סמכות

שו"תסמכות
דויד שאל לפני שנה 1

שלום כבוד הרב, תחילה אני רוצה להודות לך על כל הטוב שבעיני שאתה עושה למען עם ישראל, ואני רוצה לציין עד כמה אני נהנה לקרוא ולשמוע את דברייך, לצערי אני בעיניי הדלות לא נתקלתי באדם חכם כמוך בעולם הדת כיום, אני מאחל שנזכה שתמשיך להעשיר את עולמנו בדברייך. אני הולך לשאול שאלה מאוד עמוסה אבל השאלה הזאת כל כך חשובה לי ואני בטוח שלכל מי שקורא את דברייך שהרי היא ממש מהותית. אני רוצה לציין שבמידה ואין לך את הזמן במסגרת שאתר לענות על השאלה אני אשמח אם ניתן לשלם בעבורה בין אם דרכך או דרך אדם שאתה סומך עליו.
לא מזמן העלתי כאן שאלה בנוגע לדרך הרצויה לפי דעתך בהתאם לניסבותיי שתיארתי מה תהיה הדרך הנכונה בשבילי לחזור בתשובה.        ( לוגיקה – הרב מיכאל אברהם (mikyab.net) )  , התחלתי ללמוד מפניני הלכה ולצערי צפו לי כל הקושיות שצפו בעברי, החומרות על החומרות, הסברים שלא תמיד מספקים את השכל, כמויות ההלכה הבלתי נגמרות אפילו לאדם שלא רוצה להחמיר, הכיתתיות בתוך הדת והעדות, ההסתכלות על עם ישראל שרובו כיום בכלל לא שומר ומי ששומר לרוב לא יודע רבע מכול ההלכה ומי שיודע לא תמיד מקיים ומי שיודע ומקיים את כל ההלכה נראה שזה ממש ממש מיעוט, וכולי וכולי.
הסקנה האחרונה שלי אומרת שהדרך היחידה שלי לחזור בתשובה היא לבסס עמדה חזקה לגבי כך שיש סמכות למשנה ולגמרא ולהלך בתוך ההלכה בדרכה על פי הדרך שאתה מתאר (והיא היחידה שנשמעת לי) בספרך השלישי. האפשרויות הנוספות שלי שאני לא רוצה הם שאני שוב יוותר על הכל או שאני איכשהו יצליח להחדיר לעצמי את האמונה שבכך שבכל פסיקה שנעשתה אי פעם יש קדושה מעבר לשכל וצריך לקבל אותה ( לשמחתי, אני חושב, הנתונים שבידיי כרגע לא יגרמו לי לבחור בדת אחרת, בקראות או ברפורמה).
אם כן כל ההקדמה המפרכת הזו היא כדי להסביר עד כמה חשוב לי לבסס עמדה חזקה בנוגע לקבלת הסמכות של המשנה והגמרא, ולצערי לא מצאתי על זה חומר רב בכלל, לא בשו"ת שלך, לא בספרך השלישי ולא בעוד מקומות. הנה דוגמא לשאלה שנתקלתי בה במקום אחר שיכולה להיות הקדמה להמשך השאלה שלי : מקור סמכות הגמרא | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית (toraland.org.il)
אם כן אני אשמח מאוד אם תוכל להסביר ולהביא לי מקורות לכך שעם ישראל קיבלו את סמכותם. שאנחנו אומרים קיבלו מזה בדיוק אומר- האם במעמד מסוים? האם בזמן מסוים? האם במקום מסוים? האם הציבור או נציגיהם? אם זה נציגיהם מי הם? האם רוב העם או כולו? אם רובו האם זה רובו מבחינת כלל העם או רובו האורתודוקסי (למשל עם בתקופה הזו היו הפרושים נגיד 10 אחוז וכל השאר 90 שאומרים רובו זה רוב ה-10 או שבאופן כללי רובו של העם היה פרושי?)? האם קבלת הסמכות לעניין חוסר היכולת לחלוק עליהם נובעת מתוך המשנה והגמרא או שעניין חוסר האפשרות לחלוק מגיע ממקום מאחור יותר? מה לגבי האתיופים ואולי עדות שונות כמו סינים וכולי?
 
תודה רבה רבה מראש!

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני שנה 1

שלום דויד.
תודה על דבריך. באשר לשאלתך, היסוד הוא קבלת הציבור, כמו שכתב שם הרב אריאל בקצרה. קבלת הציבור היא תקפה כמו שבמעמד הר סיני קבלת הציבור חייבה את כולנו. לכן אין סיבה שקבלות מאוחרות יותר לא תהיינה תקפות. אדם שמהווה חלק מציבור מחויב להחלטות שקיבל הציבור. כך הוא גם ביחס למערכת החוק או כל גילדה מקצועית. משום מה, לגבי סמכות הכנסת וגילדות מקצועיות אנשים לא מוטרדים.
את התלמוד קיבל על עצמו כל עם ישראל. לא סביר לדעתי שהיה מעמד קבלה כזה, אבל דה פקטו זה התקבל על כל הציבור, ובוודאי כל הפוסקים והחכמים. איני רואה לאלו מקורות אתה מצפה. אתה רוצה מקורות לעובדה שיש קבלה כזאת? זו עובדה פשוטה שאין עליה חולק. היא גם מובאת להלכה בשו"ע חו"מ סי' כה, וברא"ש סנהדרין פ"ד סי' ו וברמב"ם ועוד. אם אתה רוצה מקורות לכך שקבלת הציבור מחייבת, שוב אשאל לאלו מקורות אתה מצפה? הרי גם את המקורות הללו עצמם תוכל לתקוף בטענה שאין להם סמכות. יש כס"מ בתחילת פ"ב מהל' ממרים, והרמב"ם בהקדמתו למשנה. קבלת התורה מחייבת לדעתך? גם היא מחייבת מכוח קבלת הציבור.
צריך להבין שכשהציבור מקבל משהו על עצמו, זה כאילו שכל יחיד בתוכו קיבל על עצמו את זה, גם אם ההחלטה לא התקבלה פה אחד. זה נכון להלכה וגם לחוק ולכללי הגילדות. כעת תוכל להבין שזה כמו שכל אחד מאיתנו קיבל זאת על עצמו, וכשאדם מקבל על עצמו התחייבות זה מחייב אותו.
אתה שואל כמה מהציבור קיבלו? תשובתי היא שכולם, הציבור והחכמים. היו חריגים כמו קראים וכדומה, אבל זה מיעוט שבזמננו כבר לא קיים. לכן אינו נראה לי רלוונטי. אבל אם אתה שוקל אם להיות קראי – אז בהצלחה.
לגבי האתיופים, נשאלתי על כך כאן לא מזמן (כעת לא מצאתי). מצאתי משהו ישן יותר כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94
וכן בטור 171.
אין לך מה לחפש הצדקה לוגית חמורה ברמת וודאות מתמטית לשאלות כאלה. לא תהיה לך כזאת ולא צריכה להיות כזאת. 

דויד הגיב לפני שנה 1

תודה רבה כבוד הרב, כל כך כייף לשמוע תשובותייך, יש לי שאלות המשך ברשותך.

אז רוב העם ככולו קיבל על עצמו שדרך ההלכה לעם ישראל מושתת על דרך המשנה והגמרא. הקבלה הזאת עד מתי היא תקפה ומי יכול לשנות אותה ומה המקור לכך? האם קבלה ציבורית אחרת יכולה לבטל את הקודמת ואם כן באיזה תנאים?

בהתאם לשיטה שלך ולמשנה ולגמרא כיצד עליי להתייחס לטענות קבליות כאשר אני בוחן הלכה?

בהתאם לשיטה שלך, נניח שמצאתי שדרך ההלכה בנוגע למשהו היא כך וכך, אבל בכל הספרות הנוכחית ממליצים אחרת, גם אם לא מחייבים ( תבוא עליו ברכה/ מומלץ/ והעושה כן יאריך ימים…) כיצד עליי להתייחס לזה אם לא מצאתי שום עניין לכך בשיכלי חוץ המלצות רוחניות שהם מעל השכל?

תודה רבה שוב על כל עמלך!

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

ההיגיון אומר שאם ייווצר קונצנזוס בין המחויבים להלכה, הם יכולים לשנות זאת. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. קבלת הציבור של היום לא שווה פחות מקבלת הציבור של פעם.

באשר לטענות קבליות, זה עניין של טעם אישי. אתה יכול להתעלם מהן לגמרי אם אינך מאמין בזה. אני אישית נוטה לחשוב שיש למקובלים (האמיתיים) אינטואיציה רוחנית כלשהי, אבל לא הייתי לוקח ברצינות רבה מדיי את הפרטים.

שום דבר ממה שנכתב כיום אינו מחייב. אין היום סנהדרין או סמוכים. ועדיין אם יש קונצנזוס רחב בין כל פוסקי ההלכה הייתי מתייחס לזה ברצינות ולא חולק על כך בקלות.
המלצות שאינן הלכה לא מחייבות, וזה ודאי מסור לשיקולך.

דויד הגיב לפני שנה 1

"ההיגיון אומר שאם ייווצר קונצנזוס בין המחויבים להלכה, הם יכולים לשנות זאת. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. קבלת הציבור של היום לא שווה פחות מקבלת הציבור של פעם."

אני הייתי בטוח בהבנתי שקבלת "הדרך המשנתית" כוללת בתוכה תנאים מסוימים לכך שנקבל קבלה אחרת ( אני לא בקיא במזה אומר בדיוק אבל להבנתי אלו דברים שלא יכולים להתקיים כיום- סמיכה וסנהדרין)

עכשיו הסבירות שתתקבל דרך הלכתית ששונה "מהדרך המשנתית" כיום היא קלושה אבל האם הפסקה שרשמת לא אומרת בעצם שבתוך "הדרך המשנתית" יכולה להתקבל על כל הציבור איזשהו קו הלכה מסוים ואז זה מחייב, כמו למשל המסגרת של השולחן ערוך ( אם נכליל את הרמ"א) שהרי רובו המוחלט של העולם האורתודוקסי הולך כמותו כיום, גם התימנים? כל הציבור בעצם קיבל. או אם למשל מחר יצא ספר הלכה חדש שכל הרבנים ילכו כמותו.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

לא הבנתי במה היית בטוח ולמה. כתבתי מה שאני חושב.
אם השולחן ערוך היה מתקבל כמו התלמוד באמת מצבו היה דומה. אבל הוא לא התקבל באותו אופן. אפילו נושאי כליו חולקים עליו. בו עצמו כתוב את מה שכתב הרא"ש שהסמכות המחייבת האחרונה הייתה התלמוד. נכון שלדבריו יש משקל משמעותי, אבל זו לא סמכות מוחלטת.

דויד הגיב לפני שנה 1

אם כך האם נכון לומר שרובו המוחלט (לא חצי פלוס קצת) ביותר של עם ישראל קיבל את התלמוד כמחייב בתור סמכות מוחלטת ושום דבר אחר ( דרך שונה מהתלמוד או דרך מסוימת בתוך התלמוד כמו שולחן ערוך) לא יכול לחייב כסמכות מוחלטת אלה אם כן רובו המוחלט של עם ישראל יקבל אותו כסמכות מוחלטת ומחייבת ( וזה כולל גם מי שהיום אינו דתי אורתודוקסי כלומר חילונים, קראים, רפורמים וכולי)

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אני חש שאתה מנסה להוציא ממני תורה מתמטית מדויקת בעניין. אז זהו שאין לי. כפי שכתבתי, מי שלא מחויב להלכה אינו במשחק.

דויד הגיב לפני שנה 1

אני באמת מצטער על כל הטורח, אני רק מנסה למצוא לי נקודת אחיזה שכלית להתחיל לנוע בכיוון הנכון…

במידה וכל הסימנים מצביעים על כך שהרוב המוחלט של עם ישראל קיבל את סמכותו המוחלטת של התלמוד כמחייב אני רואה המשך הגיוני ברור לקו הזה בכך (וכן רק יתרונות) שרק במידה ועם ישראל (על כל גווניו) ברובו המוחלט יחליט להתחייב לקבל סמכות מוחלטת אחרת הוא יתקבל.

מעבר להמשך ההגיוני אני רואה בכך רק יתרונות, למשל:

נניח ומחר החלק הדתי אורתודוקסי בעם ישראל יקבל על עצמו שהוא מקבל את השולחן ערוך כסמכות מוחלטת אז עדיין זה לא יחייב אותי ( ויגרום לי לוותר על הקו ההלכתי שלך שאני כל כך רוצה לחקור לעומק)

נניח ומחר כל עם ישראל על כל גווניו יקבל על עצמו …. זה בוודאות תהיה סמכות כל כך חכמה אם היא הצליחה לאחד ולחייב תחתה כל כך הרבה מגוון.

כלומר מדוע זה מחייב לדעתך ובמה זה מועיל שמעכשיו רובו המוחלט של עם ישראל לעניין קבלה שכזאת נחשב רק בתוך החלק האורתודוקסי דתי ( שלצערי, ואני מקווה שזה ישמע מזלזל, לראות עיניי פועל בצורה שגויה הרבה פעמים, לא יודע מהי בכלל ההלכה, שורה בהרבה בלבול אמוני והלכתי וכולי, והרי לא סתם ספרייך ומשנתך מנסים לשנות זאת)

דויד הגיב לפני שנה 1

לא ישמע*

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

איני רואה מדוע הפרטים הללו חשובים כדי להתחיל לנוע. אם אתה מקבל שקבלת הציבור היא תקפה אז היא תקפה. האם צריך 60% או 85% זה ממש לא משנה וגם אין לכך תשובה.
אני בכלל לא מתעסק בשאלה מהם היתרונות או החסרונות של תזה כלשהי. מבחינתי השאלה היא האם היא נכונה או לא.
הרוב הרלוונטי הוא רק בחלק המחויב להלכה, שכן האחרים לא במשחק. איני רואה מה יש כאן להוסיף.

דויד הגיב לפני שנה 1

תודה כבוד הרב

חן הגיב לפני 4 שעות

הרב, כתבת –

"משום מה, לגבי סמכות הכנסת וגילדות מקצועיות אנשים לא מוטרדים."

הנקודה היא זאת חוקי הכנסת אני יכול לשנות. יש לי השפעה עליהם. זה מקור סמכותם. לו הייתי חי במדינה דיקטטורית, אפילו עתיקה ביותר, בת אלפי שנים, כזו שאבותיי כולם נהגו לציית לחוקיה- לא הייתי מקבל את סמכותה הפורמלית.

אם אכן המנדט של התלמוד, מאחר ולא היו סמוכים ולא סנהדרין – מבוסס רק על שאבותיי קיבלו, הרי שמנדט זה מקביל למנדט הנתון לכאורה בידי קיסר סין רק בגלל שאבותיהם של הסינים קיבלו ציות לממסד הקיסרי.

מדוע שזה יחייב אותי?

השאר תגובה

Back to top button