כל יכוליותו של הקב"ה וסתירות לוגיות

שלום רב. כפי שראיתי הרבה פעמים ברחבי האתר יש ציבור המוני שלא הבין את תירוצו של הרב במשנה הפרדוקסלית הלזו. אני מעריך את סבלנות הרב על מה שנדמה בעיניו כטחינת מים ואילו בעינינו זו טחינת הריחיים אחת ברעותה והדברים קשים. יש פה כמה נקודות שאני מעוניין לעמוד עליהם במטותא.
א. הרב כותב שאלוקים יכול "להתמודד" עם סתירות פיזיקליות אך לא עם לוגיות. לכאורה חוקי הלוגיקה (שלא נחקקו כפי שהדגיש הרב) הם בס"ה הרכבת משקפיים המראים לנו את האמת ואיך להגיע אליה. האמת שנמצאת במשבצת מסוימת במציאות. ייתכן וזו אמת על מציאות סובייקטיבית, אובייקטיבית ואפילו שאינה פיזיקלית אלא מטאפיזית. הרב בד"כ מביא את הדוגמה שלא ברא השטן (שהרי אינו יכול עקב הסתירה…) והיא העיגול המשולש שהיא סתירה בין מושגים והיא חסרת משמעות. ולכאורה הלוגיקה היא רק היכי תמצי ודרך מסוימת להגיע לסתירה פיזיקלית; האם לאותו אובייקט יש 0 או 3 צלעות. וכך כל דוגמה באשר היא שאינה נושאת בחובה סתירה בעצם "עולם המושגים של הלוגיקה" אלא סתירה במשבצת מציאותית מסוימת.
ועוד יותר, סתירה פיזיקלית הרי זו עצמה סתירה לוגית. היינו שפרובלמטיקת הסתירה הפיזיקלית היא משום חוק האי סתירה הלוגי. היינו סתירה לוגית.
ב. הרב עונה שהאבן שא"א להרימה לא תיתכן משום שהיא חסרת משמעות. אז אל תניח את קיומה של ישות כל יכולה. אתה בעצם מנסה לפתור פרדוקס ע"י אמירה שאם תגיד שיש כזו אבן אז זה פרדוקס. אשכוייח. זה גופא הפרדוקס שאנו מדברים עליו.
ג. באין הכרח לפרדוקס והוכחה מוחצת לקיומו, השכל הישר ידחה את קיומו של האובייקט שנושא בחובו פרדוקס. הפרדוקס שריר וקיים ויש 2 אופציות איך להתייחס אליו:1. הפרדוקס מוכיח את אי קיומה של ישות כל יכולה. 2. הפרדוקס נפתר וקיום הישות אפשרי. עלינו לדון כעת האם אופציה 1 או 2 יותר הגיונית. הרב אוחז ש2 יותר הגיוני?! הנה מצאתי מקום שלא מתרצים בדוחק אלא רק מקשים בדוחק
ד.אני חושב שאם נטה את התכונה של כל יכולת רק לכיוון החיובי או אז שום אבן לא תוכל לפרדקסס את אלוקיי.
תודה רבה ויום טוב!

א. לא הבנתי את טענתך. כשגוף עומד באוויר למרות חוק הגרביטציה זו לא סתיר הלוגית ולכן יש בכוחו של הקב"ה לעשות זאת. הוא מקפיא את חוק הגרביטציה. אבל משולש עגול הוא לא יכול לעשות.
ב. שוב לא הבנתי (נדמה לי שאתה לא הבנת). אני טוען שהקב"ה הוא כל יכול. זו טענתי (הלא מוכחת). אתה מעלה נגד הטענה הזאת קושיא שלכאורה יש בה סתירה: האבן שהוא לא יכול להרים. אני טוען שבהנחה שהקב"ה הוא כל יכול אין אבן כזאת, ולכן קושייתך אינה קושיא. אם אתה מניח שיש אבן כזאת הנחת שהוא לא כל יכול, ולכן זו הנחת המבוקש. מכיון שאתה המקשה עליך להניח את ההנחות שלי ולא את אלו שלך, ולהראות שמהנחותיי שלי אני מגיע לסתירה. לא תצליח לעשות זאת בדוגמת האבן. אין כאן לא קושיא וגם לא פרדוקס.
ג-ד. ראה בסעיף הקןדם.
בבקשה

א. ע"י הקפאת חוק הגרביטציה הסתירה לא מתחילה בכלל. ה"נ אלוקים יקפיא את השילוש וכך ינוח העיגול על מקומו בשלום. סתירה שאלוקים מתמודד עימה הכוונה היא למרות קיומה ולא ע"י ביטולה וביטול אחד מן הצדדים שמובילים לסתירה. אתה בס"ה אומר שאלוקים יותר חזק מהגרביטציה. אבל לא מעל סתירה. ואם אני זוכר נכון דיברת על סתירות פיזיקליות ששני הצדדים ממשיכים להתנגש אחד בשני כגון מלא כל הארץ כבודו אך אין הוא בשום מקום אבל אני לא באמת זוכר.

ב. אני לא יודע להצרין אבל אנסה להכין להצרנה.
1. כל יכול אפריורית משמעותו שיכול לפעול כל הפעולות ואין לו מניעה מלפעול.
2. בריאת אבן שאינה ניתנת להרמה היא פעולה. (ודאי שאין זה יוצא מגדר פעולה גם אם אין אבן כזו)
3. כל יכול יכול לפעול (בוודאות מעצם הגדרתו) יצירת אבן שאינה ניתנת להרמה.
4. כל יכול לא יכול להרים אבן.
הרב טוען שהנחתי את המבוקש. הנחת האבן שאינה ניתנת להרמה היא לא מביאה לכדי סתירה אפריורית מעצם המושגיות שלה. תיתכן אבן שא"א להרים. האבן לא סותרת את עצמה. היא סותרת לישות כל יכולה. לעומת זאת המושג כל יכול כולל בתוכו יכולת להכוווול וכשמו כן הוא. ולכן האבן כלולה בתוך המושג כל יכולת. מפני שאין דבר שהוא לא פרט מהכול.

בברכת מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר

נו, באמת. אין טעם בהתעקשות הזאת.