מהי קדושה?

שו”תמהי קדושה?
יאיר שאל לפני 4 שנים

שלום לרב,
מהי קדושה? האם היא סובייקטיבית או אובייקטיבית? קדושה היא ההיפך מטומאה? מה הופך דבר מסוים לקדוש? ישנם חפצים קדושים וישנם אזורים קדושים, מלאכים הם קדושים וישנם בני אדם כאלה(?). הנושא הזה מטריד אותי זמן רב ולא מצאתי מענה בצינורות המקובלים..
אשמח לתשובה כאן, אך אם הנושא ארוך אשמח להפניה
תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

ראשית, קדושה היא ההיפך מטומאה. גם חולין הוא היפך מקדושה וגם מטומאה. היחס בין שלושת אלה הוא כמו 1 (קדושה) 1- (טומאה) ו-0 (=חולין).
ככל שהרוחני-אלוקי מופיע בצורה יותר ברורה דרך הדבר הוא יותר קדוש. לכן על פניו זה נראה כרצף ולא משהו בינארי. אמנם מבחינת ההלכה יש קו חד בין קדושה-טומאה לבין איסור-היתר (ששייכים לעולם החולין). ראה מגילה כו הבחנה בין חפצי קדושה לחפצי מצווה. גם המשנה ותוספתא בכלים מגדירות עשר רמות קדושה.
השאלה האם מדובר במשהו בעולם עצמו או רק ביחסנו אליו היא שאלה אחרת. בתפיסה המקובלת קדושה וטומאה הם סוגי מציאות, וההלכות נגזרות מהמצב המציאותי. לכן הבחנת הגמרא ריש נדרים בין איסורי חפצא וגברא, מתייחסת לנדרים וקדושה כחפצא.
אמנם האבנ”ז ור”ש שקאפ בחידושי נדרים כותבים שאין הבדל והכל בגברא. הם מסבירים שההבדל בין איסר חפצא לגברא הוא במטרת האיסור. האיסור להשתמש בחפצים קדושים הוא למען החפצים (שלא יתחללו) ולכן אלו איסורי חפצא. לעומת זאת, איסורי תורה אחרים כמו אכילת חזיר הם לא למען החזיר אלא למען האדם שאוכל, ולכן אלו איסורי גברא.
יש מאמרים של הנשקה על כך שלפי הרמב”ם טומאה וקדושה הם בגברא. איני זוכר את ראיותיו וזה גם טיפוסי לתפיסת הרמב”ם, אבל אני זוכר שלא השתכנעתי.
לפעמים המושג קדושה משמש במובן מושאל או לא במובן ההלכתי, ואז מתייחסים לאנשים קדושים, ולכל מצווה כקדושה וכו’. במינוח ההלכתי זה לא נכון. ראה גם רמב”ם בשורש הרביעי ואת השגות הרמב”ן שם ואת פירושו הידוע ל”קדושים תהיו” (נראה שנחלקו בדיוק בנקודה הזאת). ראה כאן באתר את מאמרי לשורש הרביעי.

ר.ל. הגיב לפני 4 שנים

טומאה היא ההפך מטהרה, לא מקדושה.
קדושה היא ההפך מחולין.
יכול להיות משהו קדוש וטמא בבת אחת (תרומה שנטמאה), או טהור וחולין בבת אחת (חולין שלא נטמאו).

mikyab123 הגיב לפני 4 שנים

אתה צודק אבל נדמה לי שרק חלקית . טהרה אינה היפוך הטומאה אלא איונה )0 מול 1-( וחולין הוא איון הקדושה.
השאלה האם יש גם היפוך לקדושה ולטומאה )1 מול 1-( ודומני שזה הטומאה מול הקדושה. וכבר כתבו שאין טומאה אלא במקום קדושה )ובודאי איסור טומאה(
ראה מאמרי הנ”ל על תוס’ ב”ק ועוד.

