מהות ה'יופי'
שלום הרב מיכי,
הרבה פעמים אני משתמש במילה "יפה" לשיפוטו של אובייקט כלשהו, יש מוזיקה יפה, נוף יפה, אדם יפה וכן על זה הדרך. אני שואל את עצמי מה משותף לכל האובייקטים הללו שאת כולם אני מכנה "יפה" ? מה מאפיין את "היפה" ?
תודה
המשותף הוא שזה מעורר בנו סוג תחושה שמכונה יופי. בדיוק כמו שאוסף מעשים מעוררים בנו תחושה של טוב או רע.
כמובן שיש לדון האם זו רק תחושה ואז האתיקה והאסתטיקה הן סובייקטיביות, או שמא יש לזה מקור בעולם עצמו. אני נוטה לדעה השנייה (שאל"כ אין משמעות לקביעה שזה יפה או טוב, למעט תיאור של רגשות שלי. כדאי מאד לקרוא בתחילת ספרו של ק"ס לואיס, ההוא מנרניה, ביטול האדם, שמתאר זאת בצורה יפהפיה).
כעת תוכל לשאול מה מגדיר את הדברים בעולם עצמו שמעוררים בי את אותה תחושה. אני לא יודע לתת קריטריון (פרט לזה התחושתי), אבל אין ללמוד מכאן שמדובר רק בתחושה ולא במשהו בעולם עצמו. הטוב או היפה הם מושגים בסיסיים ואינם זוקקים הגדרה.
יתר על כן, אני טוען שגם בין שני אנשים או קבוצות שחולקים בנושאי מוסר או אסתטיקה, עדיין הגדרת המושגים יפה או טוב עצמם היא משותפת, שאם לא כן אין ביניהם ויכוח. זה מחדד עוד יותר את טענתי שאי אפשר לתת קריטריונים אובייקטיביים לטוב וליפה, שהרי בעולם האובייקטיבי לפעמים מעשים שונים מעוררים את אותה תחושה אצל אנשים שונים. טענתי היא ששניהם רואים במעשים הללו את אותו עניין, וזה מה שמעורר בהם תחושת יופי או טוב. חמקמק מאד, אבל איני יודע לתת משהו חד יותר (זה מה שמביא אנשים לפקפק באובייקטיביות של המוסר והאסתטיקה. אבל אני טוען שחמקמקות ודקות אינן ראיה לסובייקטיביות).
יש סרטון נחמד בעניין הזה:
https://youtu.be/-O5kNPlUV7w
הרב מיכי,
האם יתכן לומר שאדם א' רואה באובייקט מסוים יופי ואילו השני לא, בגלל שהראשון הוא בעל טעם אסתטי משובח ומתקדם, ואילו השני חסר טעם אסתטי. כמו כן, אדם א' רואה במעשה מסוים טוב והשני לא, בגלל שהראשון מתוקן מבחינה מוסרית ואילו השני לקוי מבחינה מוסרית ולכן גם ניתן לבוא אליו בהאשמה על ראייתו השגויה (ובעצם הלא מתוקנת) ?
במילים אחרות: ההסתכלות תלויה בתיקון האדם, ולא באובייקט.
אני חושב שיש בסרטון לא מעט כשלים. התבניות שהוא מוצא (כמו חיתוך הזהב) יכולות להיות תלויות תרבות. הסימטריה למשל ממש לא הכרחית כקריטריון ליופי (להיפך, משהו סימטרי הוא בד"כ פשטני וילדותי. צריך סטייה מהסימטריה כדי ליצור משהו מתוחכם יותר). לכל אורך הסרטון אין שום טיעון לטובת היבט אובייקטיבי של היופי. לכל היותר משהו בין סובייקטיבי, וגם הוא כאמור יכול להיות תלוי חברה. שלא לדבר על הסברים אבולוציוניים ותועלתניים ליופי, שבאופן מהותי לא יכולים להסביר את תחושת היופי כסוג מיוחד של נעימות. יש ערך לתחושת נעימות ממראות מועילים, אבל למה היא צריכה להיות נעימות מיוחדת לתחום האסתטיקה?
כעין זה הקשה הפילוסוף הנוצרי הידוע אלווין פלנטינגה (לא יאומן שהוא לא מופיע ברשימת הפילוסופים האמריקאיים בויקיפדיה, ובעצם אין עליו ערך בכלל. זו ממש הטיה שערורייתית, כשכל לץ אתאיסטי מופיע שם), מדוע האבולוציה מחדירה בנו פחד מפני דבר שמאיים עלינו. היה יותר פשוט ליצור מכניזם שישר מתחיל לברוח בלי לעבור דרך תחושות (זה כמובן ביטוי לקושי למה בכלל נוצר אצלנו ממד מנטלי, בנוסף לשאלה איך הוא נוצר).
שי,
ברור. הרי טענתי הייתה שיש ממד אובייקטיבי ליופי ולטוב. משמעות הדבר היא שאי שם בחוץ יש משהו מסוים שיוצר אצלנו את התחושות של יפה וטוב. אז איך שני צופים רואים אותו אחרת (כך ישנם ויכוחים)? כנראה שהם בנויים אחרת (כלי התצפית שלהם שונים). השוני הזה יכול לנבוע מכמה גורמים: 1. פשוט מבנה גנטי שונה. 2. אחד מתוקן מחברו. 3. נקודות התצפית של האחד טובה יותר כדי "לראות" היטב את האידיאה. 4. הם חיים בסביבה שונה, והאידיאה של הטוב או היפה מתיישמת בצורה שונה בסביבות תרבותיות וחברתיות שונות (וזו ממש לא יחסיות, אלא להיפך).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer