דטרמיניזם דתי – התנהלות הציבור

כידוע הרב אינו מסכים עם השקפת הדטרמיניסטים המטריאליסטים ה"דתיים" (במרכאות או שלא).
אבל אם נוציא את המטריאליזם מהתמונה – בהסתכלות מהצד על הרבה מהנהגות הציבור הדתי נראה שהם שלא במודע (?) בהחלט מאמצים גישה דטרמינסטית.
כמה דוגמאות: 
1.במקרה של אסון אישי ל"ע אפשר לשמוע מהאבלים אמירות ברורות ונוקבות בסגנון "הכל נקבע/ משמיים" וכו'.נכון שזה יכול להיות מנגנון  להתמודדות אבל אמירות מסוג זה רווחות גם בזמנים רגילים.
2. ימי הדין – כאלטרנטיבה לפרשנות הרב על כך שאנשים לא באמת מאמינים שהם נידונים בימים אלו ולכן מתנהלים בשאננות יחסית – אולי ניתן להסביר את ה"שאננות" באמונה רווחת בתת מודע שהכל נקבע ואין באמת יכולת לשנות?
3. התנהלות כלכלית – עיננו הרואות לא מעט אנשים דתיים שממעטים בהשתדלות ראויה. בהנחה שלא מדובר סתם בהפקרות- האם לא ניתן לזהות מניע דטרמניסטי סמוי?
אז אולי אמונת הדטרמניזם -במודע ושלא במודע- היא  נפוצה ורווחת למדי בקרב ציבור שומרי המצוות?