סוגיית מעשה שבת
אני כותב על סוגיית מעשה שבת (הנושא הוא שבת בעידן המודרני), והטענה המרכזית שלי שמותר לראות משחק כדורגל ששודר בשבת כבר במוצאי שבת בלי להמתין בכדי שיעשו, כי בניגוד למעשה שבת קלאסי, במקרה זה האיסור יתבצע בין כך ובין כך, ולכן כל הטעמים שנאמרו בכדי שיעשו אינם שייכים. מה דעתך? האם יש מקום לאסור מחמת הצו הקטגורי? תודה רבה
הסברה אפשרית בהחלט. אמנם השאלה האם דנים בגזירות לאור טעמיהן דורשת ליבון בעצמה.
לגבי הצו הקטגורי אני בספק אם הוא שייך לכאן, כי יישום פשטני שלו אומר שאי אפשר לענוש גנב שהרי החוק הכללי הוא שאף אחד לא גונב וכן על זו הדרך. אם אתה מניח שישנן מחללי שבת גם במצב האוטופי שבו החוק הכללי מדריך את כולם, אז אין בעיה להגדיר חוק כללי שאם משודר משחק באופן שאין את הסיבות לאסור ניתן לראותו.
תודה על התשובה. אחת הבעיות, מהיכרותי עם הנפשות השופטות, סברא בלבד לא תספיק וצריך מקור, ומציאות מעין זו לא הייתה בזמן חז"ל. חשבתי אולי להביא כמקור את הגמרא בשבת קכב שרבן גמליאל ירד בכבש שעשה גוי בשבת, כיוון שהגוי עשה את הכבש לצורך עצמו. כמו כן, כדי לגוון ולהפתיע את השו"ע בחומ שנט, שמותר לקחת קיסם מגדר כיוון שמדובר בדבר מועט שאין לו כל השפעה, וגם הירושלמי שאוסר זה רק מחשש שמא עוד אנשים ייקחו ובסוף תיעלם הגדר. אשמח לשמוע לדעתך
שלום רב.
לא הבנתי מה השאלה. אתה מבקש ממני מקור להיתר הזה? זה נושא המאמר.
לקחת משהו שאינו מזיק אינו מקור טוב. שם הטענה שאם אין חיסרון אין כאן גזל. אבל אצלנו הדיון אינו בגדרי גזל.
יש כמובן את סברת החיי"א שאין איסור הנאה ממעשה שבת אלא אם יש חפצא שממנו נהנים.
ברור שמעשה שנעשה לצורך העושה אין בו איסור.
אוכל לחשוב על שאלה קונקרטית אם תהיה לך.
אני מסכים, ברור שזה ברור. הבעיה שברור לא מספיק, וצריך נודע ביהודה שיגיד שזה ברור 😣
יש סיכוי לצרף את המאמר ותעיר עליו הערות? הוא לא ארוך (1500) מילים
ככלל, הפרופורציה נראית בעייתית. מתוך חמשת העמודים הרוב המוחלט הוא סיכום של עובדות ידועות והחידוש נמצא בפסקה אחת ובדוגמה מבכדי שיעשו. צריך לקצר את הסיכום והרקע ולעבות את החידוש.
בהצלחה רבה.
תודה רבה!
א. לגבי נר בשבת, אכן תכננתי להביא גמרא זו ושכחתי (למרות ששלחתי לך מקודם אותה כסברא להקל), אוסיף אותה במאמר.
ב. לגבי הנאה מחפצא של פעולה. נראה לי פשוט שיצירת חדשות נחשבת כיצירה של דבר חדש, ואינה דומה להעברה מרשות לרשות (מה עוד שגם הוא לא מקל באיסורי דאורייתא).
ג. לגבי המפעילים, תינוקות שנשבו וכו'. אני לא מבין ככ מה זה נוגע לענייננו. יש מקום לדון בסוגיה זו, כאשר חילוני חילל שבת בסתמא, ואז דנים האם הוא שוגג, מזיד וכו'. אבל כאשר הסברא לאסור שידור בשבת היא מחמת העובדה שאתה גורם לו לחלל שבת או שהוא נהנה מחילול השבת שלך, לא רואה ככ נפקמ מה מעמדו.
ד. לגבי כך שאפשר להשתמש במלאכה אם ניתן לעשותה גם ללא חילול, נראה שהיא מציאותית יותר במשחקי כדורגל בינלאומים שמשודרים גם בתחנות טלוויזיה זרות, ופחות בחדשות או משחקי כדורגל המשודרים בישראל (וכהרחבה של הצד של משחקי כדורגל בנילאומיים, יש מקום לדון האם מותר לשמוע את השידור בעברית של אותו המשחק).
נ.ב מה דעתך על הסברא שמובאת בשם החזו"א, שיש לאסור מצד חילול ה'?
ושוב, תודה רבה ושבת שלום
אם תינוק שנשבה נחשב כאנוס, יש מקום להתיר מעשה שנעשה באונס ולא בשוגג.
חילול השם נראה לי קצת מפוקפק בהקשר הזה. כל הנאה מעבירה נחשבת כחילול השם?
א. גם אם הם נחשבים לי אנוסים (בלי להתכווח על הטענה הזו, לכאורה לא גרע מיהודי שנשבה לבין הגויים), מכל מקום נשמע לי תמוה לומר שמותר לגרום להם לעשות פעילויות האסורות בשבת.
ב. לא יודע, מזכירים את זה בהקשר של שימוש בחשמל שיוצר בשבת.
נ.ב קראתי עכשיו את מאמרך באסיף (וההרחבה באתר טור 344) על הצו הקטגורי בהלכה. תקן אותי אם אני טועה, על בסיס אותו העיקרון היה ניתן להוסיף בטור שכתבת לא מזמן (על עשיית פעילויות שיש בהן חילול שבת בציבור, כמו עבודת הרכבת וכו), שהמשתמשים בגנרטור בשבת עוברים במובן מסויים עבירה, שכן הם סוברים שהמשתמשים בחשמל בשבת עוברים על איסור, ובכל זאת יודו (אם יקדישו לך מחשבה), שמצב בו כל המדינה עובדת על גנרטורים הוא בלתי אפשרי, כך שההחמרה שלהם בהלכה מבוססת על כך שכולם טועים.
זה דיון ארוך, ושיטתי בעניין היא שעבירותיהם אינן עבירות ולכן אין איסור איסור בהכשלתם. אבל לא כדאי לך להיכנס לזה, כי זו עצמה טענה קונטרוורסלית. בכל אופן, גם בלי סברתי, במעשה שבת יש מקום לחלק בין שוגג לאונס.
לגבי שימוש בגנרטור לדעתי זה לא קשור לצו הקטגורי. מותר ורצוי לאדם להחמיר על עצמו. רק כאשר החומרא שלו מבוססת על כך שהאחרים לא משתמשים בה, אז יש בזה בעיה.בזה לא המצב כאן, שהרי השימוש שלי בגנרטור לא תלוי בכך שאחרים ישתמשו בחשמל. נכון שלא אפשרי שכולם ישתמשו בגנרטור, אבל השימוש שלי לא תלוי בשלהם. מי שיכול שישתמש.
תודה רבה. רק דבר אחרון (בלי נדר),ראשית אשמח אם תעיר על הקטע המצורף (הוספתי אותו כהערת שוליים בסוף המאמר). שנית, האם להבנתך תהיה נפקמ הלכתית למעשה שאסור מצד הצו הקטגורי, למעשה שאסור לדוגמא מחמת מעשה שבת?
למרות שכאמור בפתיחה מאמר זה עוסק בהלכות שבת בלבד, מן הראוי להזכיר שיש סברא לאסור שימוש בחדשות ששודרו בשבת, על בסיס על מאמרו של הרב מיכאל אברהם (צהר, לא). תמצית טענתו היא, שלמרות שכאשר אדם פועל פעולה פרטית מעשהו אינו משפיע על התנהלות הכלל (וכמו במקרה שלנו שצפייה אחת אינה מעלה או מורידה), מכל מקום כאשר בוחנים סוגיה הלכתית/מוסרית צריך לבחון אותה בהקשר כללי, האם אותו אדם מעוניין ששאר בני אדם ינהגו כמותו.
משום כך בנידון דידן, כיוון שבמצב אידיאלי בו כל הצופים שומרים שבת, אותו צופה לא מעוניין ששאר בני האדם יראו את חדשות השבת במוצאי שבת (שכן דבר זה יגרום לחברת החדשות לחלל שבת), גם כאשר יש צופים מחללי שבת וממילא חברת החדשות מחללת שבת, אסור יהיה לראות את השידור במוצאי שבת
נראה לי בסדר גמור.
אני לא בטוח שיש נפ"מ. ניתן היה לחשוב שהשאלה האם מי שנהג כך חילל שבת או עבר עבירה אחרת, ויש נפ"מ האם הוא נחשב כמומר (כי מומר לשבת הוא כמומר לכל התורה). אבל בפשטות הצו הקטגורי הוא כלי פרשני לביאור הלכות שבת ולא הלכה מסוג אחר. בעצם הצו הקטגורי מבאר מדוע יש בזה איסור מעשה שבת, ולכן אין כאן שתי אפשרויות להשוות ביניהן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer