובות, אבל זה לא נוגע לעובדות.

בס"ד עש"ק וביום השמיני ימול פ"ב

לאורן – שלום רב,

באחרונה ראיתי שהתחלת להתעניין בסיפורי המיתולוגיה האלילית. יש שם טיפת מוסריות? בימי חז"ל היו ה'שעשועים' של הרומאים שראו עצמם כ'שיא התרבות' צליבות ומשחקי גלדיאטורים אכזריים.

אכן הפיכתם למונותאיסטים לא עידנה אותם. אדרבה ה'שעשועים' קיבלו הנמקה דתית והצליבה הומרה לשריפה, בשל היותה 'מוות ללא שפיכת דם'.

ה'קידמה' של אירופה, החליפה את הצידוקים הדתיים בצידוקים אידיאולוגיים שונים ומשונים.את הרציחות הוציאו מכיכרות הערים, והעבירו אותם לשדות קרב ומחנות ריכוז והשמדה שבהם אפשר לחסל מיליונים. גם 'אומות נאורות' שלא השתתפו ברצח ההמוני – סייעו בחסמן את הדרך בפני פליטים.

לפני כ-80 שנה אירעה ל'עשיו' תקלה. נשק ההשמדה ההמוני שכמה יהודים פציפיסטים סייעו לפתח – יצר 'מאזן אימה' שנעל את הדלת בפני מלחמות עולם, רק בפריפריה קורות מלחמות פה ושם. שאר העולם צופה בהן באדישות. האדם המודרני לא צריך ללכת לכיכר או לזירת הגלדיאטורים כדי לצפות בזוועות. כלי התקשורת מביאים לו את ה'שעשועים' למסך 24/7.

אי אפשר לומר שהאנושות לא התקדמה 🙂

בברכה, פאנם אט קירקנזם מודרנם

אפילו את הערכים הפכו לבלתי מוסריים, למשל את ערך 'אי-האלימות'. למשל כאשר מנחה אירוע לועג למראה של אישה הסובלת ממחלה הגורמת לנשירת שיער. במקום שמארגני האירוע ישלחו 'על המקום' סדרן שיעיף את המנחה הפוגע לכל הרוחות ויזמנו את הלועג לחולה למחרת ל'שימוע לפני פיטורין – שתקו המארגנים לנוכח הפגיעה האכזרית, ונזעקו דווקא למראה סטירת הלחי הצודקת שהעיף בעלה של הנפגעת לפוגע הנבזה.

אלימות היא נוראה מאד אצלם, 'אך על 'המלבין פני חבירו ברבים – הרי הוא כשופך דמים' הם לא שמעו. איזו 'מוסריות'!

כך נראה 'מוסר' ללא תורה המעצבת ומנחה אותו~

בברכה, עמיעוז ירון שניצל"ר

אפשר לחשוב שעונשי המוות בהלכה היהודית לא אכזריים. ואם תאמר שאלו עונשים נדירים אז הם עדיין קיימים (גם אם פעם ב70 שנה) וגם יש דרכי הריגה נוספות כמעלין ואין מורידין, קנאים פוגעים, הכנסה לכיפה ועוד. שלא לדבר על קטיעת גפיים, אפים ועוד שביצעו רבנים גדולים בעבר, קשירה לעמודים ועוד.
מה גם ששריפה כמשמעה הייתה קיימת גם ביהדות בידי הצדוקים וסקילה לא פחות אכזרית לדעתי משריפה. אולי אפילו יותר כי בשריפה אם האש חזקה האדם מת די מהר.

בכל התרבויות היו עונשי מוות מזוויעים יותר ומזוויעים פחות ולא ניתן לשפוט אנשים של תקופות קדומות לפי אמות המוסר של ימינו. היום גם האנשים הדתיים ביותר יזדעזעו אם יקיימו את ההלכות האלו בימינו ורבנים, הרבה פעמים בטיעונים אפולוגטיים, קובעים שהלכות אלו לא תקפות בימינו.