האם ה' רוצה שנהנה מהעולם ?
שלום הרב,
האם הרב מכיר התייחסות ממקורות תורניים לגבי היחס לאהבת האדם את עצמו ואת חייו ?
אני עוסק בעזרה רגשית לדתי המסרב להינות מהעולם אם זה לא רצון ה' וכרגע יש לנו דיאלוג סוקרטי על יחסו של ה' לאהבת עולמו ולאהבת האדם את עצמו.
היהודי בדיכאון קיומי עמוק ואני רוצה להציג לו מקורות מה'יהדות' שה' רוצה שהאדם יאהב את עצמו ואת חייו כאן בעולם הזה ולא רק את העולם הבא.
ההקשר של השאלה ממש מרתק. זהו טיפול פילוסופי. מה שאני זוכר כעת הוא:
- המימרא של ר"ל שבכה על ערש דווי על שלא הספיק לאכול את כל מה שהיה לו: גיטין מז ע"א (דומני שיש גם מקבילות)
- המימרא של הלל הזקן בלכתו לבית המרחץ על שהוא מטפל בגופו וזה רצון ה': https://agadastories.org.il/node/735
- כמובן ברכת הנהנין לפניה (ברכות לה ע"א). הגמרא אומרת שאסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה. מוכח שעם ברכה זה בסדר גמור.
- ב"ק צא ע"ב: אמר ר"א הקפר ברבי מה ת"ל וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים ק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה.
צריך לשאול את האנציקלופדיסטים של האגדה. שצ"ל, אייכה?
שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון, עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני העובדי כוכבים, גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה, המהלך בדרך זו נקרא חוטא,
שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש,
אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה, לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד, ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים, כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים, ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה, ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית, ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.(רמב"ם הלכות דעות פרק ג ה"א . עפ"י תענית יא ע"א)
הרב בעד טיפול פילוסופי ?
אני בעד מה שמועיל.
בנוגע למשנה פת במלח תאכל.
ראה הספר חשבון הנפש , לר' מנדל לפין זצוק'ל , ליקוטי בתר ליקוטי על מה ששיך לפרק ב' סבלנות.
למטפל שלום, אני לא יודע מהו סוג הקשר בינך לבין מטופלך (פסיכיאטר, פסיכולוג, מורה, חונך, חבר וכו'ׂ), אבל אם אתה לא פסיכיאטר או פסיכולוג, ומטופלך סובל מדיכאונות עמוקים, אז אתה צריך להפנות את המטופל אל אנשי מקצוע, ואני מקווה שלמטופל תהיה רפואה שלימה בגופו ובנפשו.
הרב,
נדמה לי כי על הראיה השלישית מברכת הנהנין יש לפקפק.
בפשטות, ההנאה שאליה התכוון השואל איננה אותה הנאה הנזכרת בגמרא שם, משום שההנאה האמורה לגבי מעילה, אינה אלא צריכה.
ייתכן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer