סוף זמן ק"ש בימינו

שו”תקטגוריה: הלכהסוף זמן ק"ש בימינו
אורן שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
בפניני הלכה כתוב:
זמן קריאת שמע נמשך עד סוף שלוש שעות של היום, שעד אז עוד ישנם אנשים שקמים משנתם, והקורא אז מקיים את המצווה לקרוא את שמע בזמן קימה – “וּבְקוּמֶךָ”.
האם בימינו יהיה נכון לומר שסוף זמן ק”ש התאחר מכיוון שבימינו אנשים נוהגים לקום יותר מאוחר מפעם (מהסיבה שפעם לא היה חשמל ותאורה בלילה, רוב האנשים הלכו לישון יותר מוקדם, ובימינו שניתן לתפקד בלילה טוב כמו ביום, יש הרבה יותר אנשים שנשארים ערים עד מאוחר בלילה, ולכן גם קמים יותר מאוחר).
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

בהחלט יש לסברא זו מקום (ועוד יותר כשמדובר על דרכם של בני מלכים).
אעיר כי החזו”א חידש בהקשר זה את חידושו הידוע על כך שהמציאות המחייבת היא זו ששררה באלפיים שנות תורה (בזמן חז”ל). אבל אלו דברים תמוהים.
אמנם בהקשר שלנו ייתכן שהתורה לא רצתה שנקרא בזמן קימה אלא השתמשה בתיאור של זמן הקימה כמציין לזמן ביממה. לפי זה יש מקום לסברא שהזמנים אכן צריכים להישאר כפי שהיו אז. כעין זה כל הדיון בריש ברכות על זמן ק”ש משעה שכהנים נכנסים לאכול בתרומתם או העני שנכנס לאכול פתו במלח וכו’ וכו’, שדי סביר שכל אלו אינם מהותיים אלא רק מציינים לזמנים ביממה.
בכל אופן, מכיון שגם אם אתה צודק קשה לקבוע את הזמנים הללו נראה סביר להישאר בקביעה החז”לית.

אבי הגיב לפני 4 שנים

דווקא ריבוי הדעות יכול להראות שהכוונה היא “לקלוע” לזמן השכיבה ולא לזמן קבוע ביממה (קשה לי לחשוב על זמן רלוונטי כזה מלבד ערב, ולשם כך אפשר היה להשתמש בשקיעה וצה”כ כרגיל).

א"ח הגיב לפני 4 שנים

לאבי: שים לב שלא יכול להיות שזמן השכיבה לא יכול להיות בשעה שעני אוכל פיתו במלח, בשעה שקדש היום בערבי שבתות ובודאי לא בזמן שכהנים טובלים לאכול בתרומתן…

ניסיתי לחפש חומר על זמן קימתם של בני מלכים בדורנו, והגעתי לכתבה ‘בשירות הוד מלכותה’ (באתר ‘ישראל היום’ 20.1.12), שם נזכר ששעות עבודתה של המלכה אליזבת יר”ה רבות וארוכות ואף בגיל 85 אינה פוחתת מ-30 שעות עבודה בשבוע. וכשהיו ילדיה קטנים (לפני גיל בית הספר) היו הילדים פוגשים את הוריהם בתשע וחצי בבוקר ושעת התה. נראה שכבר בתשע בבוקר היו הילדים על הרגליים.. מגיל שש הרי הלכו לבית הספר וקמו לפני 8 בבוקר. ובהמשך דרכם שירתו הנסיכים כקצינים בצבא הבריטי ובוודאי השכימו קום הרבה לפני 8 בבוקר..
על כל פנים, רוב האנשים, ואינני מדבר על בעלי ‘צוארון כחול’, מתחילים את יום עבודתם ב-8 או 9 בבוקר, ואם נביא בחשבון שרוב העולם נוסעים זמן נכבד לעבודה – דומני שזמן הקימה של ה’בלתי לחוצים’ בדורנו אינו מאוחר מ8:30 בבוקר, פלוס מינוס.
ולמעשה צ”ע. בברכה, ש.צ. לוינגר

אבי הגיב לפני 4 שנים

א”ח, ר’ ברשב”א ד”ה “רבי חנינא היינו רבי אליעזר” שמפרש שלפחות חלק מהזמנים מנסים להצביע על זמן שכיבה.

א"ח הגיב לפני 4 שנים

ודאי. התכוונתי לקביעה הגורפת שעלתה מדבריך. ולעצם העניין, ככל הידוע לי הלכה כר’ יהושע שגם הרשב”א כותב שכוונתו לתחילת הלילה (צה”כ) ללא קשר לשינה.

אהרן הגיב לפני 4 שנים

… ”ומצאתי בספר תשובות רבי יוסף חיים זוננפלד (מכון קרן ראם ירושלים תשס”ה סוף סימן כ”ג)
”ולא אמנע מלעורר בעיקר הדבר מאחר שתלתה התורה ענין ק”ש בשכיבה וקימה, ולא נכתב בהדיא הזמן, אם דרך בני אדם מצד חולשתם שירדה לעולם משתנה, וכעת כולם ישנים יותר או קמים מאוחר יותר, יש מקום לומר דיש כאן חיוב דאורייתא, והגם שלא מצאתי הדבר מפורש, לענ”ד הסברא נכונה, ומכל שכן במקום שטבע האקלים גורם לזה, כל הלין אפשר לומר הנח להם לישראל”…

אגב, השאלה הזו מוכרת, וכבר דשו בה. נדמה לי שמקובל לחשוב שיש כאן דרישה לקולא, כלומר – השואל מבקש היתר לקרוא קר”ש עד זמן מאוחר יותר.

לכאורה יש כאן גם שאלה לחומרא: אם נאמר שמתחשבים בתרבות השינה המודרנית, ייתכן ומי שיקרא קר”ש של ערבית מיד בצאה”כ לא ייצא יד”ח, כיוון שאין כמעט אדם נורמלי בעולם המערבי שהולך לישון בשעה כזו.
אני טועה?

א"ח הגיב לפני 4 שנים

לפחות לפי רש”י דף ד סע”א: חכמים כמאן ס”ל. במשמעות בשכבך האמור בתורה: אי כר”א ס”ל. דאית ליה בשכבך כל זמן כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב זה מקדים וזה מאחר: לימרו כר”א. דאמר סוף האשמורה הראשונה דודאי כל שדעתו לישן כבר שכב וישן:
מה נשתנה הלילה כיום מכל הלילות? זמן השינה שלפעמים מאוחר יותר. אבל בכל מקרה אין הלכה כמותו אלא כל זמן שמישהו ישן אפשר לקרוא. וכבר הערתי שאף אחד לא ישן בזמן שטובל פיתו במלח, ולכן לא נראה שתחילת הזמן תלויה בזמן השכיבה כל כך (במיוחד לר’ יהודה שאולי מתיר לקרוא מפלג המנחה). עוד ראיה לזה מתחילת זמן ק”ש בשחרית, שעולה מהגמרא בכמה מקומות שהרבה אנשים היו קמים לפניו ואף אחד לא חשב להקדים את הזמן. לדעתי הדבר היחיד שיש לדון בו הוא סוף זמן ק”ש של שחרית. [וכבר העיר שצ”ל שזמן הקימה אינו שונה מהותית. יכול להיות שהטעות נובעת מהבנה שזמן ק”ש אמור להיות כשעה(?) אחרי זמן הקימה, כנהוג היום. בני מלכים קראו ברגע שקמו. גם המאחרים כיום לא קמים כ”כ מאוחר]

בסדר יום טבעי שאינו בנוי על תאורה מלאכותית – אדם משכים לעמלו עם הזריחה ו’נשפך מעייפות’ לקראת סוף היום, כך שבהחלט יכול להיות שגם לפני צאת הכוכבים אדם יילך לישון אחרי 10-14 שעות עמל מפרך. וכפי שחז”ל מתארים שלולא תקנתם שלא יאכל אדם קודם שיקרא ק”ש ויתפלל – היה אדם בא מהשדה הביתה אוכל ושוכב לישון. סביר מאד שמה שקובע את זמן שכיבה וקימה הוא הזמן הטבעי לפי סדרו של עולם, ולא נתחשב בשינוי בזמן השכיבה עקב שינויים מעשה ידי אדם.
יש לציין שגם כיום יש יחידי סגולה’, המקדימים לישון בראשית הלילה כדי שיקומו בחצות או לכה”פ באשמורת. אם התחשבה תורה בבני מלכים עצלים המאחרים לקום, כ”ש שתתחשב ב’מלכי רבנן’ הזריזים לשכב כדי שיוכלו להשכים קום בחציו השני של הלילה?
בברכה, ש.צ. לוינגר
אגב, שמעתי מרופא טבעוני, ששינה בחציו הראשון של הלילה יעילה ובריאה יותר!

אהרן הגיב לפני 4 שנים

לשצ”ל,

אם אתה רוצה לטעון שקריאת שמע קשורה ל’זמן שינה טבעי’ ולא ל’זמן שינה מעשה ידי אדם’, אתה צריך תחילה להסביר מדוע קריאת שמע שייכת בכלל לשכיבה וקימה, ולפי זה נוכל להסיק לאיזו שכיבה ולאיזו קימה התייחסה התורה.

אגב, שמתי לב שאתה מרבה להדגיש את חשיבות השכיבה בשעה מוקדמת ( https://mikyab.net/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%A8-102/ ), למרות שאתה עונה בשעות הקטנות של הלילה. זה ממש דיסוננס קוגניטיבי, לא?

דבר נוסף, משום מה, אי אפשר להגיע לקריאת התגובה שלך דרך הלינקים ב ‘תגובות אחרונות’ באתר. אתה יודע למה?

ישראל הגיב לפני 4 שנים

צריך ללחוץ על שם הנושא הכללי שם, ולא על הכותרת של התגובה הפרטית.

אהרן הגיב לפני 4 שנים

לא הבנתי

לאהרן – שלום רב,

יש הבדל בין תגובות לפוסט לתגובות לשו”ת.

כשלוחצים על הקישורית של תגובה לפוסט – מגיעים ישירות אל התגובה עצמה (או לתגובה שאליה היא מתייחסת)
לעומת זאת, כשלוחצים על הקישורית לתגובה לשו”ת – מגיעים תמיד לתחילת הדיון בשו”ת (שכן בשו”ת אין ‘תגובה לתגובה’).

בברכה, ש.צ. לוינגר

אהרן הגיב לפני 4 שנים

שצ”ל, אני יודע.

משום מה, דווקא הקישורים לתגובות שלך, לא עובדות לי בכלל בכלל, בין לתגובות לפוסטים ובין התגובות לשו”ת (אני נכנס לשאלה שלא דרך הקישור).
כאשר אני לוחץ על תגובה שלך, נרשם לי:

לא ניתן לגשת לאתר הזה
plus.google.com סירב להתחבר.
נסה:

לבדוק את החיבור
‏לבדוק את שרת ה-Proxy ואת חומת האש
ERR_CONNECTION_REFUSED

אתה אולי משתמש בסוג אחר של רשת?

ואולי (לאהרן) הגיב לפני 4 שנים

ואולי הרשת שלי (שלא כבעליה) נוהגת כ’שרידים אשר ה’ קורא’, נרדמת עם החשיכה וקמה באשמורת 🙂

בברכת לילה טוב, ש”צ לוינגר

ישראל הגיב לפני 4 שנים

ב”תגובות אחרונות”, שים לב שלכל תגובה מופיעים שם המגיב והנושא שעליו הוא הגיב. בד”כ, אין אפשרות ללחוץ על שם המגיב, אלא על שם הנושא. חוץ מלשצ”ל ולמיכי, שהשם שלהם (אצל שצ”ל הוא מוחלף על ידו בכותרת שהוא נותן לתגובה שלו) הוא קישור לאתרו של כל אחד מהם. לכן, כשאתה רוצה להגיע לתגובה של שצ”ל, הזהר ללחוץ על שם הנושא דוקא.

ישי הגיב לפני 4 שנים

לדבר על סדר יום טבעי ומלאכותי של אדם זה טיפשי. בכלל ההגדרה של טבעי היא די בלתי אפשרית, אבל כאשר מנסים לחלק בין מעשיו של האדם עצמו ולומר שחלקם טבעיים וחלקם מלאכותיים אין לזה שום יסוד וזה פיטומי מילי בעלמא.

מתי123 הגיב לפני 4 שנים

שצ”ל, שמרנותך הוציאה כל הגיון מתגובתך. אם כוונתך בדיווח על מלכת אנגליה הייתה להסכים עם אורן בכך שאכן יש מקום לקבוע את שעת קריאת שמע על פי זמן השכמת מלכים בימינו אתפלא מאוד. הרי אם אביא את מלך נורווגיה שקם ב11 אנחנו לא באמת ננהל דיון מחודש לגבי שעת הקימה. אינני חושב שבאמת הסכמת עם אפשרות ההקשה של ההלכה לימינו. נוסף על כך, נראה שהכוונה בגמרא היא שבני מלכים קמים מאוחר. זה שהיום מלכים קמים מוקדם זו החטאה של הכוונה המקורית של הגמרא. נראה סביר שהגמרא התכוונה לזמן מאוחר בו המפונקים הקמים. יוצא שאכן הסכמת לשנות את ההלכה לאור שינוי משמעותה בימינו, אך עשית זאת בצורה דוגמטית במיוחד. ניתן לסכם את המהלך שעשית כאן כך- חדשנות דוגמטית שנובעת משמרנות יצירתית…

למתי – שלום רב,
הואיל ובגדר הלכתי שקבעו חז”ל עסקינן ובשאלה איך הוא מתיישם בתנאי זמננו, – יש להבין את הגדר שקבעו חכמים, שכדרכה של הלכה נטו לקביעות ‘דוגמטיות’. לא ייפלא שההגדרה תיראה לך ‘דוגמטית’, מה עוד שלמדתי בבית הסםר לדוגמא בירושלים 🙂
העליתי שני כיווני מחשבה: או ללכת אחרי זמן שכיבתם של ‘בני מלכים’ בדורנו, או ללכת אחרי אנשים שיחסית אינם לחוצים.ם מדובר בבני מלכים כמשמעו, צריך לכאורה לעשות סקר על ארחותיהם של בני מלכים בדורנו ולבדוק מה המצב אצל רובם. אם באנשים שאינם לחוצים, הצעתי ללכת לפי אנשים שמתחילים לעבוד בתשע בבוקר, גרים לא רחוק ממקום העבודה ויש להם רכב. אפשר למצוא חיתוך לשתי ההגדרות כגון שופטי ביהמ”ש העליון שסמכותם כמלכים אך צריכים להתייצב בcourt בתשע בבוקר. (אגב 11 בנורבגיה היא שעה מוקדמת בשעות זמניות 🙂
בברכה, ש”צ לוינגר

מתניה הגיב לפני 4 שנים

ורק במקרה השעה שאתה מציע זהה לזמן ההלכתי? או שההלכה ברוח קודשה ניבאה את הזמן בימינו וכו’?

השאר תגובה