גלגל החוזר בהלכות ברכות
שלום וברכה,
רציתי את עזרתך בהבנת פסק ב'גלגל החוזר' (בלשון התורנית. יש לזה שם מיוחד בענף הלוגיקה?). נניח שיש לפני בננה תמר וזית, והם חביבים בעיניי ע"פ סדר זה. לפי ההלכה, בברכותיהם שוות הולכים אחר המוקדם בפס' בשבעת המינים, ובאין ברכותיהם שוות הולכים אחר החביב.
אז זית קודם לתמר כי הוא מוקדם בפסוק. ובננה קודמת לזית כי חביבה ממנו. ותמר קודם לבננה כי חביב ממנה. נתקענו.
בחכמת שלמה ובס' שלמי תודה מציינים לגמ' (זבחים צ' ע"ב) שעושה "גלגל חוזר" כזה בהל' קרבנות, וממסק' הגמ' שם לומד השלמי תודה שגם בנידוננו – "מעלת הבננה רק משום חביבות, וזה נמצא בתמר ביתר שאת, א"כ הבננה מתבטל ונשאר זית ותמר". מה הכוונה?
ואם כבר, אעלה שאלה מעניינית ששמעתי השבוע, שהסתפקה בה אחת הרבניות החרדיות המפורסמות. ע"פ הלכה יש בעיה במקרים מסויימים לגבר להתייחד עם 2 נשים, אא"כ הן מחמש נשים ששונאות זו את זו, שאז אין חשש שיחטאו ויסתירו.
אותה רבנית לקחה את נכדתה לאישה לבנה. ונפשה בשאלתה אם מותר לנסוע עימה בשעת לילה מאוחרת במונית שכן היא 'שונאת' אותה בתור חמות, או שמכיוון שהכלה היא נכדתה – היא אינה שונאת אותה.
(האם אפשר לתלות זאת בסיבת השנאה ששנוייה ביבמות קי"ז? דהיינו שנאת החמות לכלה כיוון שעתידה לירש יגיעה לא שייך בנכדתה. וא"כ סיבת כמים הפנים לפנים ג"כ לא שייכת. אבל טעמו של ר"י שהחמות מגלה סודות לבן – אולי שייכת?).
אשמח מאוד אם תאיר את עיני, בפרט בשאלה הראשונה. אנא הסבר לי את כוונת השלמי תודה, או לחילופין תן לי דרך אחרת לפתור את הקונפליקט.
אם אני מבין נכון כוונתו לומר שמעלת החביבות היא טרנזיטיבית (אם א חביב מב' וב' חביב מג' אז א חביב מג'), ולכן לגביה אפשר לעשות שיקול כזה: כל מה שהבננה קודמת לזית הוא כי היא חביבה ממנו. אבל בזה התמר עדיף על הבננה, ולכן משיקולי חביבות הבננה יורדת מהמשחק. בציר הזה היא ודאי לא תנצח. אבל לגבי קדימה בפסוק שיקול כזה לא שייך שהרי הבננה אינה בפסוק.
אגב, זכור לי שכבר החת"ס על השו"ע מביא מקרה כזה ומעיר על הדמיון לגמרא בזבחים. בסדרת לוגיקה תלמודית כתבנו ספר שלם (הספר החמישי) על לולאות כאלה ואחרות בתלמוד ובהלכה וגם המקרה הזה נדון בו.
תודה, אבל עדיין לא הצלחתי להבין.
מה הכוונה בדבריך: "כל מה שהבננה קודמת לזית הוא כי היא חביבה ממנו. אבל בזה התמר עדיף על הבננה, ולכן משיקולי חביבות הבננה יורדת מהמשחק. בציר הזה היא ודאי לא תנצח".
למעשה, הרי לא אוכלים את התמר. אז למה החביבות של התמר מסייעת לזית? מדוע זה שונה ממקרה בו יש לפנינו רק זית ובננה?
(ואפשר התייחסות קצרה לשאלה השנייה?).
זה לא משנה שלא אוכלים את התמר. הוא רק מוכיח שהבננה לא יכולה לנצח בציר החביבות שהוא הציר החזק שלה, ולכן היא יורדת מהחשבון.
לגבי הייחוד, לדעתי זו לא שאלה לוגית אלא פסיכולוגית. זה לא גלגל אלא שאלה של התגברות של שני צדדים הפוכים. מסברא אני מניח שאם היא נכדתה האהבה גוברת.
הספר החמישי, שהוזכר כאן, קיים לקריאה ברשת ?
לא
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer