האם שרשרת סבירויות עדיין מעידה על בחירה רציונלית?

שלום הרב מיכאל,
 
להבנתי, המהלך האמוני שלך הוא כזה: סביר להניח שיש אלוהים (לאור טיעונים שונים). בהינתן שהוא קיים (ולאור מספר נתונים נוספים) סביר שהוא התגלה. כלומר יש כאן שני טיעוני סבירות שרוכבים אחד על השני. עכשיו, אני יודע שיש בעייתיות מסוימת לכמת את זה, אבל כדי להבהיר את השאלה שלי אתן לסבירויות האלה מספרים.
 
נניח, a – יש אלוהים. הסיכוי: 60%.
ו: b- אלוהים התגלה. הסיכוי – *בהינתן a* – הוא 70%.
 
ניתן לראות שלמרות שכל שלב בדרך הוא סביר (כלומר רוב הסיכויים בעדו), עדיין יוצא שהסיכוי ש-b קרה הוא 42% (0.6*0.7). כלומר רוב הסיכויים ש-b לא קרה. אז לכאורה לא רציונלי להאמין בתרחיש הזה – למרות הסבירות של כל שלב.
 
מצד שני, ניתן לומר שהוא התרחיש הכי סביר (רק a ולא b – סיכוי של 18%. לא a – סיכוי של 40%). אז אפשר לכאורה לטעון שעדיין רציונלי להאמין ב-b. אבל במקרה שלנו אין הבדל מעשי בין "רק a ולא b" לבין "לא a" – מכיוון שבשניהם האל לא התגלה ולכן אין חיוב לשמור מצוות. לכן כן נכון לבחון את זה בפרספקטיבה של מה הסיכוי ש-b נכון בפני עצמו ולא מה התרחיש הכי סביר מבין האופציות. וכך יוצא שאמונה בהתגלות היא לא רציונלית, גם אם כל שלב בשרשרת הוא סביר.
 
הייתי שמח לשמוע את דעתך. מכיוון שבסוף אתה כן טוען ששמירת מצוות זו הבחירה הרציונלית אני מניח ש: או שאתה לא תסכים לניתוח הזה, או שלשיטתך "האחוזים גבוהים יותר" (גם אם זה אינטואיטיבי ולא ניתן באמת לכימות כזה. המספרים הם רק לצורך הבהרת הנקודה). הייתי שמח לשמוע מה מבין שתי האפשרויות אתה חושב.
 
תודה!