הם הרגו את ישו ?
שופט העליון חיים כהן ז"ל
הוכיח שלא חכמי ישראל שפטוהו למיתה.
שהרי אין דנים בלילה וולא בשבת ויו"ט ולא על פי הודאת פיו ומגדף זה עד שיקלל בשם והוא רק בכינוי הגבורה, והגדרה מוזרה של בן ה' לא הוי גידוף, וכן כולו חייב זכאי. ואולי עוד כמה מדיני סנהדרין.
שאלה:
א. עכן נהרג לכאורא ע"פ הודאת פיו.
ב. יתכן שלפני שסידרו (כתבו ?):את המשניות הדינים האלו לא נהגו ?
(וסנהדרין אח"כ רק חוקקו את הכללים האלו)
ג. לכאורא זה היה בי"ד צדוקי ולא פרושי (או לפחות מעורב כמו אצל 2 תלמידי ישו שלכן ניצלו מהמצב בסנהדרין)
א. על פי הדיבור (והייתה גם ראיה).
ב. ייתכן, אבל ישו נהרג כשכבר הייתה תושבע"פ מגובשת למדיי. בכל מקרה לא הייתי בונה על הטיעונים שתיארת כאן בניינים גבוהים מדיי. בי"ד הורגים גם שלא מן הדין.
ג. לא הבנתי.
התווסף תיקון לשאלה בשרשור אחר:
תיקון גדול.
שלא תצא ח”ו תקלה תח”י.
מי שהרג את ישו ותלה את השלט פה הומת מלך היהודים זה כמובן הרומאים. היהודים לא.
לא על זה התכוונתי לשאול.
הוא הומת ולא היה צריך להמשיך לחיות ולו שנייה בעייני הרומאים יען הם זיהו בו פוטנציאל לסיכון לשלטונם יען קרא ליושר והגינות, זה היה בהחלט די והותר בשביל שהשלטון לא ישאיר את ראשו עליו ולו דקה יותרת.
השאלה הייתה על הסנהדרין שדנה אותו למיתה ועל חלק מההוכחות של שופט העליון ח. כהן ז”ל בלבד.
האם יתכן שהיה אף פרושי לפחות בחלקו [כמו אצל תלמידיו שלפחות 1 מהם זעק לדיינים פרושי בן פרושי אנא, ויצר בלאגן בסנהדרין המעורבת וכך ניצל. וכן השני שבדיני הפרושים [חז”ל] לא חייב מיתה] והדינים שנערכו [או נכתבו] כ 200 שנה אח”כ במשנה ומאוחר יותר בתלמוד, לא נהגו אז בזמן הדין של ישו ?
או שפשוט היו סנהדרין צדוקי, ולהם אין בעיה של דין בלילה ולא בשבת ויו”ט ולא שאין אדם משים עצמו רשע וגם הגדר של מגדף יכול להיות יותר כללי, וכן כולו חייב זכאי גם לא בפשט הכתובים.
כך שלפי הליכותיהם בהחלט הוא חייב מיתה.
השאלה רק על הדיון בסנהדרין בדינו של ישו כמובן, ולא על ההמתה שברור שזה הרומאים.
ומשנה לא זזה ממקומה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer