הצעת נישואין

לא הבנתי איך אפשר להתיר בדוחק? אין כאן 'לא תקרבו'?

כי לא ברור שזה כלול באיסור. השאלה האם זה מביא לגילוי עריות או לפחות מעורר הרהורים אסורים. וכך לשון הרמב"ם בריש פכ"א מהל' איסורי ביאה:

כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה.

ודוק, מדובר על קרבה "דרך תאווה". אמנם זו ההגדרה לדאורייתא, ובדרבנן יש אולי מקום לאסור גם בלי זה. אבל עדיין מדובר בקרבה שמביאה לערווה (גם אם עכשיו אין בה תאווה). וכך פשט דברי רב פדת בגמרא ע"ז יז ע"א ושבת יג ע"א וראה תוס' שם ושם.

וידועים גם דברי הריטב"א סוף קידושין:
הכל לפי דעת שמים. וכן הלכתא דהכל כפי מה שאדם מכיר בעצמו, אם ראוי לו לעשות הרחקה ליצרו עושה ואפילו להסתכל בבגדי צבעונין של אשה אסור כדאיתא במסכת עבודה זרה (כ' ב'), ואם מכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו ואין מעלה טינא כלל מותר לו להסתכל ולדבר עם הערוה ולשאול בשלום אשת איש, והיינו ההיא דרבי יוחנן (ב"מ פ"ד א') דיתיב אשערי טבילה ולא חייש איצר הרע, ורבי אמי דנפקי ליה אמהתא דבי קיסר (כתובות י"ז א'), וכמה מרבנן דמשתעי בהדי הנהו מטרונייתא (לעיל מ' א'), ורב אדא בר אהבה שאמרו בכתובות (שם) דנקיט כלה אכתפיה ורקיד בה ולא חייש להרהורא מטעמא דאמרן, אלא שאין ראוי להקל בזה אלא לחסיד גדול שמכיר ביצרו, ולא כל תלמידי חכמים בוטחין ביצריהן כדחזינן בשמעתין בכל הני עובדין דמייתינן, ואשרי מי שגובר על יצרו ועמלו ואומנתו בתורה, שדברי תורה עומדים לו לאדם בילדותו ונותנין לו אחרית ותקוה לעת זקנתו, שנאמר עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו.

וכל זה בסתם אישה. וכאן שמדובר במי שתהיה אשתו יש מקום להקל יותר (בפרט אם זה נתפס כחלק מהטקס/המעמד). אבל כפי שכתבתי כל זה הוא היתר בדוחק ולדעתי אינו ראוי לנהוג כך למעשה.

כלפי לייא? אדרבה במי שתהיה אשתו יש מימד מוכח וקיים של משיכה ותאווה מינית, וכל שכן במעמד הצעת הנישאין שבו בעצם מוכרז שהמימד הזה יבוא לידי מימוש. (בכללי קשה לתאר אדם שמחבק ומנשק את בחירת ליבו ולא מרגיש קרבה ואינטימיות – שיש בהן גם מימד סקסואלי).
אז גם אם מקל כריטב"א בשאר נשים בנגיעה של נימוס וכדומה (אפילו אם זה חיבוק ונישוק כמו בתרבויות מסויימית), קשה להרחיב למקרה דנן

סברות ניתן להעלות לכל הכיוונים (וגם להתווכח עליהן לכל הכיוונים. ע"ע אשתו נידה מול ערווה רגילה). שאלת שאלה הלכתית וקיבלת תשובה.