התרחשותם הממשית של אירועים בתנ"ך
צהריים טובים,
ב'אלוהים משחק בקוביות', האבולוציה הופכת מהתקפה על הדת לטיעון בעד הימצאותו של אלוהים בצורה יפה ומהנה לקריאה. עם זאת, עולה השאלה לגבי חוסר ההתאמה בין סיפור הבריאה כפי שכתוב לבין האבולוציה.
התשובה המקובלת לכך היא שהדברים מתוארים בצורה אלגורית, ובדרך זו באמת הלכו רבים וטובים.
מה שמפריע לי זה שאין לכך גבול – ואם מעמד הר סיני הוא אלגוריה? או יציאת מצרים או כל אירוע מכונן אחר?
אחלק את השאלה לחלק נורמטיבי וחלק מתודולוגי. קודם כל – האם האמונה בהתקיימות המוחשית של האירועים האלה מהווה תנאי הכרחי לאמונה באלוהים לדעתך, ולאחר מכן, האם אין פגם בתירוץ האלגורי מצד זה שהוא ניתן להרחבה אינסופית כמו שאמרתי.
תודה ויום נעים
שלום רב.
אני לא חושב שאמונה במשהו מכל הקורפוס המקראי היא מעכבת, אולי למעט מעמד הר סיני. וגם בו מדובר על אינטראקציה עם אלוקים, כשעל טיבה יש מקום לדון.
השאלה מה מהמקרא הוא מיתוס או אלגוריה ומה הוא תיאור היסטורי היא שאלה פרשנית ולא נורמטיבית (מה מחייב ומה לא). במישור הפרשני תיאורים של אירועים רגילים הם כנראה היסטוריה, אבל אירועים שלא לקוחים מהוויי היומיום שלנו פתוחים גם לפרשנות אחרת.
ידעיה הפניני ותלמידיו האלגוריסטים לקחו זאת רחוק למדיי. מבחינתם אברהם ושרה היו חומר וצורה ולא אנשים בשר ודם. הרשב"א מאד כעס עליהם ואף החרים בעקבות זאת את לומדי הפילוסופיה בגיל צעיר (עד 25), אבל זו פרשנות אפשרית. אינני יודע לקבוע גבול לפרשנות אלגוריסטית, ואני גם לא חושב שיש גבול ויש צורך בגבול. הכל לפפי שיקולי הפרשנות. לאור הידע שיש בידינו כיום בהחלט צריך לבחון מחדש כל מיני פרשנויות, וגם מה שהיה מקובל בעבר כהיסטורי יכול להתברר כאלגוריה. הרי אם היית שואל את הראשונים הם היו קובעים גבול הרבה מעבר למה שאנחנו מוכנים לעשות כיום. לכן גם כיום אין סיבה לקבוע אפריורי גבול כזה. כל פעם כשעולה שאלה יש לבחון אותה לגופה, ולא לכבול את עצמנו מראש. תלוי במידע שמצטבר ובטיב השיקולים הפרשניים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer