מס' שאלות לרב‎

שו”תקטגוריה: אמונהמס' שאלות לרב‎
מ' שאל לפני 4 שנים

כבוד הרב מיכאל אברהם שלום רב,
 
עלו לי מס’ שאלות שדנו בהם רבים ואף עסקתי בהם מעט אך לא קיבלתי מענה מתיישב על הדעת , כיוון שקראתי שני ספרים של הרב והגעתי למסקנה שלרב יש הגיון של ברזל , אודה לך אם תיישב את השאלות שאני מנסה לברר.  

  1. שאלת הרוע –  ישנם שלוש הנחות יסוד שלכאורה לא מתקיימות יחדיו : ה’ הוא כל יכול (האר”י טוען שהשם איננו כל יכול אם אינני טועה), ה’ הוא טוב מוחלט (הקבלה להבנתי מסתייגת מקביעה זו) ויש רוע בעולם (הרמב”ם טוען שזה לא מדויק). 
    הרב מסביר כי אין הרוע יורד לעולם מלמעלה. 
    בהינתן שה’ ברא את העולם ובעצם הבריאה טמון פוטנציאל לרוע בעולמנו, השאלה בעינה עומדת. כיצד זה שיש רוע בעולם ?   
  2. זכיתי לקרוא את הספר “שתי עגלות וכדור פורח”, שם דובר על ההבדל בין חשיבה סינטטית אפריורית לבין חשיבה אנליטית, לאחרונה צפיתי בראיון עם הרב בתכנית של לונדון וקירשנבאום על ספר שלא זכיתי עדיין לקרוא בשם “אמת ולא יציב”. בראיון הרב נשמע מייצג עמדה כמעט פלורליסטית, על אף נקיטת עמדה המצדדת ביהדות האורתודוקסית מנקודת מבט פנימית. האם יש חידוש  בעמדתך הפילוסופית או שלמעשה הרב ממשיך בקו של ספרך הראשון ?
  3. הרב מסביר כי על מנת להכיל שתי תפיסות חזקות כל אחת בנפרד, של עולם הכפוף לחוקי הפיזיקה מחד ובחירה חופשית מאידך יש להסתייג או לצמצם את כללי הפיזיקה כך שהאלקטרון הראשון שפועל במוחו של אדם מונע לא מסיבתיות כלומר מגורם פיזיקאלי אלא מגורם שאיננו פיזיקאלי ובכך ניישב את הסטירה, אך נראה כי אם נבחר ללכת בהתאם לכלל הנקרא תערו של אוקאם יש עדיפות לדעת הדטרמיניסטיים בשל הפשטות שבתיאוריה הזאת וזאת על אף שזה מנוגד לאינטואיציה שלי ואולי האנושית.
  4. האם ניסים הם גם החרגה של חוקי הפיזיקה ? אם כן, חובת הראיה על היהדות להוכיח קיום ניסים (בעידן ללא נביאים) או שלא קיימים באמת ניסים וסיפורי התנ”ך הם אלגוריים ובכך אנו מכפיפים את תפישתנו לעליונות החשיבה של הפילוסופיה המערבית על פני התפיסה הקלאסית של היהדות.

 
בכבוד ובהערכה עצומה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

​1. אני מקבל לצורך הדיון שהקב”ה כל יכול (לא ידוע לי על הסתייגות קבלית, אבל לא חשוב). אני גם מקבל שהוא טוב בתכלית. ועדיין אין סתירה מקיומו של הרוע.
ראה כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%95-%D7%A8%D7%A2/
וכאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C/
​בטרילוגיה ארחיב בזה.
 
​2. ​אין סתירה בנקודה זו. העובדה שיש אמת לא אומרת שלכל שאלה יש רק תשובה אחת. ייתכנו שאלות עם כמה תשובות. הפלורליזם המהותי טוען שלכל שאלה יש הרבה תשובות (כלומר שכל התשובות נכונות), והסינתטיקן טוען שלא בכל השאלות זהו המצב. אבל גם לשיטתו ייתכנו שאלות עם כמה תשובות.

​3. ממש לא. הסברתי את הנקודה הזאת בספרי מדעי החופש ובמאמר על בחירה חופשית כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F/

​4. זו לא פילוסופיה מערבית אלא מדע מודרני. אם אתה מקבל את המסורת אז היו ניסים. ואם לא – אז לא. בספרי אמת ולא  יציב אני עוסק בשאלה זו בהרחבה (בדיון על טיעונו של יום נגד הנסים), וטוען שלא נכון שעדיף בהכרח להניח שלא היו נסים. אציין שהרמב”ם ואחרים מפרשים חלקים מהתורה כאלגוריה או חלומות.

מ' הגיב לפני 4 שנים

כבוד הרב מיכאל אברהם שלום רב,

עלו לי מס’ שאלות שדנו בהם רבים ואף עסקתי בהם מעט אך לא קיבלתי מענה מתיישב על הדעת , כיוון שקראתי שני ספרים של הרב והגעתי למסקנה שלרב יש הגיון של ברזל , אודה לך אם תיישב את השאלות שאני מנסה לברר.

1. שאלת הרוע – ישנם שלוש הנחות יסוד שלכאורה לא מתקיימות יחדיו : ה’ הוא כל יכול (האר”י טוען שהשם איננו כל יכול אם אינני טועה), ה’ הוא טוב מוחלט (הקבלה להבנתי מסתייגת מקביעה זו) ויש רוע בעולם (הרמב”ם טוען שזה לא מדויק).
הרב מסביר כי אין הרוע יורד לעולם מלמעלה.
בהינתן שה’ ברא את העולם ובעצם הבריאה טמון פוטנציאל לרוע בעולמנו, השאלה בעינה עומדת. כיצד זה שיש רוע בעולם ?

2. זכיתי לקרוא את הספר “שתי עגלות וכדור פורח”, שם דובר על ההבדל בין חשיבה סינטטית אפריורית לבין חשיבה אנליטית, לאחרונה צפיתי בראיון עם הרב בתכנית של לונדון וקירשנבאום על ספר שלא זכיתי עדיין לקרוא בשם “אמת ולא יציב”. בראיון הרב נשמע מייצג עמדה כמעט פלורליסטית, על אף נקיטת עמדה המצדדת ביהדות האורתודוקסית מנקודת מבט פנימית. האם יש חידוש בעמדתך הפילוסופית או שלמעשה הרב ממשיך בקו של ספרך הראשון ?

3. הרב מסביר כי על מנת להכיל שתי תפיסות חזקות כל אחת בנפרד, של עולם הכפוף לחוקי הפיזיקה מחד ובחירה חופשית מאידך יש להסתייג או לצמצם את כללי הפיזיקה כך שהאלקטרון הראשון שפועל במוחו של אדם מונע לא מסיבתיות כלומר מגורם פיזיקאלי אלא מגורם שאיננו פיזיקאלי ובכך ניישב את הסטירה, אך נראה כי אם נבחר ללכת בהתאם לכלל הנקרא תערו של אוקאם יש עדיפות לדעת הדטרמיניסטיים בשל הפשטות שבתיאוריה הזאת וזאת על אף שזה מנוגד לאינטואיציה שלי ואולי האנושית.

4. האם ניסים הם גם החרגה של חוקי הפיזיקה ? אם כן, חובת הראיה על היהדות להוכיח קיום ניסים (בעידן ללא נביאים) או שלא קיימים באמת ניסים וסיפורי התנ”ך הם אלגוריים ובכך אנו מכפיפים את תפישתנו לעליונות החשיבה של הפילוסופיה המערבית על פני התפיסה הקלאסית של היהדות.

בכבוד ובהערכה עצומה

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

משום מה נדמה לי שעניתי על זה. אענה בקצרה שוב.

