הגדרת "כלל" ו"פרט"
שלום לרב מיכי
רציתי לשאול בנושא "כלל ופרט" במידות שהתורה נדרשת בהן.
למדנו בקידושין כ"ד ע"ב:
כי יכה" כלל "שן ועין" פרט – כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט: שן ועין אין מידי אחרינא לא. "לחפשי ישלחנו" חזר וכלל
לא הצלחנו להבין איך הגמרא לומדת ש"כי יכה" או "ישלחנו" זה כלל – הרי מדובר במשפט שזה הנשוא שלו – כי יכה איש את עין עבדו. לכאורה יש כאן רק פרט, אחרת אפשר יהיה להכליל כל פועל כ"כלל" –
"זכור את יום השבת" – יום כלל שבת פרט.
תודה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
שלום הרב,
אתה יכול לתת דוגמאות מהגמרא לכללים העקיפים שהזכרת בפיסקה האחרונה?
תודה.
בדיוק כאן ניתנה דוגמה לעניין זה.
אולי הרב זוכר עוד דוגמאות לכללים עקיפים ?
דומני שרוב הדוגמאות הן כאלה. פשוט תחפש דרשות כלל ופרט ותראה מייד. לדוגמה סוכה נ ע"ב, סוטה מו ע"א, נזיר לה ע"א ועוד.
האם ישנו ספר שמרכז את כל מקרי הפרט וכלל, כלל ופרט, כלל ופרט וכלל שבתורה, כולל כמובן עיון בהם עם מובאות ופירושים?
לא מכיר. הספר השני בסדרת לוגיקה תלמודית שלנו, עוסק בדרשות כלל ופרט, התפתחותן והלוגיקה שלהן. אנחנו עוברים על כמה וכמה סוגיות אבל לא על כולן.
שאלה לגבי כלל ופרט:
כלל ופרט-אין בכלל אלא מה שיש בפרט. אם כן, למה התורה כתבה את הכלל? היתה כותבת רק את הפרט
הראשונים על ברייתת המידות מסבירים זאת. אם היה כתוב רק הפרט היינו עושים בניין אב ומרחיבים למקרים שונים. כלל ופרט בא לומר שיש לצמצם יותר. לתיאור מדויק יותר של ההבדל (עד כמה מרחיבים בבניין אב ובמידות כללי ופרטי, גם בכלל ופרט יש הרחבה כלשהי), ניתן לראות בספרי על כללי ופרטי (הספר השני בסדרת לוגיקה תלמודית).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer