הנאורים מול הפשוטים-מבחן תוצאה
אני לא בטוח שלא שאלו את השאלה הזאת אבל מכיוון שלא מצאתי אותו אשאל את זה פה.
הרב אומר שעל כל אדם לנסות להגיע לאמת שביהדות על חשיבה שכלית ועצמאית, ולא על ידי הישענות על אמונות ודיעות קדומות.
אבל ידוע שבתקופת האינקווזיציה אלו שמסרו את נפשם על האוטו דה פה ולא הסכימו להשתמד היו האנשים הפשוטים,היהודים שהיה להם אמונה פשוטה ותמימה בבורא עולם ומנגד ה'שכלתנים' והנאורים נכנעו ברגע
אבל למה אני הולך כל כך הרבה שנים אחורה? אני מסתכל סביבי, על המכרים שלי. על החברים שלי. אני חלילה לא מכליל אבל על פי רוב האנשים שחיים עם הקב"ה, שחיים חיים רוחניים נעלים ,שמלאים באש קודש בכל עניין רוחני, ועושים מצוות בהתלהבות הם דוקא האנשים עם האמונה הפשוטה והתמימה, ולא. הם לא האנשים הכי חכמים..
מנגד האנשים החכמים והשכלתנים הם איך לומר? די 'קרים' ביהדות, די גשמיים, די לא בעניין..
ואני תוהה איך יכול להיות ש'במבחן התוצאה' אנחנו רואים שלכאורה האנשים עם האמונה הפשוטה אנשי סוג ב' ביהדות הם אלו שיותר מחוברים אל השם ,הרבה יותר מהאנשים ה'נאורים' והשכלתניים.
משהו פה לא תקין לכאורה..
אשמח לתשובה
יש כאן שני מישורי דיון: התוצאתי (אם אמונה תמימה מובילה לחיים יותר דתיים אז היא עדיפה) והעקרוני (איך ייתכן שתמימות הולכת עם דתיות עמוקה יותר).
על כך אומר שאין לי כלום נגד אמונה תמימה. יש לי טענות נגד מי שלא באמת מאמין ורק ממשיך באינרציה. מי שדתי ברצינות הוא כנראה מאמין אמיתי ולא סתם מתוך אינרציה. בבסיס כל טיעון לוגי עומדות הנחות יסוד, ואלו מבוססות על אינטואיציה. אז אין מניעה לומר שהאמונה עצמה היא אינטואיציה ראשונית שלי. אין מצווה להיות פילוסוף.
ראה בטור 395 ובדיון על השאלה כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%d7%94%d7%a8-%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%aa
מעבר לזה, איני מקבל את מבחן התוצאה. ראה בטור 62. קל להיות מאד דתי כשהדת אצלך היא סוג של כת. מבט ביקורתי תמיד ספקני יותר ומודע לפגמים ולחסרונות וחוסר הוודאות.
הרב כותב כאן "מי שדתי ברצינות הוא כנראה מאמין אמיתי ולא סתם מתוך אינרציה. בבסיס כל טיעון לוגי עומדות הנחות יסוד, ואלו מבוססות על אינטואיציה. אז אין מניעה לומר שהאמונה עצמה היא אינטואיציה ראשונית שלי".
הרי יש הרבה אנשים שדתיים ברצינות והאמונה שלהם מגיע מאותו מקום שהאמונה שלהם למשל באדמו"רים מגיע ויש להם את אותו רצינות בזה. ומאמינים שלאדמור יש כוח ניבוי וכו" אז גם שם תגיד שזה לא אינרציה אלא האינטואיציה הראשונית .
או שמא שם רואים שזה מגיע משטיפת מוח וחינוך וכו" אז גם האמונה שלהם בבורא עולם הוא אותו דבר לא מבוסס על שום דבר אלא על חינוך שלא לשאול שאלות ואמונה מעל השכל ועוד שלל פתגמים.
כלומר מתי זה אינטואיציה וזה לא מופרך ומתי זה סתם חינוך וכו"?
אתה מערבב בין שתי שאלות שונות. שאלה אחת היא האם האדם מאמין במשהו ברצינות. והשאלה השנייה היא האם הוא צודק או שמא זו תוצאה של שטיפת מוח. אני עסקתי רק בראשונה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer