לקחים
שלום הרב
בימים אלה אנו נתקלים בלקחים של אנשים מהשואה. מה ששמתי לב שהללו מסיקים שאנו צריכים להיזהר לא להפוך לנאצים בעצמנו והללו מסיקים שאנו צריכים להגביר את התודעה של ובגוים לא יתחשב. הללו מסיקים שאין אל בשמים והללו מסיקים כי ה' נמצא איתנו גם במצבים הקשים. זו שאלה כללית קצת, אבל זה מעורר לי מחשבה על משמעות התובנות שאנו מסיקים מאירועים. נדמה כאילו כל אירוע או קטע הוא השראה למה שהאדם כבר חושב מראש.
מה דעתך על כך?
לגמרי נכון. אף אחד לא לומד מאומה מהשואה (ובד"כ גם לא מאירועים היסטוריים אחרים). כל אחד מאמץ כל אירוע כדי לחזק את דעתו שהחזיק בה מלכתחילה.
לפעמים יש הבלחות שנותנות יתרון לצד מסוים, גם אם הוא בא רק לאשש טענה. למשל הסיבות למלחמת העולם הראשונה, עד היום לא לגמרי ברורות (היו המון גורמים). אחת מתוצאות המלחמה, הייתה הצהרת בלפור, כשחושבים על מספר היהודים בארץ ישראל באותה תקופה (כ 58000) לעומת מספר הערבים יותר מ450000, לא ברורה השיויוניות המובעת בהצהרה והרצון הניכר לעזור ליהודים להקים בית עצמאי.בארץ ישראל,. לכן ניתן לטעון כי המלחמה היוותה גורם משמעותי בתהליך שיבת ציון.
זה לא לקח מהמלחמה אלא סיבה ותוצאה.
בס"ד ז"ך בניסן תשא"ף
אף שאצל הרבה אנשים הלקחים המופקים מאירועים מטלטלים הם העצמה של תפיסות עולם ישנות – יש אירועים כל כך עוצמתיים שניתן להבחין בשינויים תודעתיים בולטים אצל הרבה אנשים. כך בעקבות השואה הגיעו רבים מהניצולים למסקנה שאין לעם ישראל תקווה בארצות הגולה – ובעקבות מהפך זה זרמו מאות אלפים ובהם רבים שלא היו כלל ציוננים (או שהיו 'ציוני כורסה'9 ועלו לארץ.
אצל יהודי ארה"ב גברה מאד התחושה הלאומית ווהמחוייבות לסולידריות פעילה לעזרת אחיהם שמחוץ לארה"ב. שינוי תודעתי מקביל היה גם בציבור האמריקני הכללי ובמדיניות של ארה"ב. עד ההתקפה על פרל הרבור דגלה ארה"ב ב'עיקרון מונרו' להימנע ממעורבות מדינית וצבאית בסכסוכים עלמיים.
מכאן ואילך הפנימו האמריקנים שאי אפשר להישאר ניטרלים למה שקורה 'בחוץ', ועל ארה"ב מוטלת השליחות להיות המנהיגה המגנה והמובילה של העולם החופשי כולו. אם ל'חבר הלאומים' סירבה ארה"ב להצטרף כדי שלא להיות מעורבת ביישוב סכסוכים עולמיים – הרי שלאו"ם הצטרפה ארה"ב כמעצמה מובילה.
התחושה האמריקנית החדשה – שמדינתם צריכה להיות 'מגו החרות בעולם' – הביאה את ארה"ב לשלוח צבא ולהילחם לעשרת מדינות שהיו מאויימות ע"י הקומוניסטים – דרום קוריאה ודרום-ויטנאם.
ההסתבכות רבת השנים וחסרת התוחלת של האמריקנים במלחמת ויאטנאם – הביאה לנסיגה במגמה ז התובנה שהאידיאליזם מביא את האנושות להסתבכותו להסתבכות אינסופית במלחמות על רקע אידיאולוגי – הביאה לצמיחת הפוסט-מודרנה, הנותנת אי-אמון גם בכל האידיאלים.
גם אצל הגרמנים והיפנים – הביאו מלחמות העולם והתבוסות הקשות בהן למהפך תודעתי אדיר. עמים שקידשו את הצבאיות והאימפריאליזם – החלו למאוס בדרך המלחמה, והמקומה לפתח את הכלכלה.במקום לכבוש את העולם בכוח הזרוע – גילו הגרמנים והיפנים שהם יכולים 'לכבוש את העולם ע"י התוצרת התעשייתית המשובחת שלהם.
ובקיצור:
רוח האדם אכן נוטה לאינרציה מחשבתית, אך אירועים עוצמתיים – מביאים גם למהפכים תודעתיים עוצמתיים.
בברכה, עמיעוז ירון שניצל"ר
פיסקה 4, שורה 2
… ולהילחם לעזרת מדינות…
מהשואה ניתן ללמוד הכל.
סתם דוגמה.
השואה מוכיחה שמי שאומר לחברו "אתה מדבר שטויות. זה לא יכול להיות. זה לא יכול לקרות." הוא בסך הכל אידיוט. כי גם אם הוא צודק רוב הפעמים, בפעמים שהוא טועה זה יכול להביא לשרפה של משפחתו ועמו.
לולא השואה, למרות שעדיין היה מדובר באידיוט, לא היתה לכך הוכחה חותכת שכולם יסכימו עליה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer