סמכות המלך
שלום הרב
בעקבות הטור אודות עונש מוות למחבלים והדיון סביבו רציתי לשאול את דעתך אודות הסמכות של המלך.
לאחר החילוק של הר"ן והפרדת הרשויות לכאורה ברור שהסמכות של המלך נובעת מבי"ד, אומנם המלך והסמכות החילונית הם אלה שממנים את השופטים אך אם נקודת המוצא שלנו היא דתית, (מצוות מינוי מלך) אז ברור שסנהדרין יירשו את המקום של המלך בטבעיות ויוכלו לתקן תקנות הלכתיות (הרי אחרי ככלות הכל על מצוות מינוי מלך אפשר לברך ברכת התורה).
אפשר לצרף לכך את הטענה שאם הסמכות של התורה שבכתב ובע"פ הינה תורנית/נבואית אז כל המצוות הינן דתיות בסופו של דבר.
בקיצור אם המחך ממלא את הפרצות בחוק הדתי אז תפקידו גם דתי.
(אומנם זכור לי שיש מדרש הרואה את משה כמתפקד גם כמלך אך זה נראה אגדי יותר מהלכתי)
תודה רבה
ולכן מה? ברור שהגדרת תפקיד המלך וסמכותו הם עצמם נושא הלכתי. כך גם תפקיד הנביא. האם זה אומר שפעולות הנביא הן הלכה?
אני לא מבין את השאלה כאן.
אבל כאשר בי"ד ממנים מלך הם מקיימים מצווה הלכתית?
מה גורם למצוות מלך ותקנות בי"ד להיות בעלות תוקף? המוסר הכללי או הסמכות בפועל?
אני לא מבין את השאלה. כשממנים מלך זו מצווה (לרוב הדעות). אז מה?
מצוות המלך ותקנות בי"ד מחייבות בגלל סברא שחברה צריכה שלטון סמכותי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer