הראיה הפיזקו-תאולגית בצל יצירת הזמן

ראשית, למה מוזר שפיסיקאי מתעלם מנקודה פילוסופית? שנית, לא התעלמתי ממנה. עקרון הסיבתיות והחוק השני של התרמודינמיקה הם תוצאה של שכל ישר והיגיון אפריורי ולא של תצפית. גם בעולם שלנו התצפית לא מניבה את עקרון הסיבתיות (כפי שכבר הראה דיוויד יום). לכן אין סיבה להניח שזה לא תקף לבריאת העולם עצמה. ייתכן אולי שלא, אבל חובת הראיה היא על מי שטוען שלא. בה במידה יכול אדם לטעון שחוקי הפיסיקה נמדדו על הארץ ולא חלים על הירח או בחלל הרחוק. זה יכול להיות נכון אבל ההנחה שלנו היא שהם כן חלים שם, וחובת הראיה על מי שטוען שלא. כך גם לגבי תקפות חוקי הפיסיקה על העתיד. ראינו אותם רק בעבר, אז מי אמר שנכון להניח שהם יישאר תקפים גם בעתיד? כל ההנחות הללו הן הנחות שכל ישר, ומי שחולק עליהן חובת הראיה עליו. מי שמקבל את כולן ורק בקשר לבריאה חולק עליהן, הוא סתם מגמתי. ובקשר למכון דוידסון, למען האמת שמם חוזר כאן מדי פעם בקשר לטיעונים אוויליים מסוג זה, ולא כדאי להתרשם המאיצטלה המדעית שהם מתקשטים בה. הם מבינים בזה בערך כמוך.  בנוסף, יש להבחין בין עקרון הסיבתיות לבין החוק השני. לגבי עקרון הסיבתיות יש אולי מקום לומר שהוא תוצאה של תצפית (לא כטענת יום), ואז לטעון שבבריאת העולם הוא לא חל (גם אז זו ספקולציה שהרי למה להניח שהתצפית לא מניבה היגיון ששרר גם אז?). אבל החוק השני (שדבר מורכב זוקק למרכיב) הוא בעצם היגיון הסתברותי, וככזה זה מאד מוזר לומר שבבריאה זה לא חל. למה שייווצר משהו מורכב סתם כך במקרה? סוף דבר, זה טיעון ממש לא כבד משקל. סתם מגמתיות חסרת משמעות. מי שרוצה להישאר אתיאיסט ומבין שמצבו קשה למדיי, נלחם על כך בכל כוחו, ותוך כדי המלחמה הוא מוותר על כל עקרונות השכל הישר. כך בשם המדע (!) הוא מעלה השערות טיפשיות שסותרות את החשיבה המדעית בנחרצות רבה. ובסוף עוד  מאשימים את המאמינים בחשיבה לא מדעית. אתמהה!