ליטא

השרידי אש כותב על זה בחלק שמתאר את החסידות וההתנגדות
על שיטת המוסר וההתנגדות אליה
הוא גם מצביע על הגיאוגרפיה כגורם משפיע על האומות הגויים שם והתנהגותם
היהודים בזה לא שונים בהרבה
זה גם מה שהביא לתנועות
עי' שם ותרווה נחס'

מנחת חינוך, קצות ונתיבות היו כולם גלציינרים. רבי עקיבא אייגר היה פרוסי. וכול'. החידוש בליטא היה מוסדי. מימון הישיבה בוולוז'ין לא נעשה על בסיס מקומי אלא על בסיס פריסה ארצית. למעשה, בשלב מסוים העיירה התפרנסה על הישיבה במקום להיפך. היו לכך כמה השלכות חשובות. קודם כל המוסד לא היה מוגבל לכמות תלמידים מסוימת אם בישיבות מסורתיות שהחזיקו רבנים מפורסמים בערים גדולות היו 15-20 תלמידים, בוולוז'ין הם הגיעו ל100 ויותר. הכמות עושה איכות כידוע. בנוסף המוסד קודם לרב. באופן היסטורי רב מפורסם קיבץ סביבו קבוצת תלמידים קטנה. כשהרב הלך הקבוצה התפזרה. כאן המוסד קדם לרב. היו תלמידים והביאו בשבילם רבנים. כתוצאה מכך נוצרהמסורת למדנית. אפשר להתמקד בלמדנים המפורסמים שבתורם יצרו שושלות למדניות (רב חיים, אבן האזל, שערי יושר, קובץ שיעורים ועוד ועוד). להרחבה כדאי לקרוא את ספרו של שאול שטמפפר על ישיבות ליטא.