גרמא בנזיקין
שלום וברכה.
רציתי לשאול לגבי הפטור של גרמא בנזיקין. שנראה שבמבט ראשון דבר תמוה מאד למה לפטור ולענ"ד קשה לומר שזה מדין לא פלוג של התורה שיש פעמים שבאמת כן היה עלינו לפטור ולכן התורה פטרה לגמרי. מה הסברא באמת?
הדבר היחיד שאני מכיר זה שבאמת יש שתי מערכות שונות בממונות (ע"פ הר"ן בדרשות דרוש יא) – חוקי התורה, וחוקי המדינה ולכן באמת יש הרבה דברים שהיינו עושים אחרת מהתורה, ולשונו שם: "ואני מבאר עוד זה, ואומר שכמו שנתיחדה תורתנו מבין נימוסי אומות העולם במצות וחוקים, אין ענינם תיקון מדיני כלל, אבל הנמשך מהם הוא חול השפע האלהי באומתנו והידבקו עמנו.. וזה שנתיחדה בו תורתנו הקדושה מנימוסי האומות הנ"ל, שאין להם עסק בזה כלל, כי אם בתיקון ענין קיבוצם… כי התיקון ההוא, המלך אשר נעמיד עלינו ישלים ענינו, אבל השופטים והסנהדרין היה תכליתם לשפוט העם במשפט אמיתי צודק בעצמו, שימשך ממנו הידבק ענין האלהי בנו, יושלם ממנו לגמרי סידור ענינן ההמוני או לא יושלם".
וא"כ אה"נ, הסברא הפשוטה אומרת לחייב אלא שדיני הנזיקין בתורה לא באין לפטור את ענייני המדינה, ובאמת המלך היה מחייב בגרמא, וכפי שמשמע בחת"ס (שו"ת ח"א או"ח ס' רח): "עד כאן הגעתי עד דין המלך, ונ"ל דרשות ביד המנהיגים להרוג ולענוש מקרא והיה עליך דמים [דברים י"ט י'] כמו שדרשו בזה במס' מ"ק ה' ע"א, ומסתמא גם אילו לא ניתנה תורה וקודם מתן תורה היו דינין ונימוסים וכל מלך במשפט יעמיד ארץ יעיין תשו' רמ"א סי' יו"ד, וניתנה תורה וחידשה אלה המשפטים (וקבע) [וקבעה] חוק גנב ישלם כפל, ושור תם חצי נזקו, שומרים כך וכך, אבל מה שלא הזכירה תורה כגון היזק שאינו ניכר לא הותר חלילה, דרכיה דרכי נועם, אלא איננו בכלל משפטי תורה והמלך וסנהדרין יראו לפי המקום ולפי הזמן ואין להתורה עסק בזה, והוא הדין ומכ"ש להסיר המזיקים הרבים הרוצחים בלא עדים וכדומה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
דבר זה לא כ"כ מובן לי, האם כוונת הר"ן שאין סברה בדיני נזיקין וכך צריך ללמוד סדר נזיקין כמו סדר קדשים? ולכאורה כוונתו שענייו התורה היא לגבי האמת המשפטית ולפי האמת המשפטית אתה פטור כי זה לא מתייחס אליך או משהו כזה (אם זוהי הסברה בגרמא, אשמח אם תוכל להסביר לי יותר דבר זה וההיגיון בו..), אך זה ג"כ קשה, שהרי מה עם פטור שן ורגל ברה"ר שהסביר הרא"ש (ב"ק ס' א) שפטור משום שא"א שילכו אחריהם הבעלים תמיד, שנראה שזוהי סברה 'נימוסית מדינית'..
אשמח אם תוכל להאיר עיני בכל דבר זה. תודה רבה ושבוע טוב.
באשר לשאלה הכללית לגבי ההבדלים בין ההלכה למוסר ולצדק, ענית נכון לאור דברי הר"ן בדרשותיו.
אבל עדיין יש מקום לסברות מוסריות והגיוניות ביחס להלכה. גם מפני שאין בהכרח הבדל אלא רק יכול להיות הבדל. כשיש ראיה אני לא מתרגש מפער בין ההלכה למוסר, אבל כשאין ראיה אין סיבה לא להתאים ביניהם. וגם מפני שלא תמיד החילוקים הללו נובעים מהמוסר. למשל ההסבר לשו"ר ברה"ר יכול לגם לנבוע מכך שאין אשמה וגם בהלכה (בלי קשר למוסר) תשלומי נזק זוקקים אשמה.
רק אעיר שגם בלימוד תחום הקדשים, שאותו הבאת כדוגמה מובהקת לגזיה"כ שמנותקת מהשכל הרגיל, עולות הרבה מאד סברות. מדוע אינך שואל שם? כתבתי לא פעם שזו האשליה של בריסק שמאמינים שהם שואלים רק "מה?" ולא "למה?", ומסיבה זו ניחא להם לעסוק בקדשים וטהרות כי שם זה מרוחק מהשכל (בין כה וכה אין סברות ואז אין צורך להילחם בחשיבה הרגילה שלנו). אבל כאמור זו סתם אשליה ילדותית. הרי הם עצמם מעלים כל הזמן סברות גם בנושאי קדשים וטהרות. והסיבה לכך היא שיש לנו סברות גם בנושאים שלכאורה מרוחקים מאתנו. יש לשכל נגיעה גם בנושאים ההם. אם כן, גם אם נלמד נזיקין כמו קדשים ונראה בשניהם תחומים מנותקים, יש מקום לשימוש בסברות הגיוניות.
[בסוגריים אעיר שאתה עצמך תוהה על הסברא בפטור גרמא, אז כיצד אתה מביא את החילוק הזה כדוגמה לשימוש בשכל הרגיל בתחומי ההלכה? אמנם לדעתי אתה באמת צודק. הפטור של גרמא אינו הגיוני ולא שייך לתחומי המוסר. מי שרצח או הזיק בגרמא הוא רשע בדיוק כמו מי שעשה זאת בידיים. אבל בהלכה צריך זיקה ישירה כדי לחייב. במשפט המלך ניתן כמובן לכסות זאת, כפי שכתבת.]
שלום וברכה, תודה רבה על התשובה.
מסתבר שהתורה עקבית, ואם היא פוטרת בגרמא בנזיקין כי אין סיבה משפטית לחייב משום שאין זיקה ישירה, אז כל הסברות בנזיקין לפי התורה אמורות להיות משפטיות, וזה סותר לכאורה למה התורה נותנת גזה"כ לפטור בור בכלים, שנראה שבאה להשליט סדר חיים נורמלי, וכן לגבי חצי נזק בשור תם וכן לגבי "מלוה הכתובה בתורה" שמסבירים שזה דברים שמבחינה משפטית לא היינו מחייבים והתורה חייבה וכו'. וזו עיקר השאלה שלי, למה בדיני ממונות התורה פעם 'משפטית' ופעם 'הנהגתית'…
לכאורה גם מעצם זה שהתורה נותנת גזה"כ בדיני ממונות ע"כ שהן לא סברות משפטיות, שהרי כל העניין של סברה משפטית זה שהיינו אומרים זאת מסברה כעין 'תורת המשפטים' וא"כ כל גזה"כ או שזה איזה משהו רוחני שמביא שפע אלוקי כדברי הר"ן או משהו הנהגתי-נימוסי..
אין כאן שום קשר לעקביות. יש דינים שתואמים להיגיון המוסרי ויש שלא. מעבר לזה, סברה משפטית אינה בהכרח קשורה למוסר או צדק. ראה בחלק השני של קונטרס המיגו שלי (מיגו כוח טענה הוא סברה משפטית).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer