מנהגי הלכה

שו"תקטגוריה: הלכהמנהגי הלכה
יצחק שאל לפני 7 שנים

מה התוקף של המחויבות ל'מנהגי הלכה'? במקור הם נוצרו מפסיקה של רב מקומי, מרא דאתרא, שהיה פוסק לעם את ההלכה…
אבל למה שזה יחייב כל אחד לנהוג כמוהו, אם סובר אחרת? ובעיקר כשכבר יצאו מאותו מקום, למה שהעובדה שבאתי מאותו מקום גורם לכך שאצטרך לפסוק כמו שרב המקום פסק שם לפני מאתיים שנה? השאלה היא בין לקולא (במרוקו רבנים סברו שחשמל משום אש ולכן מותר להדליק בשבת. אז מה?), ובין לחומרא…
אני מודה שהגוני שי צורך בגוף מוסמך שיפרש את ההלכה (מעין תפקיד הסנהדרין)… זה הגיוני לגבי קבלות 'סל' כמו קבלת פסקי שו"ע, רמ"א, רמב"ם… אבל גם שם הרי בהרבה הלכות (בעיקר באשכנזים) פסקו הפוסקים בצורה שונה.. האם אוסף של פסקים מקומיים הופך מחייב?
 
 
 
אבל למה שזה יחייב את יוצאי אותו מקום…

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 שנים

ההלכה נותנת תוקף למנהג (מכוח אל תיטוש תורת אמך או מדיני נדר). אמנם במקור המנהג היה לפי המקום ולא לפי המוצא, אבל כיום המקום הוא פרמטר דינמי מדיי ולכן עברו למנהגי העדה והאבות (=המוצא). מכיון שגם דיני המנהגים נוצרים על ידי מנהג, הרי המנהג כיום הוא שהפרמטר הקובע לעניין מנהגים הוא המוצא ולא המקום. כעין זה איסור לא תתגודדו שאוסר שני בתי כנסת בעיר אחת, מה שכיום עושים בכל מקום. כי המושג "עיר" כיום הוא עדה ולא מקום (וגם על זה לא ממש מקפידים).
ועדיין, המנהגים בהם מדובר עוסקים בשאלות לא הלכתיות. אלו מנהגים שונים שנהגו לעשות אותם (כמו כפרות, או אמירות שונות בתפילה). אבל שאלת המנהג עולה גם בהקשר הלכתי, כשיש כמה שיטות ובמקום כלשהו נהגו לפסוק כשיטה אחת מהן. לדעתי האישית אם מדובר בשאלה הלכתית אז המנהג לא מחייב. אם אתה אשכנזי שסובר כמחבר עליך לנהוג כמוהו. בהלכה, רק אם הלכה רופפת בידך הלוך אחר המנהג (ירושלמי). אמנם במקום שבו יש מנהג שמקובל על כלל ישראל זה כן מחייב גם בהלכה, שכן הגמרא בסנהדרין קובעת שמי שעושה לא כך נחשב טועה בשיקול הדעת (פוסק נגד סוגיין דעלמא). יש להאריך בזה ואין כאן המקום.

השאר תגובה

Back to top button