שלום רב.
אני לא בטוח שהיגיון ברזל היא מחמאה (יען כי רוב ימיי אני מנסה להסביר מדוע חשיבה שאינה קשיחה כברזל גם היא הגיונית). אבל אני מבין שכוונתך היתה להחמיא, אז תודה.
לשאלותיך:
1. שלושת ההנחות ממש לא סותרות זו את זו. כדי להבין זאת עלינו לחלק את השאלה לרוע אנושי ורוע טבעי.
רוע טבעי. גם הכל יכול לא יכול לעשות משולש עגול. אם עולם בלי רוע אינו אפשרי אז אין סתירה בין שלוש הטענות. מה פירוש אינו אפשרי? למשל, אם הקב”ה רוצה שהעולם יפעל לפי חוקים קבועים (ולו רק כדי לסייע לנו להתמצא ולתפקד בתוכו. בעולם כאוטי אי אפשר היה להתנהל, כי אתה לא יודע מה לעשות בכל מצב וכיצד להשיג את מה שברצונך להשיגו. גם הבחירה שלנו מתרוקנת מתוכן במצב כזה), אזי ייתכן שאין מערכת חוקים שתנהל את העולם בצורת והנוכחית להשגת המטרות שלמענן נועדו החוקים, אבל בלי הרוע. יש לזכור שהתערבות כל פעם שקורה רוע למנוע אותו זו לא התנהלות לפי חוקים. האם יש מערכת חוקים קבועה שתנהל את העולם אותו דבר רק בלי הרוע? חובת הראיה על השואל.
רוע אנושי. בפרט הדברים נכונים אם הקב”ה רוצה לתת לאנשים בחירה חופשית, אז ודאי שאינו יכול להתערב כל פעם ולמנוע מהם לפעול רע. אם הוא היה עושה זאת אז דה פקטו לא היתה לנו בחירה. היינו יכולים לעשות רק טוב. ושוב יש כאן משולש עגול: עולם עם בחירה חופשית בלי רוע.
2. אני ממשיך בקו של הספר הראשון. עמדה סינתטית לא אומרת שלכל השאלות יש רק תשובה נכונה אחת. היא אומרת שיש שאלות שלהן יש רק תשובה נכונה אחת. אבל יכולות להיות שאלות עם כמה תשובות נכונות. הפלורליזם טוען שלכל השאלות זהו המצב.
3. עקרון הפשטות אינו קריטריון בלעדי. לפי אותו היגיון יש להעדיף מטריאליזם על דואליזם כי הוא פשוט יותר, ואת המכניקה של ניוטון על פני תורת הקוונטים. הפשטות מכריעה בין תיאוריות שקולות (שמסבירות באותה איכות את אותו מכלול של תופעות). זה לא המצב בין ליברטריאניזם לבין דטרמיניזם. לדוגמה, האם היית מקבל את הטענה שאין עולם חיצוני כי היא פשוטה יותר מהטענה שיש? למה לא? פשוט מפני שברור לך שזה לא נכון. למה? כי אתה מאמין בחושיך. אז אני מאמין בתחושת החופש שלי, ולכן אני לא מקבל את ההסבר ה”פשוט” יותר. אגב, אם אתה שואל את השאלה הזאת אז לא קראת גם את מדעי החופש ולא רק את אמת ולא יציב. שם אני מפרט בעניין זה.
4. נסים בהגדרה הם חריגה מחוקי הטבע. על כך לא חולק אדם מעולם, לא מאמין בנסים ולא מי שכופר בהם. הוויכוח הוא רק בשאלה האם יש או אין נסים. לכן הניסוח שלך אינו מדויק. אתה לא שואל האם נסיים הם חריגה מהטבע אלא האם היו נסים או לא. מעבר לזה אין שום קשר לחשיבה מערבית או לא. מדובר בתפיסה מדעית, והיא לא ממש קשורה למערב (אם כי היא נוצרה בעיקר במערב). לעצם העניין, לא ראיתי כאן שאלה.

השאר תגובה