ידיעת השם

חיים,
הלוגיקה שלך היא זו שמאפשרת לך לשאול את השאלה. אם תרצה לדון ביקום לא לוגי, תתחיל בלא לשאול שאלות או לחשוב באופן כללי.
אולי יש יקום שבו הקב"ה לא מחויב ללוגיקה, אבל ביקום כזה הקב"ה גם יכול לא להיות קיים במקביל לקיומו, או כן להיות מוגבל ללוגיקה, או שהיקום עצמו יכול להיות לא קיים למרות קיומו.
הגחכתי את העניין ממש קמצוץ מהאפשר, בשביל שזה ישאר מובן במידת מה למי שלא בקיא בפילוסופיה. חפש בגוגל "חוק האי סתירה"

הרב נכון שאנחנו לא מבינים במסגרת אחרת שהיא לא המחשבה שלנו. וזה העניין אם אני לא מבין את המסגרת האחרת הזו אז למה לי למסגר את יכולותיו של הקב"ה וכתוצאה מכך לקבוע שהוא אינו יודע מה יהיה או להגביל זאת בגלל חיסרון הבנתנו את אופן ידיעתו. אז השאלה היא למה לא להסתפק בהבנה שאני חושב שהרמב"ם כותב אותה ולדעתי היא מיישבת את כל הקושי, והיא שאופן ידיעתו שונה משלנו ולכן אין לנו יכולת לגרוע ממנו(למסגר) שום דבר?

אינך ממסגר כלום. כשאתה מדבר על הקב"ה אתה עושה זאת במסגרת השפה ומערכת המושגים שלך. במסגרת הזאת הוא לא יכול לחרוג מחוקי הלוגיקה, ולפחות אין דרך לבטא זאת. טענתו של הרמב"ם לא עונה בכלל על השאלה הזאת (ראה בטורים על ידיעה ובחירה). זה עונה על השאלה כיצד הקב"ה משיג את המידע, אבל השאלה שלנו היא הפוכה: בהנחה שיש לו את המידע האם זה לא כופה את ההתנהלות בעתיד. זו שאלה עלינו ולא עליו.