מחלוקות במציאות בגמרא

שו"תקטגוריה: עיון תלמודימחלוקות במציאות בגמרא
יאיר שאל לפני 7 שנים

שלום לכבוד הרב.
שמעתי כמה פעמים על כלל לפיו אין מחלוקות במציאות בגמרא ותמיד המחלוקות הן עקרוניות.
בהרבה גמרות דחוק מאוד לומר כך,  ונראה בלשון הגמרא (והראשונים) שהמחלוקת היא במציאות.
מה מקור הכלל הזה? והאם הוא מוסכם? 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 שנים

מקור הכלל הזה הוא רצון להגיע למצב שאין אף אחד שטעה, שכן במחלוקת במציאות בהכרח אחד טועה ואחד צודק. אבל הכלל לא עומד במבחן המציאות, וגם המוטיבציה לא מחזיקה מים (למה להניח שאין טעות בגמרא?).
אמנם יש מחלוקות שנראות כמו מחלוקת במציאות ואינן כאלו, אבל יש בהחלט כאלה שכן, וכאמור אין סיבה להניח שאין. 

יאיר הגיב לפני 7 שנים

האם המוטיבציה לא נובעת גופא מהקושי לקבל שיש מחלוקות במציאות, כי זה מוזר שיש מחלוקת כזו ("שילכו לבדוק מה המציאות", אין שורש למחלוקת, פעמים רבות אין יכולת להכריע וכדומה)?

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

לא תמיד כל כך לבדוק. למשל איך יבדקו מה היה במשכן (האם העלו קרשים מהעגלה לעגלה אחרת דרך רה"ר או לא)? וכן לגבי הערכות על טבע האדם (אז עוד לא נהגו ולא ידעו לעשות סקרים מסודרים).

Yehoshua Sagron הגיב לפני 7 שנים

בגמרא ב"מ פד א יש דוגמה חביבה (בעיני) בנושא:
"הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה משעת גמר מלאכתן ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אמר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים א"ל לסטאה בלסטיותיה ידע".
והרי הליסטים יודע רק עובדות.

בס"ד ראש חודש כסלו ע"ז

בלי להיכנס לדיון כולל בשאלת 'מחלוקת במציאות' –
במקרה שהזכרת אין מחלוקת במציאות, ברור שאחרי הצירוף בכבשן החרב ניתנת לשימוש, אלא שהצחצוח במים משפר את איכותה. הדיון הוא הלכתי: איזו רמה של 'גימור' נדרשת כדי להחשיב את החרב לכלי. האם נדרש התקן המחמיר של 'איש מקצוע' או שדי ברמת גימור בסיסית.שתספק את מרבית האנשים שאינם אנשי מקצוע.

בברכה, ש.צ. לוינגר

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

זו באמת לא מחלוקת במציאות אלא בשאלה ממתי הכלי מוגדר להיות גמור. הביטוי ליסטים בליסטיותא ידע הוא על דרך האירוניה. אין כאן אמירה שבאמת יש לליסטים הבנה שקובעת בעניין זה. אמנם היה מקום לומר שלליסטים יש תחושה אמינה יותר ממתי הכלי גמור.

Yehoshua Sagron הגיב לפני 7 שנים

נראה לי מוזר לפרש באירוניה כשהיא לא רלוונטית, אבל ייתכן.
ואני תוהה לגבי המקום שהיה לומר – לכאורה אם ללסטים יש תחושות אמינות יותר אז חוזרות שתי הבעיות במחלוקת הלכתית: א. שיצאו לבדוק (ילכו לליסטים להנות ממנו עצה ותושייה, או ילסטמו קצת לשם שומיים) ב. אחד טעה (כי אם התואר 'אמין' נכנס לסיפור משמע יש דעה אחת נכונה בהחלט).

לוינגר – ברור שאת גוף המחלוקת ניתן כרגיל להסביר כמחלוקת ערכית/הלכתית/מטאפיזית ואני נשען רק על הביטוי ליסטים וכו.

רבי יוחנן באומרו לר"ל 'ליסטאה בליסטיותיה ידע' רומז לו את נימוקו. ר"ל צודק שברמת הדרישות הגבוהה של 'מקצוען' חרב שלא צוחצחה אינה נחשבת = אך לדעת ר' יוחנן זוית הראיה הקובעת היא של 'רובא דאינשי' שאינם זקוק לרמת גימור כזו
ה'פרפקציוניזם' של ר"ל מתבטא בעובדה שהיה מדבר רק עם אנשים שהיו בדוקים בנאמנותם, עד שאמרו שמי שר"ל היה מוכן לדבר איתו – אפשר להלוות לו בלי עדים. לעומתו היה ר' יוחנן מקדים שלום לכל אדם בשוק ואפילו נכרי, ושוחח אף עם מנהיג ליסטים, בחינת 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
בברכה, ש.צ. לוינגר

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

יהושע, אצל חז"ל אין מנטליות של בדיקות אמפיריות. הם חיו בתפיסה רציונליסטית (כמו אריסטו) שאם משהו הגיוני אז הוא נכון. גם חזקות שהם מצטטים לא נבדקו בסקר מסודר.

אבי כהן הגיב לפני חודש 1

מה לגבי המח' האם צפרדע אחת היתה וממנה שרצו כולם, לכאורה זה מח' במציאות שהיתה? איך יתכן ששניהם צודקים? כנ"ל במח' האם המלאכים אוכלים אוכל ממש

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

קודם כל, מי אמר ששניהם צודקים? מעבר לזה אלו אינן מחלוקות במציאות. דברי אגדה ומשלים.

השאר תגובה

Back to top button