אילון הגיב לפני 4 שנים

בתנך ההתייחסות לטהרה היא כנקיון מהטומאה שהיא נתפסת כלכלוך.בתנך קוראים למשהוא טמא גם אם הוא לט טמא לפי ההלכה.כאשר ה מצווה את יחזקאל לאכול צואההוא אומר שמעולם לא בא דבר טומאה אל פיו,למרות שצואה אינה טמאה וגם לא אסורה באכילה מכח איסורי אכילה רגיליםן (היא אסורה מבל תשקצו.מצד שני אוליי דווקא כן כי בל תשקצו במקורו מדבר על איסור שרצים.אבל לא נראה לי שלזה יחזקאל התכוון)

אבל הוא אכן צודק שאם אלו הפכים פשוטים אז משהוא לא יכול להיות טמא וקדוש כאחד.מה שכן בדרכ כאשר משהוא נטמא הקדושה מסתלקת.כמו השכינה שסרה מהמקדש בגלל טומאות בנ”י.מצד שני ייתכן שדווקא הטומאה תסתלק כמו שהארץ הקדושה מקיאה את הטמאים מעליה ואת טומאתם יחד איתם.מצד שלישי גם במקרה הזה יש העלמות של הקדושה (קדושה ראשונה למעשרות קדשה לשעתה ולא לעתיד לבא ובטלה עם הגלות)

מאיר שלמה הגיב לפני שבוע 1

ליבוביץ טוען שהמדינה היא רק מסגרת , ואין בה שום קדושה , ובמסגרת זאת צריך לצקת תוכן ערכי!
אם מייחסים למדינה ערך כלשהו אזי זה פשיזם לשמו , וזה מתייחס לכל מדינה שמגדירה את המדינה כערך עליון!
מדינה ושלטון זה רק מנגנון , ולעם במדינה אפשר לייחס ערך ולהלחם על תוכן משותף…
כמו כן חומר לא יכול להיות קדוש מצד עצמו , וגם האדם נכלל בקטגוריה של חומר , אבני הורדוס אין בהם קדושה ובוודאי כל “המקומות הקדושים” , רק הוא קדוש קדוש אנחנו אומרים בתפילה…
יחד עם זה אנחנו מצווים להיות קדושים , בזה שמקיימים את המצוות “והייתם קדושים אני ה’ אלהיכם” , כלומר הקדושה היא לא אוטומטית אלא דורשת מהאדם לקבל עליו עול , להתגבר כארי בבוקר לעבודת ה’…
אתה מנסה כל הזמן להוכיח את קיומו של אלוהים , וליבוביץ אומר שהאדם יכול לדעת את קונהו , ולא יקבל עליו עול , האדם מכריע לקבל או לא על פי רצונו , דהיינו הוא מכריע משהו , כי זה היה רצונו ותו לא , ואין לזה נימוק!
לגבי יש אלוהים או לא , ליבוביץ טוען ” הכרת אלוהים היא בזה שאני מגיע למסקנה שאני לא יכול להכיר אותו” , שכן אלוהים הוא מטפיזי ודמות טרנצדנתית….
כל אלה שמאמינים בעזרת השם ומשתפכים עם הנפש בתפילות ובקשות , בעצם הם עובדים את עצמם…
לאלוהים אין תפקיד לגבי האדם…
האדם נדרש לעבוד את אלוהים…
ולכן לאורך כל ההיסטוריה, אלוהים לא עזר לעם ישראל , לא בתקופה היוונית, הרומית , עשרת הרוגי המלכות , האינקוויזיציה, הצלבנים , ומיליון וחצי ילדים שניספו בשואה ולא חטאו…
אלוהים הוא סיים לברוא את העולם ולכן הוא מחוץ לעולם החומר…
האדם הוא בעל תודעה וכח שיכלי צריך להלחם בעולם החומר הזה כנגד הרוע והערכים שהוא מאמין בהם…
הרב אברהם מיכאל , אשמח אם תתייחס
שבוע טוב ומבורך
מאיר

מיכי הגיב לפני שבוע 1

אם תהיה שאלה קונקרטית אנסה להתייחס.

השאר תגובה